את הספר הזה, 'אל המקום האחר', האחרון של חיים גורי, ערכו בני משפחתו, מתוך הדפים מרובי הגרסאות ונטולי התאריך שנותרו על שולחנו, בשנה האחרונה לחייו. זה ספר קשוח קצת, איטי, משקיף, מעין פואמה לא ארוכה של פרידה, שירים אחרונים שנכתבים מתוך מוּדעוּת שהם אחרונים. יש בהם איזו השלמה, איזה מבט ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
סקירת מחווה לזכרו של ש"י עגנון ז"ל
(לפנים מן החומה)
שלום רב לכל הקוראים\ות והכותבים\ות.
מחר בערב ליל י"א באדר א' הוא יום פטירתו (וה"יארצייט") של הסופר שמואל יוסף עגנון.
בדרך כלל מקיימים את ה"אזכרה" השנתית בתאריך הנקוב, אך אם ז... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרומאן המצרי אכן איננו רומאן וגם לא ממש "מצרי", יחד עם זאת מדובר בספר מעניין, שמצדיק קריאה. גילוי נאות - זהו הספר הראשון שקראתי מאת אורלי קסטל-בלום. זכור לי שצפיתי בהצגה המבוססת של ספרה "דולי סיטי" והתרשמתי מהאופן בו היא מעצבת מציאות חיצונית ואובייקטיבית לכאורה דרך תפיסת-מציאות ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני מספר חודשים קראתי ראיון עם בנו הצעיר של ס. יזהר-זאב. שם התוודעתי לעובדה שהסופר -ס. יזהר כתב גם ספרי ילדים ואחד מהם שהוזכר בכתבה היה הספר הזה.
הבן זוכר כי אביו כתב את הספר כשהוא היה בין ארבע או חמש שנים על רקע רחובות שהייתה אז מושבה קטנה, מוקפת פרדסים וברושים ועל טיוליהם בימ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מפעים ומרגש.
הספר כתוב קטעים קטעים וללא סימני פיסוק. לי הדבר כמעט לא הפריע ופיסוק הקריאה בא לי בטבעיות.
משא כבד נושא עמו בנימין שבילי שבהיותו בן שש איבדה אמו את שפיותה, אושפזה ומאז לא חי עמה יותר. המשא כבד עוד יותר כי בנימין טעון רגשי אשמה על התכחשותו לה. "עשיו הוא הבן האהו... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
תרצה אתר היתה סוג של איקון בעולם התרבות הישראלי. היו לה כשרונות
רבים גם במשחק וגם בכתיבתה כמשוררת, פזמונאית, מתרגמת וגם סופרת מחוננת של ספרי ילדים. אבל כל חייה היא עמדה בצלו הכבד של אביה נתן אלתרמן שהיה משורר ענק.
בישראל הקטנה של שנות החמישים השישים והשבעים לא היו הרבה סודות... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
כשאני ניגש לכתוב ביקורת על ספר של בנימין שבילי, מחיצות הגוף והנפש נפתחות ולמרות שהנני משתמש במילים שהינם חומר, דיו הנשפך על דף או שמא שחור מתפתל על מסך לבן, רפה הוא גופי וליבי הוא זה המנחה אותי.
כיוון, שבנימין שבילי כותב מהלב. לב רחב, בדומה לארצות השונות אליהן הוא נוסע בכדי לכת... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני שלושה שבועות לערך פורסמה כאן באתר סקירה על "שנבדלו מכל מרחק", ספר שירים של זלדה (שהיא, במקרה או שלא, בין המשוררים האהובים עלי).
סקאוט כתבה שם שקשה לה לפענח את זלדה ולהזדהות איתה בגלל הקודים התנ"כיים הרבים והאפיון הדתי של שירתה.
לא הבנתי אותה אז. אני חושבת שעכשיו אני מבינה.
... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הוא הארמון וחדריו הם תוכנו. בין חדריו אני מהלך, נוגע ולא נוגע, משתוקק, כמֵהַ, ערג. תר אני אחר מקום בו אמצא מנוח לרחשי לבי. מבקש אני מנוחה ובעת קריאה רוצה אני התרגשות.
בנימין שבילי כותב מהלב, כמו שם הספר. ספרים בשבילו אינם כריכה מעוצבת, עבת כרס לקריאה חד פעמית. אלה הם ספרים המ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זכייתה של אורלי קסטל בלום בפרס ספיר בטקס שנכחתי בו רק לפני מספר ימים, סיקרנה אותי לקרוא את הספר הנ"ל. ועשיתי זאת כמובן במהירות וגם בקלות. נזכיר שהספר נקרא "הרומאן המצרי" אז קודם כל נחמד לדעת שהוא בכלל איננו "רומאן" והוא גם איננו "מצרי" במיוחד. חשבתי בתחילה שאכן מדובר בספר ביוגרפי ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשנת 1979, בכיתה ו', בעת ארוחת בוקר של קוטג' ועגבניה בחדר האוכל, זה קרה.
מישהי שלמדה אצלנו בקבוץ כי הייתה פרועה מדי עבור הקבוץ שלה, ניגשה אלי.
"אתה ממש דומה לדיוויד בואי", אמרה והסתכלה לי ממש אל תוך העיניים.
היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים שלוש, היה לה עגיל באף והיא לבשה תמיד צעיפים.
... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האסוציאציה הראשונה אשר עולה משמו של הספר הינה בית המקדש אשר נחרב. שני בתי המקדש אשר נחרבו. כלומר, כבר בטרם קריאת הספר, רק מעצם קריאת הכותרת, הקורא מגיע אל הספר עם מטען שמשהו עלול לקרות. משהו הרה אסון. והמשהו הזה נפרש על פני חמש מאות שלושים וחמישה עמודים, לתקופת זמן של שנה לערך, מש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הקפות ביער - דלין מתיה
הסופרת, דלין מתיה, מכניסה אותנו בספרה "הקפות ביער" לעובי הקורה של היער במאה התשע עשרה. כוונתה שנכיר את חיי היער בדרום אפריקה: העצים, הצמחייה העבותה, בעלי הכנף, החיות ואנשי היער החיים בו, על מקצועם ועבודתם הקשה כחוטבי עצים. מאחר וזו מטרתה, ניתן לומר, שבתחי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עוז לחשבון הנפש
א. מנכ"ל ארגון ציבורי גדול בשרון, קיבל מתנה מקורית לסיום תפקידו, מסע אישי בן ארבעה ימים בארץ, במהלכו הוא פגש ישראלים מעניינים. בפגישתו עם עמוס עוז, הם שוחחו על ספרו האחרון, הבשורה על פי יהודה, שכמובן הוביל לשאלה, האם ישו ביקש ביודעין את צליבתו, מתוך רצון להיות ק... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פנחס שדה, כתב מספר ספרי מסע בחייו. נראה כי הרבה מן הספרים שלו, גם אם אינם מוגדרים כספרי מסע, קשורים למסע כלשהו. אצל שדה, ההתרחשות הפנימית חשובה יותר מן ההתרחשות החיצונית. קשה לדעת מה יותר משפיע על מה. את הספר 'נסיעה' מצאתי כפנינה, מונחת בפינה על אחד המדפים בחנות ספרים יד שנייה בחי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש בהם משהו, באלו שמשכימים לפני צאת החמה, לא מצלצולו של שעון מעורר, אלא מקול שעונם הפנימי.
האופן בו הם מתמסרים לאפרוריות שברוטינת הבוקר, איך שהם מקבלים בחוסר אונים אך גם בהבנה מסוימת את בדידותם, כל זה מבדיל אותם באופן מובהק מהשאר.
מרבית דמויותיו של עוז בספרו "בין חברים" נופלות... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ג'ק קרואק ואלן גינזברג הם היוצרים היחידים מתנועת הביט שפעלה בסן-פרנסיסקו של שנות ה-50 שאני חש קרוב אליהם גם כיום, אחרי למעלה מחצי מאה מאז שהחלו להוציא את יצירותיהם. בספר הזה שהזדמן לי בניגוד לשאר ספריו שראו אור בעברית לקרוא אותו רק עכשיו, אחרי כמה שנים, הצלחתי סופסוף למצוא את הק... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דוד מלך ברוקלין
פסל דוד של מיכאלאנג'לו המוצב בפירנצה, מהווה אחד מסמלי הרנסאנס, הוא תמונת דוד שלי, המייצגת עבורי תמימות ותעוזת נעורים של צעיר יפה תואר שעלה מהצאן בכדי להנהיג את ישראל מול הפלשתים בשעתה הקשה ביותר, תדמית נפלאה לדוד המלך כמיתוס שהשתרש בקרבי.
ג'וזף הלר, הציב לי ת... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את חיים יקרים קראתי במנות קטנות, במשך חדשים לא מעטים. כנראה לקח לי זמן להיכנס לקצב ולאווירה של מונרו. מונרו היא אמנית הסיפור הקצר, ובכל זאת לכתוב סקירה על קובץ של סיפורים קצרים זה קשה. מה שאפשר זה לנסות לכתוב על הכתיבה היבשה והמינימליסטית של מונרו ועל הדמויות המוחמצות שעומדות ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשאיור וסיפור נפגשים
יואל כהן היה מנהל הספרייה המיתולוגי בכפר סבא במשך שנים רבות, עד שיצא לפנסיה. יואל הוא איש ספר אמתי במלוא מובן המילה, הקשור בנפשו אל הספר הקלאסי - זה שיוצא מבית הדפוס, מריח מניחוח הצבע הטרי, וניתן לגעת בו, למשש אותו, חושניות שרק אוהב ספרים יבין. למה אני מספר ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|