“רבות נכתב על "נוטות החסד". הסיפור שלא יאמן. לא אוסיף הרבה מעבר לדעתי עליו, שתגיע מייד אחרי הסיפור האמיתי. *סיפור אמיתי* דרכנו הצטלבו לפני שנים לא מעטות. באותם הימים, אני מתמחה צעירה ב'קלינית' במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים האוניברסיטאים הגדולים בארץ (מתמחה צעירה פירושו טוחנת [בשפה של אז] שעות אינסוף של לילות ושבתות). שבת, שעת צהריים, צלצול טלפון ונקראת ל'כירורגית' – "מבקש שתראי מאושפזת,”

“הבטתי בו וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. בחנתי אותו בשבע עיניים [ חמש יותר מכפי הצורך] דבר מה בכריכה, בתקציר, כבשו אותי מיד וידעתי, ידעתי שזה יהיה ספר שאתענג על קריאתו והיא תהיה לי חוויה מכוננת כפי שניתן לצפות מספרים טובים, הטובים ביותר. ספר שיצלול במהרה אל עשרת הגדולים, יישב בצוותא ונחותא עם ספרים כדוגמת ענבי זעם, האישה בלבן, הגברת עם הקמליות, היום איננו כלה ועוד רבים וטובים. שלא נס ליחם כעת וכולי תק”

“קאמי.. שם עם מטען תרבותי גדול. ההיסטוריה שלי עם קאמי היא די קצרה: כשהייתי בכיתה י' או יא קראתי את "הזר" בנסיעת אוטובוס אחת. חיבבתי אבל אי אפשר להגיד שזה ספר שנצרב בתודעתי. נחשפתי לפילוסופיית האבסורדיזם שלו פה ושם מאנשים באינטרנט, אבל אני מוצא אותה מאוד מדכאת וקשה לעיכול. נראה לי שקאמי הוא בין בני האדם הבודדים שמוצאים הקלה באבסורד ולא תהום של אימה. והנה אני כאן, עם "גלות ומלכות", אוסף של שישה ס”

“בעיירה צרפתית קטנה שלוש נשים מתות זו אחר זו - ילדה יפהפיה בת עשר נרצחת, מורה צעירה ויפה נוטלת את נפשה בכפה, ואישה צעירה מתה בעת לידת בנה הבכור. האם יש קשר בין המקרים? יש קשר, קודם כל כי כל מקרי המוות קורים ב-1915 והם בולטים על רקע "המגמה ההפוכה" בת הזמן לפיה דווקא גברים מתים במלחמה המשוגעת שמתרחשת לא הרחק, באחת החזיתות של מלחמת העולם (הסופר והקוראים יודעים שהיא הראשונה). האם יש קשר נוסף? ה”

“רבות נכתב על "נוטות החסד". הסיפור שלא יאמן. לא אוסיף הרבה מעבר לדעתי עליו, שתגיע מייד אחרי הסיפור האמיתי. *סיפור אמיתי* דרכנו הצטלבו לפני שנים לא מעטות. באותם הימים, אני מתמחה צעירה ב'קלינית' במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים האוניברסיטאים הגדולים בארץ (מתמחה צעירה פירושו טוחנת [בשפה של אז] שעות אינסוף של לילות ושבתות). שבת, שעת צהריים, צלצול טלפון ונקראת ל'כירורגית' – "מבקש שתראי מאושפזת,”

“הבטתי בו וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. בחנתי אותו בשבע עיניים [ חמש יותר מכפי הצורך] דבר מה בכריכה, בתקציר, כבשו אותי מיד וידעתי, ידעתי שזה יהיה ספר שאתענג על קריאתו והיא תהיה לי חוויה מכוננת כפי שניתן לצפות מספרים טובים, הטובים ביותר. ספר שיצלול במהרה אל עשרת הגדולים, יישב בצוותא ונחותא עם ספרים כדוגמת ענבי זעם, האישה בלבן, הגברת עם הקמליות, היום איננו כלה ועוד רבים וטובים. שלא נס ליחם כעת וכולי תק”

“קאמי.. שם עם מטען תרבותי גדול. ההיסטוריה שלי עם קאמי היא די קצרה: כשהייתי בכיתה י' או יא קראתי את "הזר" בנסיעת אוטובוס אחת. חיבבתי אבל אי אפשר להגיד שזה ספר שנצרב בתודעתי. נחשפתי לפילוסופיית האבסורדיזם שלו פה ושם מאנשים באינטרנט, אבל אני מוצא אותה מאוד מדכאת וקשה לעיכול. נראה לי שקאמי הוא בין בני האדם הבודדים שמוצאים הקלה באבסורד ולא תהום של אימה. והנה אני כאן, עם "גלות ומלכות", אוסף של שישה ס”

“בעיירה צרפתית קטנה שלוש נשים מתות זו אחר זו - ילדה יפהפיה בת עשר נרצחת, מורה צעירה ויפה נוטלת את נפשה בכפה, ואישה צעירה מתה בעת לידת בנה הבכור. האם יש קשר בין המקרים? יש קשר, קודם כל כי כל מקרי המוות קורים ב-1915 והם בולטים על רקע "המגמה ההפוכה" בת הזמן לפיה דווקא גברים מתים במלחמה המשוגעת שמתרחשת לא הרחק, באחת החזיתות של מלחמת העולם (הסופר והקוראים יודעים שהיא הראשונה). האם יש קשר נוסף? ה”