ביקורת ספרותית על הבית אשר נחרב מאת ראובן נמדר
ספר מעולה

---

האסוציאציה הראשונה אשר עולה משמו של הספר הינה בית המקדש אשר נחרב. שני בתי המקדש אשר נחרבו. כלומר, כבר בטרם קריאת הספר, רק מעצם קריאת הכותרת, הקורא מגיע אל הספר עם מטען שמשהו עלול לקרות. משהו הרה אסון. והמשהו הזה נפרש על פני חמש מאות שלושים וחמישה עמודים, לתקופת זמן של שנה לערך, משנת 200 ועד לשנת 2001, מחודש אלול תשס"א ועד לחודש תשרי תשס"ב – בראש השנה.
המספר הכל יודע, מספר על חייו של אנדרו כהן, פרופסור לתרבות השוואתית באוניברסיטת קולומביה, אשר אל תוך שגרת חייו פורצים חזיונות מיסטיים עצומים וכבירים, המערערים ומזעזעים את שגרת חייו. אדם יהודי שחי בגולה, בארצות הברית וחווה חזיונות על בית המקדש שהיה בישראל. חזיונות אלה קשורים לסדר העבודה, ביום הכיפורים, עליו היה אחראי הכהן הגדול ומטרתו העיקרית כפרתם של ישראל, טיהור המקדש, המזבח והכהנים. ישנן הרבה אנלוגיות המתייחסות אל הקשר בין אנדרו כהן, לבין חזיונותיו המיסטיים:
סדר העבודה הנעשה על ידי הכהן – אנדרו, כהן בעצמו, בית המקדש אשר נחרב – הבתים השונים של אנדרו אשר נחרבים: המשפחה שלו, בתו בהווה, מקום עבודתו, הטיהור של הכהן הגדול – טיהורו של אנדרו עצמו. אני מניח שישנם קשרים נוספים גלויים ונסתרים.
הספר כתוב בעברית עשירה, קולחת, ומאפשרת את הזדהותו של הקורא יחד עם גיבור הספר. הם כמו הולכים יד ביד. תיאורים מרהיבים נפרשים על פני הספר. רבדים נוספים של השפה מקבלים מקום, כאשר בין הפרקים (ספרים – ספר ראשון, שני וכו') מלווים קטעים על עבודתו של הכהן הגדול, מתוך השפה של חז"ל. קטעים אלה מעשירים ומעמיקים את הסיפור והאנלוגיות השונות. אני מניח שעבודה שלמה יכולה להיכתב על הנושא.
זהו ספר יפהפה, מרגש, עצוב ומהפנט כאחד.

» ביקורות נוספות של תומר
» ביקורות נוספות על הבית אשר נחרב