ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 1 בספטמבר, 2025
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
פיליפ מרלו אמור להיות קונסנזוס. הוא נחשב קלאסיקה. אחד שפעל בשנות ה 30-40-50 של המאה הקודמת, כחוקר פרטי קשוח (לרעים) אך רחום (לנשים במצוקה). הוא איש גדול ששוקל מעט מעל למה שמומלץ היום, לא מהסס להפעיל את אגרופיו, יוצא מכל מצב אם בעזרת פיו המפיק שיכנוע או אקדח כששיכנוע מילולי לא עובד. הוא חי טוב מאד אם כי קשה להבין איך: מפעם לפעם צועד למשרדו איזה לקוח, שמטיל עליו משימה שהוא לא יודע שום פרטים עליה, וצריך לחטט הרבה, לחטוף ולהחטיף מכות, להתרוצץ מפה לשם, לשמוע הרבה שקרים עד לסופה של המשימה, שפרטיה מתבררים, המשחררת אותו למשימה הבאה.
מרלו לו היה מוצנח לימינו לא היה מצליח לשרוד שעה בלי התנהלות לא מקובלת במקרה הטוב, פלילית במקרה הרע. אם מישהו היה מספר לו על מי טו הוא היה מאבד את ההכרה מרוב תמהון: לנעוץ מבטים ברגליה של האישה המצודדת שנותנת לו פרטי המקרה, זה אסור? לנשק אותה בלי הסכמתה, זה אסור? איך אפשר להיות "גבר גבר" במקום הזה? ואם כבר איך אפשר לשבת מול אדם בשיחה צפופה בלי לנשוף עליו עשן? מה פתאום לצאת למרפסת כדי לעשן? איך אפשר לחשוב בבהירות בלי איזו סיגריה דולקת, ואיך אפשר להפגין נשיות ללא פומית שבקציה מסתלסל לו עשן?
מבחינה כלכלית אפשר רק להתגעגע למציאות הכלכלית המתוארת בסיפור. שטר של דולר קונה לבלש המון אינפורמציה מאנשי שירות והוא טיפ לגיטימי לכל דבר. מלון יוקרה עולה (בעונה) 18 דולר ליום, סחטן ישמח לקבל 50 דולר להוצאותיו... וגם שכרו של מרלו – 250 דולר יקנו אותו לכמה חודשים(!) של אפשרות לחטוף מכות ולא לישון בלילות. (הטיפ שלו הוא הזכות לנשק את הלקוחה ולישון איתה פעם או פעמיים).
הספר הזה כולו על הבלש המהולל. כל האחרים הם רקע משובח עבורו. הוא היחיד המעניין בסיפור. כי באמת – את מי מעניינת אישה די נאה, לבושה די נאה, שמגיעה לעיר ברכבת, ומיד מוצמדים אליה בלשים פרטיים מלוא החופן? את מי מעניין סיפורה – אותו היא שומרת לעצמה מכל משמר, למרות שאם היתה מספרת אותו היתה יכולה לפתור לא מעט מבעיותיה?
אם לא היה ברור – הספר די משעמם. לולא האינפורמציה החשובה שפירטתי על ההבדלים העצומים בין החיים בתחילת המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, הוא היה בזבוז זמן מוחלט. כמו שזה, הוא "בסדר". הוגש להוצאה על ידי דרור משעני, בעצמו סופר מתח, שלפי הספר האחד שקראתי שלו, גם הוא מתקשה למדי עם מתח ועניין.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
איתי בהילוך איטי
(לפני 5 שעות)
תודה על ההסבר מוריה...
עכשיו רק נותר להסביר, מדוע זה נקרא ספרות "ווק"? האם יש לכך פירוש כלשהו?
|
|
רויטל ק.
(אתמול)
מוריה, לא קראתי את הספר וכנראה שלא אקרא כי הביקורת של יעל משכנעת:)
אבל כן רוצה להעיר לגבי קלישאות - צריך לומר לזכותו של צ'נדלר שהוא מיוצרי הז'אנר שברבות הימים הפך לקלישאה, כך שלא הכי הוגן להאשים אותו בקלישאתיות...
חוץ מזה איתך לגבי ספרות ווק:) |
|
yaelhar
(אתמול)
מוריה - הבנתי עכשיו.
שותפה לסלידתך מהז'אנר... |
|
מוריה בצלאל
(אתמול)
איתי ויעל, אין לי דוגמאות ספציפיות, אבל נתקלתי ביצירות האלה לא מעט. כמו שפעם כתבו גברים אלימים ונשים סקסיות, אז שם כותבים לסבית עם חברה שחורה, כל מי שהיא מכירה שייך למיעוט זה או אחר, יש טרנס אחד לפחות, חייבים להכניס איזה גמד או נכה או גמד נכה, ואין אחד בלי בעיה נפשית פחות מוכרת. אני קוראת לזה ״מתאמצות״, כי זה לא באמת משרת את הסיפור. זה נעשה נטו כדי להראות כמה הם משלבים ומכבדים את כולם, וזה מתיש ומיותר. זה עושה לי להתגעגע לסקסיזם של פעם.
|
|
yaelhar
(לפני 3 ימים)
תודה רבה, מוריה.
אני חושב שכשהוא כתב את זה זה עדיין לא היה קלישאה. אבל נראה לי שפשוט עבר זמנו. לא יודעת מה זה "ספרות הווק" שציינת. אשמח לקבל דוגמאות כדי להיזהר. |
|
yaelhar
(לפני 3 ימים)
תודה רבה, אנקה.
אכן. אולי הם היו פורצי דרך בזמנם, לא יודעת. היום הם די משמימים. |
|
yaelhar
(לפני 3 ימים)
תודה רבה, דן.
האמת היא, שאני מופתעת כש"קלאסיקה" שורדת את הזמן. |
|
yaelhar
(לפני 3 ימים)
תודה רבה, אפרתי.
|
|
איתי בהילוך איטי
(לפני 3 ימים)
מוריה מה זה ספרות מתאמצת?
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 ימים)
עוד לא הגעתי לצ׳נדלר, ולפי מה שתיארת, כל היבט בספר צורח קלישאה. אבל אם אצטרך לבחור, אני מעדיפה לטבוע באוקיינוס של ספרים כאלה, מאשר לקרוא ספר אחד של ספרות הווק המתאמצת והפתטית של ימינו.
|
|
אנקה
(לפני 3 ימים)
וואוו ! קלעת לו בול בפוני ! גם לסופר המהולל וגם למו"ל. הם בוכים עכשיו בגללך ;)
קראתי שני ספרים שלו ולשניהם כיכבתי 3 כוכבים. אחד מהם לא זכרתי שקראתי או מה התוכן בכלל. אולי הוא סופר שסגנונו התאים לפעם והיום הוא די חיוור ומשעמם.
|
|
אפרתי
(לפני 4 ימים)
דן, יש ספרים אחרים של צ'נדלר ששרדו היטב. הספר הזה מלכתחילה היה דל וחסר משמעות.
|
|
דן סתיו
(לפני 4 ימים)
YAELHAR
סקירה יפה. נראה לי שזה די מעציב שקלאסיקה לא שורדת את זמנה.
|
|
אפרתי
(לפני 4 ימים)
גם אני תהיתי לאן נעלם ריימונד צ'נדלר המוכשר למקרא הספר הזה.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת