» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (60):
רשימה,
ספרים שקראתי,
ספרים אהובים,
רשימה,
יהדות,
הספרייה העברית בברלין,
צריכה לקרוא.,
מצפה לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים לחורף קר,
קראתי,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא (פרוזה),
הודו,
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא,
הודו וציילון,
הינדו,
חוץ לארץ,
ספרים שקראתי,
הודו/סין/איראן/ /מצרים./יפן,
הומלצו לקרוא,
S,
YN,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
על המדף,
ספרים שקראתי,
עוד אגיע אליהם,
אתגר מספר 4 - ספרי עיון ונון פיקשן,
רוצה לקרא - עיון,
ספרים שקראתי,
הודו,
אטלסים/ספרי עזר/לימוד,
נדירים , מעניינים ומה שבינהם,
מומלצים של סנטו,
עוד ספרים שאהבתי,
BOOKS 1,
רוצה לקרוא ,
הודו, כי טוב,
הודו - ספרים למכירה,
הודו,
ספריעד- היסטוריה ארכיאולוגיה ו אנתרופולוגיה,
ספריעד- אודיסאה, מסעות, סקרנות וחיפוש,
ספריעד- לא סולידי אבל שווה,
2024,
מחפש,
ספריעד- שואה ותקומה,
רשימת קניות,
מסעות,
תבל ומלואה - הודו,
ספרים שקראתי,
היסטוריה,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
תומחר ,
סדר על המדף: עיון,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
להשיג בהקדם,
אלי קריאה,
בהמתנה,
ספרים שקשורים למזרח,
הטובים שבטובים,
עוד ...
|
1.
|
|
זה איננו ספר מסע רגיל, גם לא ספר תיירות.
קרליבך חדר לתוך הודו אחרת, הודו בה מיליוני בני אדם משתכשכים באלפי שנות היסטוריה, כדי ליצור ערב - רב של תרבויות.
הודו זו, של תרבויות, משמשת לו נייר - לאקמוס לבחינת המערב...
קשה כיום, לדור הצעיר שלא ידע ולא קרא את האיש, להסביר את מעמדו של קרליבך בציבור הישראלי של שנות הארבעים והחמישים.
בעידן הטלוויזיה, כאשר גיבורי הקהל הם מגישי החדשות, אין העיתונות נהנית עוד מהמוניטין והעוצמה שהיו מנת חלקה בתקופת היוקרה של המלה הכתובה.
קרליבך היה נסיכם של מושכי העט.
כל מאמר שכתב היה מאורע בזעיר אנפין, שבעלי השררה חרדו מפניו ורבבות אזרחים מן השורה ציפו לו, קראו אותו בצמא, התווכחו עליו וציטטו אותו - וחיכו למאמרו הבא.
כאשר מת וארונו יצא מבית - הכנסת הגדול בתל - אביב, נסתם רחוב אלנבי באלפי קוראים אבלים, שמעולם לא פגשוהו, רק קראו אותו נאמנה וראה בו שופר ומורה נבוכים. ..[מתוך ההקדמה]. ©...
|
2.
|
|
זה איננו ספר מסע רגיל, גם לא ספר תיירות. קרליבך חדר לתוך הודו אחרת, הודו בה מיליוני בני אדם משתכשכים באלפי שנות היסטוריה, כדי ליצור ערב-רב של תרבויות. הודו זו, של תרבויות, משמשת לו נייר-לאקמוס לבחינת המערב... קשה כיום, לדור הצעיר שלא ידע ולא קרא את האיש, להסביר את מעמדו של קרליבך בציבור הישראלי של שנות הארבעים והחמישים. בעידן הטלוויזיה, כאשר גיבורי הקהל הם מגישי החדשות, אין העיתונות נהנית עוד מהמוניטין והעוצמה שהיו מנת חלקה בתקופת היוקרה של המלה הכתובה. קרליבך היה נסיכם של מושכי העט. כל מאמר שכתב היה מאורע בזעיר אנפין, שבעלי השררה חרדו מפניו ורבבות אזרחים מן השורה ציפו לו, קראו אותו בצמא, התווכתו עליו וציטטו אותו - וחיכו למאמרו הבא. כאשר מת וארונו יצא מבית-הכנסת הגדול בתל-אביב, נסתם רתוב אלנבי באלפי קוראים אבלים, שמעולם לא פגשוהו, רק קראו אותו נאמנה וראה בו שופר ומורה נבוכים... [מתוך ההקדמה]....
|
4.
|
|
הודו, אותה ארץ כבירה ומסתורית שמהלכת קסם על יושבי כל העולם זה מאות בשנים, היא תופעה שקשה לתאר במילים. הריחות, המראות, הצלילים – דומה ששום ניתוח, ודאי לא של אדם מערבי, לא יצליח לפענח את סוד מהותה של תת-היבשת הצבעונית הזאת.
והנה, בשנות החמישים כאן בישראל, היה מי שהצליח ללכוד את המהות הזאת ולהעלות אותה על הכתב. בצניעות נטולת יומרות התיישב עזריאל קרליבך – מהגדולים שבעיתונאי ישראל – וכתב את רשמיו מנסיעתו בת שלושת השבועות להודו. התוצאה היא תיאור מרתק וחד-עין, שנותר מדויק ועדכני כאילו נכתב היום.
מאז צאתו לאור ועד היום נמכר הספר בעשרות אלפי עותקים, ודומה שאין ישראלי – צעיר כמבוגר – שנוסע להודו בלי לקרוא בו. מהדורה זו סודרה מחדש ונוספה לה הקדמה מאת צור שיזף, סופר המסעות הנודע.
"הספר הוא אחד המפתחות היפים שאפשר לתת בידי כל קורא שעומד להתחיל סיפור אהבה עם הארץ היפה והאינסופית הזאת" – מתוך ההקדמה מאת צור שיזף
...
|
7.
|
|
ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית לענייני ארץ ישראל הוקמה ב-1946 על ידי ממשלות בריטניה וארצות-הברית לבדוק את התנאים השוררים בארץ ישראל ואת השפעתם של אלה על עלייתם של יהודים והתיישבותם בה. הוועדה הגישה המלצתה לעליה מיידית של מאה אלף שרידי השואה, להתיר גם להבא עליית יהודים לארץ-ישראל, לבטל את חוק 'הקרקעות' של 'הספר הלבן', להקים משטר נאמנות של האו"ם, עד שתיקבע סופית הדרך להקמת מדינה עצמאית תוך שמירה הזכויות של כל הצדדים. הממשלה הבריטית התחמקה מביצוע המלצות הוועדה התירוצים שונים וביניהם אחת האומרת כי תחילה יש לפרק את ארגוני המרי היהודיים, בעקבות ההתנגדות הבריטית הזאת הוחרף המאבק של היישוב והעם היהודי לעליה חופשית ולעצמאות.
כרך ראשון: מבוא, תולדות מינוי הוועדה, ישיבות הוועדה בוושינגטון, לונדון, קהיר וירושלים. סיורים באירופה ובא"י. 408 עמודים
כרך שני: עדויות, פרקי היסטוריה, פרוטוקלים, מסמכים, תזכירים, הדין-והחשבון, צילומים, מפות ודיאגרמות. 412 עמודים. ...
|
|