ביקורת ספרותית על נוטות החסד מאת ג'ונתן ליטל
ספר מעולה

---

נוטות החסד/ ג'ונתן ליטל

ברגע שהחלטתי להתמודד עם הספר ועם נושא מלחמת העולם השניה והשואה השאלתי את הספר מהספריה. שנים רבות לא יכולתי נפשית לקרוא ספרים בנושא השואה, גם אינני יכולה לשמוע רדיו ביום הזכרון לשואה ולגבורה, או לראות את תוכניות הטלויזיה של אותו יום טעון ומדכא המחייב אותנו לעשות חשבון נפש או להיזכר בשנים הארורות ההן של אירופה.
הספר עוסק בזכרונותיו של קצין נאצי מהוואפן-ס.ס. (גדודי הלוחמים של הס.ס) בשם מקס אואה בשנות ה-30 ו-40 באירופה עם עלייתה של התנועה הנציונל סוציאליסטית בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם והפשיסטית ובארצות אחרות באירופה.
נוטות החסד מתאר את השנים 1938-1945 בגרמניה, הנאצי אואה דמות המייצגת את כלל הנאצים
שצמחו מאידיאולוגיה גזענית פשיסטית שהחלה לתפוס תאוצה בתחילת שנות ה-30 וגרמה לעלייתו
המטאורית של היטלר לשלטון ועד לתבוסה הגרמנית השניה בתוך פרק זמן של שלושים שנה,
אבל עם קורבנות כבדים מנשוא של מיליונים של אנשים נשים וטף ששילמו את המחיר במיתות שונות
ומשונות על מזבח אידיאולוגיה זדונית אליטיסטית מתועבת של טיהור אתני.
הקורבנות היו גם בני עמם של הנאצים, שהקריבו למען תאוות בצע טהורה ורצון לשלוט על פני כל
העולם את כל מה שאפשר להקריב. אפילו במחיר של התאבדות כשראו שהמצור סגר עליהם
מכל צד וכוחות הרוסים סוגרים עליהם ממזרח וכוחות בעלות הברית ממערב.
לספר הטעון והכבד הזה (מבחינת משקל פיזי ותוכן) אי אפשר לקרוא רומן היסטורי לא ולא.
למרות שיש לספר סממנים של רומן היסטורי, של תקופה, דמויות הלקוחות מהמציאות ועובדות היסטוריות המבוססות על מחקר מעמיק של הסופר ממסמכים ארכיוניים באוקראינה פולין ורוסיה.
את החומר לספרו אסף ליטל בשיטתיות במשך כמה שנים את הספר כתב במשך 4 חודשים בלבד.
הספר כתוב כמסמך דוקומנטרי עב כרס בן 941 עמודים.
ובסופו מונחון המסביר כל מיני מונחים גרמניים הכתובים בעברית ואת כל דרגות החוגרים והקצינים בגרמנית של התקופה הנאצית.
המתרגם השאיר את כל המילים הללו בגרמנית כדי להעניק לספר אותנטיות ואמינות של ספר דוקומנטרי
עובדתי.
למרות שסיפור המסגרת הוא על דמות פיקטיבית הזויה קרת רוח בעל התנהגות פרוורטית סוטה של גילוי
עריות , רוצח בפוטנציה של בני משפחתו, ושל חברו הטוב ומקריב את כל אלו שאמורים להיות אהוביו ואוהביו על מזבח הישרדותו הפיזית. אואה משחק עם המוות והחיים לסירוגין. איש נרקיסיסט המאוהב בעצמו שאינו יודע ומסוגל לאהוב את הזולת.
המלחמה הורגת בו כל ניצוץ של שפיות ומבליטה את החיה חדת הציפורניים מתוך נשמתו.
ג'ונתן ליטל הוא אומן התיאורים הויזואליים גם אם המזויעים ביותר בספר עד כדי כך שכשקראתי
קטעים מהספר הייתי צריכה כל פעם להפסיק לקרוא ולדמיין כמה דקות את התיאור שקראתי
כמו תמונה ברורה וחדה.
כל כמה פיסקאות בספר עצרתי מקריאה ושחזרתי במוחי את הקטעים במיוחד את הקטעים
הקשים להפנמה ולתפישתו של בן אנוש. עד כמה הרוע יכול להסתתר מתחת לחזות בנאלית של
קצינים וחיילים בצבא. עד כמה מסירות ולהט אמיתי היה ברוצחים הנאצים האלו.
כמה עזרה הם קיבלו ממשתפי פעולה בכל ארצות הכיבוש שלהם. כמה הרג של אנשים שמסרו את עצמם
לידיהם בלי להתנגד באמונה תמימה שהם הולכים למקום טוב יותר בהתחלה ואחר כך מתוך ידיעה
שפניהם למוות.
התירוץ האולטימטיבי של אותם נאצים שנתפסו או התראיינו בתום המלחמה היה: אנחנו רק מילאנו פקודות. היינו בורג קטן במכונה מאורגנת ומשומנת היטב.
כן, אבל ללא יעילותו של כל בורג ובורג קטן המכונה לא היתה עובדת בשיטה יעילה ומדוייקת כל כך.
הספר בקריאתו, מעלה הרבה שאלות תהיות ומחשבות בלב הקורא. אדיש אי אפשר להישאר
במהלך הקריאה ואחריה. אדם זקוק לקיבה די אמיצה ולנשימה ארוכה וסבלנית.
כדי להתמודד עם העובדות ההיסטוריות מחד ולמעללי אואה מאידך.
אולי יותר קל לחשוב שאואה היה קורבן בעצמו כפי שהוא מנסה להציג עצמו בסיפור,
אבל אל לנו לשכוח שאואה שהוא דמות פיקטיבית ולא שיגרתית אינו כל מאות אלפי החיילים הגרמנים
של צבא הוורמאכט השתתפו במבצעי הכיבוש של המדינות השכנות מבצעי הוצאתם להורג של מיליונים של אזרחים חפים מפשע ובינהם מאות אלפי יהודים בשטחי הכיבוש של אירופה המזרחית ואח"כ
המערבית, מבצעי בניית המפעלים ומחנות הריכוז וההשמדה על אדמת פולין לחסל שם בשיטתיות מצמררת ומתוכננת היטב של עמים וכל מיני אנשים שלא התאימו לטעמו של הפיהרר המנהיג המטורף שלהם. והרבה מאוד מהם היו בעלי משפחות ולפני המלחמה חיו חיים רגילים למדי בלי סטיות ובלי מוזרויות. מה מביא אנשים כאלו להפוך לחלק ממכונת השמדה רצחנית מה מביא אותם להישמע וללכת
בעקבות חלום וחזון של איש לא שפוי ? האם היטלר היה יחיד ? לא. היו לו עוזרים היו לו תומכים,
היו לו שותפים לדרך מרחץ הדמים הזה שהוביל את כל אירופה אליה במשך השנים הארוכות הללו.
אלו היו מקצת המחשבות והשאלות שהטרידו את מחשבתי בזמן שקראתי את הספר המרתק הזה.
אם לא הייתי מחליטה ל'קרוא אותו יכול להיות שלא הייתי מודעת למה שאני מפסידה.
עכשו שקראתי למרות שההתמודדות איתו נפשית היא לא קלה , אני שלמה עם עצמי שבחרתי
לקרוא אותו.
מומלץ גם למתענינים בהיסטוריה כללית גם אלו שמתעניינים בהיסטוריה של עמנו.
מומלץ גם לדור הצעיר יותר , כדי לקבל מידע אמין מקיף וממצה הכתוב היטב על מלחמת העולם השניה
ועל שואת עמנו.

להלן קישור מתוכניתם של לונדון את קירשנבאום המראיינים את המתרגם ניר רצ'קובסקי על הספר.

http://www.youtube.com/watch?v=Z_hsIiqSJJs

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על נוטות החסד