פיליפ קלודל

פיליפ קלודל

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (205):
מעוניינת לקרא, עוד אקרא, שקראתי, צריך לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שאני מעוניין לקרא, מעניין, בהמשך, הספרים שקראתי כבר..., כריכות ושמות גאוניים , משתוקק לקרוא, ספרים שקראתי, מקווה לרכוש בעתיד הקרוב., ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, רשימת הקריאה העתידית שלי, הספרים הבאים, לקרוא, לקריאה, רוצה לקרוא, עוד ...
1.
איש זקן עומד בירכתי ספינה. הוא אוחז בידיו מזוודה קלת משקל ותינוקת שנולדה לא מכבר, קלה אף יותר מהמזוודה. לזקן קוראים מר לין, והוא היחיד שיודע שכך קוראים לו, כיוון שכל מי שאי פעם ידע את שמו מת בהפגזה על כפרו. הספינה מתנהלת באיטיות על פני המים, ונופי מולדתו הולכים ומתרחקים ממנו; אבל, כשהוא מביט בפניה של נכדתו השלווה, צפים ועולים בקרבו נופי שדות האורז והערפילים היורדים מן ההרים לעת ערב. הנכדה הקטנה שעל כתפו, סנג־דיו שמה, צמודה אליו בכל אשר ילך. באכסניית הפליטים ובצעדיו הראשונים במדינה הזרה וחסרת הריח שלעולם לא תהיה שלו. סנג–דיו, שפירוש שמה "בוקר נעים", היא הסיבה היחידה שבגללה מר לין מחליט לדבוק בחיים. הדאגה לבריאותה גם מדרבנת אותו לאזור אומץ ולצאת איתה לאוויר הצח בעיר הזרה והמאיימת. על ספסל בשדרה מתיישב ליד מר לין מר בארק, אלמן בודד שמשתוקק לגלגל שיחה. מר לין אולי אינו מבין את השפה, אבל הוא יודע להקשיב. בתיאור מאופק, מעודן וחף מכל סנטימנטליות עוקב פיליפ קלודל אחר הידידות הנרקמת בין השניים, כשהם נעים אל עבר נקודת תפנית דרמטית ומהפכת קרביים. ביחס הפוך לממדיו הצנועים ולסגנונו המעודן, הנכדה של מר לין הוא סיפור רב עוצמה, הנחקק בעומק הלב, שעוסק בעולמם של הפליטים, בטראומה, באשמה ובתקווה לדיאלוג בין הקורבנות משני צידי המתרס של ההיסטוריה. ספרו של פיליפ קלודל, "הדוח של ברודק", ראה אור בעברית בהוצאת מודן....

2.
המלחמה הסתיימה וברודק, שנחשב למת, חוזר לחיק אהובתו ואל כפרו הקטן והנידח המתכרבל בנוף רוגע. שמו שנחקק על מצבת אבן לציון הנופלים במלחמה נמחק, והוא שב לחבר דוחות על מצב הצמחייה וחיות הבר באזור עבור ההנהלה שלו, שספק אם בכלל מייחסת חשיבות כלשהי לעבודתו. לאותו הכפר מגיע אדם זר בעל גינונים, מלווה בסוסה אדמדמה המכונה 'העלמה יוליה' וחמור העונה לשם 'אדון סוקרטס'. איש אינו יודע מנין באו ומדוע בחר הזר השתקן להשתכן דווקא בפונדק המקומי; ובעיקר, מה מסתירים מבט עיניו העמוק וחיוכו המסתורי אשר יחרצו לו גורל נורא מידי אנשי הכפר. בעל כורחו נאלץ ברודק להיענות לדרישת בני כפרו ולכתוב דוח שינקה אותם מאשמה בכל הנוגע לזר. בעוד הוא נאבק לתת מילים לזוועה בדוח הרשמי, הוא שוקע בחיבור דוח סודי המוליך אותו אל מעמקי עברו שלו. "חשבתי על ההיסטוריה הגדולה ועל ההיסטוריה שלנו. האם אלו שכותבים את הראשונה מכירים את השנייה? כיצד זיכרון של כמה אנשים אוצר את מה שאחרים שכחו או לא ראו מעולם? מי צודק? מי שאינו מצליח לנטוש באפלה את הימים שחלפו או מי שמשליך לתוך האפלה את מה שלא מסתדר לו? האם ההיסטוריה היא אמת עיקרית המורכבת ממיליון שקרים בודדים הנרקמים זה בזה?"פיליפ קלודל, סופר ובימאי צרפתי עטור פרסים, כתב בפרוזה יפהפייה רומן עז, מכמיר ומעורר למחשבה. הדוח של ברודק זכה להצלחה עצומה בצרפת, וזכויות התרגום שלו נמכרו לעשרות מדינות. בשנת 2007 הוענק לו פרס Goncourt des Lyc?es....

3.
העיירה הצרפתית הקטנה הסמוכה לעיר ו´ היתה בעצם שום מקום. הדי החיים והמלחמה הגיעו אליה רק כצלילים של מוסיקה רחוקה. שמונה מאות הגברים שחיו בה ניצלו מן המלחמה ? מן המדים היפים, הבוהקים באדום וכחול, ומהטבח הגדול. בעיני האחרים הם לא היו גבירם בכלל שהרי בכל בוקר התעוררו במיטה חמה לצד אישה ולא בחפירות הבוץ. לעיירה הזאת הגיעה בראשית המלחמה אישה צעירה יפהפייה, קרן שמש אמיתית. שלוש שנים אחר כך התגלתה באותה עיירה גופתה של ילדה בת עשר. שנים לאחר שכל המעורבים בפרשת הרצח כבר אינם בחיים מנסה המספר לשוב לאותם ימים ולהעלות אותה על הכתב. הוא מעביר בסך צללים רבים ובמיוחד את דסטינה ? התובע בעיר ו´. ספר זה קיבל את שני הפרסים הספרותיים החשובים בצרפת, עמד בראש רשימת רבי המכר /בועות ארוכים ותורגם ל-16 שפות....

4.
"מה זה אומר להיות חי? במבט ראשון הדבר נדמה מובן מאליו. ההפרדה בין החיים למתים. להימצא בקרב החיים. פשוט לחיות. אבל מה המשמעות, המשמעות העמוקה, של ההוראה "חֳיֵה"? כשאני נושם והולך, כשאני אוכל, כשאני חולם, כשאני משתין, האם אני חי עד תום? מהי דרגת החיים הגבוהה ביותר? האם יש מצבים שונים שמאפשרים לנו לדעת אם אנו חיים בהם יותר או פחות?" מותו בטרם עת של חבר קרוב מעמת את גיבור ספרו החדש של פיליפ קלודל, קולנוען מצליח, עם שאלות קיומיות שעניינן החיים, המוות והמקומות שבהם הם נושקים זה לזה. העץ של בני טורג׳ה נע בין שתי נשים מופלאות, בין העבר וההווה, בין זיכרונות מרים שהזמן ריכך ורגעים של חסד שהעצים. קלודל מוביל את קוראיו למפגשים מרגשים ובלתי צפויים הסובבים סביב המקום שממלא המוות בחיינו, ומעלה על נס את ההבטחה שצופנים בחובם החיים. "יצירת מופת" Le Parisien "כתיבתו של קלודל מגיעה לשיא חדש של יופי וצלילות" L'express פיליפ קלודל הוא סופר, קולנוען ומחזאי צרפתי. ספריו הנפשות האפורות, הדו"ח של ברודק והנכדה של מר לין זכו בפרסים רבים ובשבחי הביקורת בכל רחבי העולם. שקשוק המפתחות, שראה אור בהוצאת תמיר//סנדיק נבחר בידי עיתון "הארץ" לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2015. קלודל כתב וביים ארבעה סרטים לרבות לאהוב אותך מאז בכיכובן של אלזה זילברשטיין וקריסטין סקוט תומאס, שזכה בשני פרסי סזאר. ...

5.
"מבטם של האנשים שהתברר להם שאני הולך לבית הכלא. הפתעה, תדהמה, חמלה. 'כמה אומץ יש לך ללכת לשם!' לא ידעתי מה להשיב. המבט סימן אותי כעוף מוזר, וכמעט, כן, כמעט, כחייזר. הייתי האיש שמדי שבוע נסע לעולם אחר. חשבתי אז על המבט שננעץ באדם שאומר: 'אני יוצא מבית הכלא.' אם אני כבר נחשבתי לחייזר, מה הם חשבו עליו?" שבוע אחר שבוע, במשך שתים-עשרה שנים, הגיע פיליפ קלודל ללמד אסירים בבית כלא. חודשים ספורים לאחר שסיים את עבודתו הבין שהמקום עדיין חי בתוכו ומשפיע על חייו. מתוך חוויה זו נולדו פסקאות קצרות המבטאות את השבר שהכלא יוצר בחייו של אדם....

6.
הסופר עטור הפרסים פיליפ קלודל – מחבר הדו”ח של ברודק, הנכדה של מר לין, העץ של בני טורג’ה ושקשוק המפתחות – שב ומשנה כיוון, והפעם מביא לקורא סאטירה חברתית נוקבת, רווית הומור גס, מגוחך, מלוכלך, המשמש ככלי לחבוט בו בפניה של החברה האנושית, זו שאיבדה את מוסריותה וצועדת אל הלא כלום ללא מצפן ומצפון. אדם מפרסם תמונות עירום של אשתו באינטרנט ומציע אותה למכירה פומבית, גופתו של חסר בית הופכת למיצג אמנות – אלה רק שניים מבין נושאי עשרים וחמישה הסיפורים שמביא קלודל באסופה זו – סיפורים שנכתבו מתוך התפיסה שלעתים מתפקידה של הספרות לשמש כנייר זכוכית שיעניק לראש שלנו שפשוף הגון, מכאיב ומדגדג כאחד. “בלא-אנושיים ניסיתי לשים עלינו אף אדום, להקצין משהו אמתי כדי לעמוד על עומק הגיחוך. קיוויתי למתֵן את האכזריות שקיימת בחברה שלנו, בכך שאוציא לאור השמש את הגרוטסקיות שבה כדי שנוכל לצחוק עליה, וכך אולי גם לשפר אותה, אף על פי שאין לי אשליות בנושא: היומרות שלי צנועות במיוחד. לא-אנושיים נכתב בהשראת עובדות אמתיות. כל דמיון לאנשים או אירועים אמתיים אינו מקרי כלל וכלל. פשוט הגזמתי קצת. ממש בקטנה. ויש לי רק מטרה אחת: לגרום לאנשים לצחוק, גם אם באי-נוחות, על חשבוננו – וקודם כול, על חשבוני.” ...

7.
גופותיהם של שלושה גברים שחורים, שנסחפו לחופיו של אי קטן ושלו אי-שם בים התיכון, מאיימות להרוס עסקה שאמורה להביא רווחה כלכלית לתושביו. האם יצליח ראש האי למנוע את חשיפת העניין? ומיהו אותו מפקח מסתורי שמגיע ושואל שאלות שעלולות לערער את תוכניות התושבים? כפי שעשה בספריו הנפשות האפורות והדו"ח של ברודק, גם בספרו החדש, ארכיפלג הכלב, מביא פיליפ קלודל אגדה מודרנית, תעלומה קצבית ועוצרת נשימה על קהילה שחייה הנינוחים נגדעים באחת בעקבות אירוע יוצא דופן. בכתיבה חדה ומדויקת של רב-אמן, מציב קלודל בפני גיבוריו הכרעות שיחשפו את אופיים האמיתי, את צרות אופקיהם ואת אנוכיותם. כמו תמיד, קלודל אינו מגדיר את המקום ואת הזמן, כי הסיפור שהוא מספר אינו משל ואינו מציאות, אלא משהו שהוא בתווך, בין לבין. עלילה שמתרחשת במקום בדיוני ורחוק, ובכל זאת קרובה מתמיד למציאות חיינו. פיליפ קלודל הוא סופר, מחזאי וקולנוען עטור פרסים שספריו תורגמו ליותר משלושים שפות. ארכיפלג הכלב, ספר הפרוזה העשירי שלו והרביעי שיוצא בהוצאת תמיר//סנדיק (קדמו לו שקשוק המפתחות, העץ של בני טורג'ה ולא אנושיים), הפך מיד עם צאתו לרב-מכר בצרפת והוא עתיד לראות אור בשתיים-עשרה ארצות....


סיפור על על פליט אלמן ממזרח אסיה שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בנו שנהרג (גם כלתו נהרגה) אמור להיות סיפור מרגש, נכון? הבעיה שקל מאוד... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
על סיפונה של ספינה עומד מר לין נושא בזרועותיו את נכדתו הקטנטנה, ומשקיף אל הארץ החדשה אשר אליה נושא פניו. מהארץ של מר לין, ארץ עלומה ללא שם ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
היות והספר הוא לקט של סיפורים, אעשה ספוילר לראשון. בעלה האוהב של אישה מכין לה מתנה מיוחדת לחג המולד, שלושה גברים, שתפקידם לענג בהתאם לדמיו... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
שאלתי את עצמי איך יכול להיות שזה הפך לרב מכר בארץ. זה סיפור שקורה ב"כפר", איזשהו כפר במרחב התרבות הגרמנית, סיפור שהרקע שלו הוא המלחמה, אחת ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
ימי סוף מלחמת העולם השנייה, אל כפר נידח המנסה לשכוח את מאורעות המלחמה מגיע זר משונה, רכוב על סוסה ולצידו חמור. האיש המכונה בשפת הכפר "האחר", ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני אוהבת לרקוד, אבל מעולם לא רקדתי עם ספר. עכשיו זה קרה. תמיד יש פעם ראשונה, גם בגילי המופלג. רקדנו ריקוד זוגי. הוא עמד מולי, צנום מאד, מניע... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ