היי לכולם
זה מרגיש קצת מוזר, כנראה אין פה אף אחד שזוכר אותי מהתקופה שהייתי פעילה באתר. בכללי, רוב בני הגיל שלי כבר מזמן נטשו את האתר, בין אם באופן רשמי ובין אם לא.
איך שלא יהיה,יש משהו נוסטלגי בלשבת שוב ולכתוב ביקורת.
אגב, הכישורים שלי קצת חלודים בתחום, אז אני מקווה שאולי עדיין ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
מיכאל אנדה לא מפסיק להפתיע אותנו. קראתי את הספר הזה יחסית די מזמן והוא ספר מדהים, הוא מלא דמיון והשראה. הוא אחד מספרי הפנטזיה הטובים ביותר שקראתי אי פעם.
הסיפור מתרחש בשני עולמות המקבילים זה לזה: עולם של ממלכת פנטסיה (שנמצא בתוך הספר) ועולם בני האדם. הספר מתרחש וכתוב בשני זמני... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חשרת עננים מקדירה את שמינו לאחרונה. ערפילי האשמות הדדיות וביקורת נוקבת מעיבים על זַכּוּת קהילתנו ואושרה. על כן חשנו לנכון להביא כנגדנו את תפארת גאונותו של החכם מכל אדם, מר (במיל') שרלוק הולמס.
דמות מופלאה זו המהלכת ברחובותיה הערפיליים של לונדון רבתי, צופה בעין בוחנת בכל משוגו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מומו הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי! פשוט סיפור מופלא. אחד הדברים היפים בסיפור הזה, זה שהסיפור מתאים למבוגרים ולילדים, ילדים מבינים את הסיפור כסיפור עלילתי כמו שהוא מסופר, לעומת זאת, מבוגרים מבינים את המסרים הניסתרים מאחורי הספר. הספר מביע ביקורת על החברה המודרנית החומרנ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"ארי ודנטה" לא מושלם. רחוק מזה. הוא רומן התבגרות עם יותר מדי מילים, קצת ילדותי, קצת הרבה יומרני, קצת פחות מדי מקורקע.
וגם ארי ודנטה לא מושלמים. דנטה הוא אור וכנות ורגליים יחפות וארי הוא זוויות וכעס, ומִדְבָּר, וכוכבים. הם מבולבלים והם טועים והם מתמרדים והם עושים שטויות. ארי עושה ה... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני חושבת שכולנו יכולים להסכים על זה שספרי דיסטופיה לנוער זה נושא חרוש לגמרי שכבר איבד את כל הפואנטה שלו וצריך סופר עם כישרון ורעיון מטורף כדי שאולי - רק אולי - יוכל להיכתב ספר דיסטופיה לנוער שלא יקבל ישר את התגית "מועתק" ו"חרוש"
ובכן, גם ירח שבור לא מצליח לגמרי להתחמק מהתגית הז... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כבר מביסים אותי בקלות בדמקה. אחותי הקטנה, בסך הכל בת תשע, יכולה לנצח אותי בוויכוח. הקטן שלנו, עוד לא בן חמש, משתמש במילים כמו "משעשע" או "בלתי נו... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא נקרא בפשטות מכאיבה "הזדמנות אחרונה לראות", וזה בדיוק מה שהוא: מבט אחרון ביצורים על סף הכחדה. חיות שבעוד חמישים שנה, ייתכן ויהיה אפשר לראות אותן רק באנציקלופדיות.
אני לא חושבת עליהם לעתים קרובות, על דרקוני הקומודו, למורי האיי-איי, הקקפו, דולפיני הבאיג'י או היונים הוורודות מ... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"לדעתי ריק איבד שליטה מזמן.
זה לא מונע ממני לקרוא את כל הספרים שלו, כמובן."
- אני, לפני שנה ו-11 חודשים.
שיניתי את דעתי.
אה, שיניתי? לא ולא. לא ממש היתה פה פעולה אקטיבית. דמיינו תסריט כזה: ריק ריירדן מגיע אלי הביתה, פותח דלת ונכנס לראש שלי, ושם הוא קופץ במגפיים מחודדות על קצות העצבי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גיליתי מה העניין עם ריינבואו ראוול. היא כותבת ספרים שהם חכמים ברגע נתון. כלומר, כשאני קוראת משפט אני מתפעלת ממנו עד מאוד. אני מתפעלת מהפרטים הקטנים ומהרמזים והשיחות החכמות. מהפער בין הכתוב למה שמובן ממנו. זה חכם.
אבל, במכלול הגדול (חוץ מקארי און, שהוא פלא גדול, והלוואי שהיא פשוט... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בית ספר הוא מקום נורא. הוא לא מוכרח להיות כזה, אבל ברוב המקרים, לרוב הילדים, הוא כן. בית ספר הוא ג'ונגל. החזק שורד. בית ספר הוא מקום של קונצנזוס, שבו אסור לך לסטות מהמקובל ולו במעט; בית ספר הוא קולוסיאום שבו בכל רגע נתון אתה נאבק על מקומך, על קולך, על זכות הקיום שלך, שאפילו בעיניך כב... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בממלכה אחת רחוקה ומסתורית בעולם שהוא לחלוטין לא כדור הארץ ולגמרי מגניב יותר מכדור הארץ כי כדור הארץ זה משעמם, כי אין שם ערפדים, שכנה לה ממלכה שקוראים לה בלשון הווה ממלכת איסרוטיאקיה, או שם לטיני או וונאבי לטיני שנשמע מגניב, שבה היו מעמדות. אנחנו אוהבים מעמדות כי הם כר פורה לילד... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אנשים מבצעים מעשים מגונים בשפה. כל הזמן. הם מקווים שהמינים הנכחדים יצליחו "להישרד" וכועסים כי מישהו "חירב" להם הכל ומתארים את התמונה ש"תולה" על הקיר ובכל פעם שזה קורה אפשר לזהות מסביב אנשים שעוברת בהם צמרמורת פיזית. אני אחת מהם. אני יודעת שזה זניח, אני יודעת שאפילו בלשנים כבר מסר... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ואז זה קרה.
ASDFGHJKL!!!! צווח קול נלהב מאוד בירכתי המוח שלי.
המבקר הפנימי שלי גלגל עיניים.
מותר לי להתלהב בנסיבות כאלה, התעקש הקול.
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לשרוד חג שלם פלוס שבת שלמה - ארבעה ימים ושלושה לילות - רק עם המשפחה זה לא קל בכלל, בטח לא כשיש לך שישה אחים קטנים. אז הזמנו כמעט לכל ארוחה אורח אחר, וזה מצוין, כי אני מתה על אורחים. אבל זה פתר רק חלק מהבעיה, כי קשה לשרוד ארבעה ימים ושלושה לילות כשכולם רוצים כל הזמן שאשחק איתם קטאן או... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אז זה לקח חודשיים שלמים של חופש גדול וסוף סוף הגיע משלוח של ספרים חדשים לספריית בית הספר, אחרי שבזבזתי את כל הכסף שלי בשבוע הספר ונוער קורא וקניתי ספרים לשרוד את החופש.
בכל מקרה, הספר הזה היה ברשימת הקריאה שלי כבר שנים, ומצאתי אותו בראש הערמה של הספרים החדשים, כאילו הוא מחכה שא... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
“האם אני – האם אני יכול להיות – אולי – אי אפשר לדעת – אם אני לא – אבל אז השאלה היא – מי?"
אני לא רואה את עצמי מצליחה לכתוב קטע בן חמישים מילה שיתאר אותי נאמנה.
אבל הו, כמה קל היה לעשות את זה בחמישים כותרים.
מי אני?
אני החלום והיום והילד משמההמשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מה קורה לאדם שניחן בכל המידות הטובות - אומץ ותבונה וסקרנות וכוח סבל - אבל נולד לגזע הלא נכון, או למין הלא נכון, או בחלק הלא נכון של העיר?
אני מאמינה שעל רוב האנשים האלה אנחנו אפילו לא שומעים. הם מעולם לא זכו בהזדמנות להיות ידועים בזכות מי שהם.
אבל מעטים מהם מצליחים. אמליֶה דיטריך... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לשם שינוי, אני חושבת שהביצוע יותר טוב מהרעיון. כלומר, לא חסרים ספרים על אספרגר. הם כמעט תמיד מעניינים, אבל הרעיון הכללי מתחיל לחזור על עצמו, לטעמי.
אז כן, גם כאן מדובר באדם חכם באופן יוצא מן הכלל בעל רעיונות מבריקים שמנסה לפתור תעלומה מסתורית. קוראים לו דון. אליו מצטרפת רוזי, בחו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הכל סביבך נצחי ולא משתנה: השמיים, הים, הרוח. ובו זמנית הכל בן חלוף. גם אתה. בעיקר אתה.
המים כה שקטים, ואתה לבדך, זקן, נקודה זעירה על המים, כל כך כל כך לבד; אבל תחושת אחווה משונה הופכת אותך לאחד עם הדגים, והציפורים הרחוקות, ונשימתו החרישית של היקום. משהו מוכרח לקרות.
המים שקטים כל כך.... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|