ביקורת ספרותית על פלייבק מאת ריימונד צ'נדלר
ספר בסדר

---

#
פיליפ מרלו אמור להיות קונסנזוס. הוא נחשב קלאסיקה. אחד שפעל בשנות ה 30-40-50 של המאה הקודמת, כחוקר פרטי קשוח (לרעים) אך רחום (לנשים במצוקה). הוא איש גדול ששוקל מעט מעל למה שמומלץ היום, לא מהסס להפעיל את אגרופיו, יוצא מכל מצב אם בעזרת פיו המפיק שיכנוע או אקדח כששיכנוע מילולי לא עובד. הוא חי טוב מאד אם כי קשה להבין איך: מפעם לפעם צועד למשרדו איזה לקוח, שמטיל עליו משימה שהוא לא יודע שום פרטים עליה, וצריך לחטט הרבה, לחטוף ולהחטיף מכות, להתרוצץ מפה לשם, לשמוע הרבה שקרים עד לסופה של המשימה, שפרטיה מתבררים, המשחררת אותו למשימה הבאה.

מרלו לו היה מוצנח לימינו לא היה מצליח לשרוד שעה בלי התנהלות לא מקובלת במקרה הטוב, פלילית במקרה הרע. אם מישהו היה מספר לו על מי טו הוא היה מאבד את ההכרה מרוב תמהון: לנעוץ מבטים ברגליה של האישה המצודדת שנותנת לו פרטי המקרה, זה אסור? לנשק אותה בלי הסכמתה, זה אסור? איך אפשר להיות "גבר גבר" במקום הזה? ואם כבר איך אפשר לשבת מול אדם בשיחה צפופה בלי לנשוף עליו עשן? מה פתאום לצאת למרפסת כדי לעשן? איך אפשר לחשוב בבהירות בלי איזו סיגריה דולקת, ואיך אפשר להפגין נשיות ללא פומית שבקציה מסתלסל לו עשן?

מבחינה כלכלית אפשר רק להתגעגע למציאות הכלכלית המתוארת בסיפור. שטר של דולר קונה לבלש המון אינפורמציה מאנשי שירות והוא טיפ לגיטימי לכל דבר. מלון יוקרה עולה (בעונה) 18 דולר ליום, סחטן ישמח לקבל 50 דולר להוצאותיו... וגם שכרו של מרלו – 250 דולר יקנו אותו לכמה חודשים(!) של אפשרות לחטוף מכות ולא לישון בלילות. (הטיפ שלו הוא הזכות לנשק את הלקוחה ולישון איתה פעם או פעמיים).

הספר הזה כולו על הבלש המהולל. כל האחרים הם רקע משובח עבורו. הוא היחיד המעניין בסיפור. כי באמת – את מי מעניינת אישה די נאה, לבושה די נאה, שמגיעה לעיר ברכבת, ומיד מוצמדים אליה בלשים פרטיים מלוא החופן? את מי מעניין סיפורה – אותו היא שומרת לעצמה מכל משמר, למרות שאם היתה מספרת אותו היתה יכולה לפתור לא מעט מבעיותיה?
אם לא היה ברור – הספר די משעמם. לולא האינפורמציה החשובה שפירטתי על ההבדלים העצומים בין החיים בתחילת המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, הוא היה בזבוז זמן מוחלט. כמו שזה, הוא "בסדר". הוגש להוצאה על ידי דרור משעני, בעצמו סופר מתח, שלפי הספר האחד שקראתי שלו, גם הוא מתקשה למדי עם מתח ועניין.

1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פלייבק