הקפות ביער - דלין מתיה
הסופרת, דלין מתיה, מכניסה אותנו בספרה "הקפות ביער" לעובי הקורה של היער במאה התשע עשרה. כוונתה שנכיר את חיי היער בדרום אפריקה: העצים, הצמחייה העבותה, בעלי הכנף, החיות ואנשי היער החיים בו, על מקצועם ועבודתם הקשה כחוטבי עצים. מאחר וזו מטרתה, ניתן לומר, שבתחילת ספרה אין זרימה או התרחשויות דינמיות המביאות את הקורא לסקרנות ומתח. לאחר שהסופרת בטוחה שנטמענו ביער ואולי אפילו נעשינו חלק ממנו, העלילה מתחילה לקבל תפנית וקצב התפתחות האירועים מתחיל לרתק את הקורא.
אם נחזור לאותו יער, אין אנו מכירים את סוגי העצים. שמותיהם זרים לנו (אולי לי, מאחר ואין לי מושג בבוטניקה) – קלנדר, אסגאי, זקוף או אוקוטיאה ואחרים. אותם עצים אשר אנשי המערות חוטבים בגרזן, מנסרים ומשקיעים בהם את מלוא כוחם ומרצם כדי למכרם לאדון האנגלי. אך אותו אדון אנגלי מתייחס אליהם כאל עבד לבן. כל מטרתו לנצל ולשלם מה שפחות עבור הסחורה שהושגה ביגיע כפיים. הוא עריץ ואכזר למרות שהוא לא אריס והם לא עבדים, אבל הוא משיג את מטרתו. תמורת פרוטות ספורות, אוכל דל ומעט טבק, לוכד האנגלי את חוטב העצים ברשתו כנגד החוב הנערם והרשום בספריו. איש היערות שב תמיד לעולמו, ממשיך במלאכתו אך משועבד לאנגלי.
גם את שמות המקומות אין אנו מכירים והם זרים לנו, לדוגמא: העיירה נייסנה, מיצר קריסיאן, חונה ועוד. מוזכר נהר נייסנה ונהר הומניטי, אך אין זכר לנהרות ששמותיהם היום קונגו או זמביזי. אנו רק יודעים מאיזה שהוא משפט במהלך הקריאה שהעלילה מתרחשת בדרום אפריקה.
אין הסופרת מספרת לנו על בעלי חיים שאנו מכירים המסוכנים ביער, כמו: אריות, נמרים, טיגריסים או אפילו נחשים. הסופרת מתמקדת ב"זקן הרגל", שזו החיה המסוכנת ביער אשר אנשי היערות פוחדים להיתקל בה, אך רוצים למגר אותה גם כנקמה וגם עבור חטיה. "זקן הרגל" הוא הכינוי שאנשי היערות מכנים את הפיל כדי שלא יזהה שבני האדם מדברים עליו. ידוע לאנשי היערות שהפיל חיה נבונה במיוחד המכיר את חוכמת האדם והם כנגד מכירים את חוכמתו. כאנשי היערות הם מכירים את חוכמת היער, חוכמת העופות, ובעיקר את חוכמת הפיל. אי לכך, כל אחד מביניהם חייב לדעת להתחמק מהשני ולהיזהר לבל יופיע מול עיניו.
מי הם אנשי היערות? כשמם כן הם – חיים ביער. עבודת הגברים בחטיבת עצים והנשים דואגות למזון, כשהבטטות הן חלק נכבד מהמזון. חלקם של אנשי היערות מוצאם מהולנד. הם נבערים ואינם יודעים קרוא וכתוב. כמעט כולם אינם יודעים לתקשר עם האדון האנגלי – קונה העץ. אינם מכירים את העולם החיצון. הגברים מביניהם יודעים רק שמעבר לים נמצאת אנגליה אך לא ידוע להם על ארצות נוספות. הגברים יוצאים לעיירה לצורך העברת העצים או קנייה כול שהיא, אך ישנם כאלה שגם את העיירה אינם מכירים, כמו שאול, בן החמש-עשרה. ידוע להם שהם נולדו כחוטבי עצים וכך יישארו עד יום מותם. הבנים שנולדים ממשיכים את השושלת כחוטבי עצים.
מבין אנשי היערות שאול, גיבור הסיפור, יוצא דופן מכולם. הוא אמנם מדבר כמוהם "הולנדית מטבח" (שפה נמוכה), אך יודע לתקשר עם האנגלים בשפתם. מגלה סקרנות ללימוד הקריאה בשפה האנגלית ובעזרתה של קייט, נערת האצולה שנוצר קשר עמוק ביניהם, הוא מתחיל לקרוא ספרים של סופרים ידועים. שאול חש עמוק בתוכו, כי זכותו של האדם להחליט על שינוי בחייו, וזאת למרות שנולד כאיש יערות במקצוע חוטב עצים לכל ימי חייו. הוא יודע שיהיה קשה לעשות שינוי מאחר וחסרים שני דברים עיקריים: היותו אנגלי וכסף. בזכות חוכמתו, נחישותו, דבקות במטרה, עבודת כפיים קשה ולמרות נידויו מבני המשפחה ואנשי היערות, הוא מתחיל לחפש את דרכו על מנת לעשות את השינוי. את הדרך בה הוא עושה זאת ואם הוא מצליח להשיג את מטרתו, נשאר לכם לקרוא בספר.
הסופרת, בת 75, ילידת דרום אפריקה וגרה שם כיום עם בני משפחתה. "הקפות ביער" הוא ספרה החמישי שנכתב על ידה בשפת אפריקנס ותורגם על ידה לאנגלית. כותבת סיפורים קצרים שיצאו לאור כספר.

















