ביקורת ספרותית על הנעלמים - פרוזה # מאת הרלן קובן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 באוגוסט, 2025
ע"י בר


אחרי ששבוע שעבר קראתי ספר קצת כבד שהשאיר בי מעט מועקה, הייתי צריכה לפרק את המתח. ומה יותר טוב מלפרק את המתח עם ספר מתח?

ובכן, כך נבחר לו הספר של הרלן קובן שמצאתי ברחוב. כריכה בהחלט מזמינה בצבע האהוב עליי והרבה רצון להיכנס לעלילה מסתורית ומעניינת.

וויל סוחב עימו עבר כבד. לפני 11 שנים אחיו קן נחשד ברצח השכנה, אותה שכנה שהייתה לא אחרת מאשר חברתו לשעבר של וויל. לא ברור מה עלה בגורלו של קן, האם הצליח לברוח ולהסתתר מהרשויות או שמא בכלל מת וגופתו לא נמצאה מעולם. כעת, כעבור שנים מאותו אירוע מטלטל, מתחיל הסיפור להיפתח מחדש. וויל, שנמצא באבל על אימו המנוחה, מגלה פרטים חדשים על אחיו שמצליחים לשנות את כל התמונה.

איך לומר זאת... למי שלא מכיר את הסלנג החדש- הרלן קובן הוא קצת "HAS BEEN". הוא קצת מיושן, קצת ארכאי והאמת? עובר את מבחן הזמן אבל לא בהצטיינות יתרה.

זהו ספר באמת לא רע, הקריאה קולחת והסיפור על פניו סוחף. אבל אין מה לעשות, עברו כמעט 25 שנים מאז הוצאת הספר הזה וכבר קראתי ספרי מתח חדשים וטובים יותר, כאלו שהקצב שלהם מסחרר, העלילה יותר מפתיעה והם מצליחים יותר לגעת בסף הגירוי של ימינו.

עם זאת, אין ספק שקובן מוכשר ויודע ליצור אצל הקורא רצון לעבור אל העמוד הבא ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו. זה בהחלט ספר שנקרא בקלות ובמהירות ולמרות הכל משאיר טעם של עוד.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שבוע וחצי)
מסכימה עם כל מילה לגביו!
בסוף כל ספר מוצא בית.
בר (לפני שבוע וחצי)
אפרתי- תודה לך על התגובה המפורטת והמעניינת.
בהחלט ראיתי את כמות הסקירות והכיכובים. מעניין אם הספר היה יוצא כיום הוא עדיין היה זוכה לכזו אהדה, לדעתי לא.
מסדרת מיירון בולטימור קראתי ספר אחד שהיה לחלוטין בינוני ומטה.
קראתי גם לפני מספר רב של שנים את "היער" וזכור לי שאהבתי.
כך או כך מסכימה בהחלט שמתח צריך להיות כתוב היטב. אחרת כל הספרים די ממחזרים את עצמם.

פאלפ- כן. לא נראה שאחזור לספריו בקרוב. אולי למעשה אף פעם, אבל מי יודע.

וויליאם מאני- כפי שחשבתי.
וויליאם מאני (לפני שבוע וחצי)
כל הספרים שלו same, same.
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
ביקורת יפה בר. לפני שנים קראתי ספר שלו, שהיה קריא ומותח אך לא גרם לי לחזור אליו שוב.
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
בר, זה הספר של הרלן קובן שפורסם הראשון בישראל והיה הצלחה מטאורית. תסתכלי על ערימת הסקירות הלא רגילה והכיכוב. אחר כך היו עוד כמה תרגומים של הספרים הטובים שלו, שכולם היו גירסה זו או אחרת של היעלמות. ואז חשבו ההוצאות לאור, אם האווזה מטילה ביצי זהב למה שלא ננצל זאת, והוציאו מהגנזכים את כל הספרים הישנים יותר ותרגמו אותם, במיוחד את סדרת מיירון בוליטר המעצבנת.

לקובן יש עלילות מעניינות והרבה טוויסטים מרתקים עד הדף האחרון. הבעיה היא, שאי אפשר להטיל כל כך הרבה ביצים בלי לוותר על איכות. אם אתה עומד עם דד ליין של ההוצאה לאור, סופך שתכתוב ספרים בינוניים ומטה.
חוץ מזה, קובן כותב כאילו בנונשלנטיות מרגיזה, ויש לו רק חמישה ספרים נטולי הקלילות המעצבנת הזאת, שהתרגום של ירון פריד תורמת לה ולא לטובה.
הסדרה של מיירון בוליטר, כאמור, היא כבר ממש ירודה. הדמויות המוקצנות, סטריאוטיפיות, די גועליות, אולי כדי להדגיש את היותו של מיירון "בחור הזהב", גורמות לספרים להיות פארודיה על עצמם. כל הגיבורים הקבועים של סדרה זו, כשהם עומדים מול המוות הם משחררים ויצים ובדיחות קרש והומור מטומטם.
יכול להיות שקובן התיישן. לאחרונה ראיתי את כל הסדרות בנטפליקס שנעשו על פי ספריו. הנעלמים הוא עיבוד גרוע ביותר. אגב, רק העיבודים הבריטיים שווים משהו. כל השאר, ממש לא.
קובן זוכה לכיסא זהב אצל הבנקאי שלו, אז למה שלא ימשיך לחרטט לנו במוח? אם את רוצה לקרוא את הספרים הבודדים שלו הטובים באמת, אז דיו חיוור, ההזדמנות האחרונה, משחק הצייד, התמימים, היער. זהו.
יש לי בעיה באופן אישי. אני מאוד אוהבת ספרי מתח וחשוב לי מאוד שהם יהיו כתובים היטב. זה לא חייב להיות כתוב כיצירת מופת, אבל רצוי... לצערי, קראתי בחיי מאות ואולי אלפי ספרי מתח, ואולי עשרים מהם נחשבים בעיני לספרים משובחים במיוחד, עוד עשרות לספרים טובים, וכל השאר, לכאלה שעונים על הצורך העז שלי בסיפור מתח, אבל מאכזבים מכל בחינה אחרת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ