ביקורת ספרותית על שחקן מספר אחת - עטיפת הסרט מאת ארנסט קליין
ספר טוב

---

#
בשנת 2045 – הספר פורסם ב 2008 – העולם הוא מקום עלוב ומפחיד. עוני רב והזנחה סביבתית, ביריונות, פשע והזנחה. וייד, שבעולם האמיתי הוא תלמיד תיכון חנון, עני ושמן, עם התלהבות שאין לה סוף למשחקי מחשב, הוא גיבור הסיפור הזה ומספר אותו בגוף ראשון. ילד שהוריו מתו והוא חי אצל אחות אמו הנרקומנית שאינה רוצה בו ומזניחה אותו. הוא חי בעיקר בעולם הוירטואלי, כי מי חי בעולם האמיתי, שכל מה שהוא מאפשר זו עליבות טבולה ברוע? אנשים פשוט ויתרו על העולם האמיתי והזניחו אותו לטובת חיים וירטואלים טובים יותר. אואזיס הוא עולם וירטואלי, יצירה של שני גאונים. הוא התחיל ממשחקי מחשב והתרחב לעולם מלא אפשרויות, כל מה שאדם בשנת 2045 זקוק לו. אפשר לשחק שם. אפשר להתעשר שם. אפשר ללמוד שם. והעיקר – אתה יכול להיות שם מי שאתה רוצה. חתיך גבוה ומושך, דוכס עשיר, יפהפייה, סבתא חמודה... מה שתרצה.

הגאון שתכנן את אואזיס מת – לא בשיבה טובה, אך בעושר אסטרונומי – והותיר צוואה בה הוא מוריש את כל רכושו לזה שימצא את "האפיקומן" (ביצת איסטר) שהוא הטמין איפושהו ביקום הענק שפיתח. מיליוני משתמשים שאפתנים, פותחים במירוץ להשגת הפרס הענק. בריתות נכרתות, חברות ענק מגייסות המוני "חיילים" שיעשו את העבודה. הספר עוסק במירוץ להשגת הפרס הגדול, שהוא למעשה משחק מחשב רחב-יריעה, הכרוך גם בהיכרות מדוייקת של חיי יוצרו ושנות השמונים של המאה העשרים (העשור בו התבגר הסופר...) על התרבות, המוזיקה, האלילים (בלי האופנה. הספר נכתב בידי גבר...)

יש סיבה, אני חושבת, לעובדה ששחקני משחקי המחשב שכוללים דמיון ותפקידים היו ברובם חנונים בודדים, צעירים ששילמו מחירים חברתיים על העובדה שהם מה שהם. הם היו זקוקים לאפשרות הדמיונית להיות מישהו אחר: נראה טוב, מחזיר מכה למעניו, מצליח לנצח את "מלך השיכבה" (ובהתאמה – מצליחה לנצח את מלכת הכיתה הנקמנית). זו היתה דרכם לפצות על מה שחסר להם בעולם האמיתי בעזרת דמיון. המשחק החליף את החיים האמיתיים העלובים, הנצחונות והפרסים את מה שלעולם לא יהיה להם בעולם האמיתי.

רובם התבגרו והשאירו את העולם הדמיוני מאחוריהם. חלקם גילו שהעולם האמיתי אינו כה מאיים כמו שהם חשבו, אם כי הוא שיגרתי ומשעמם יותר ממה שהם חשבו. קליין הצליח להעביר את החווייה של שחקני הסייבר פאנק האלה גם לקוראת שהעולם הזה אינו חלק מעולמה, והצליח לכתוב ספר מעניין ומותח על דברים שבעולם האמיתי בו אני חיה, משעממים אותי למוּת.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על שחקן מספר אחת - עטיפת הסרט