![]() |
התהילה של אבימרסל פניול
|
|
תקציר הספר
התהילה של אבי, מאת הקולנוען הצרפתי הגדול מרסל פניול, ראה אור במקור ב-57', ומאז ועד היום הוא מהספרים האהובים ביותר בצרפת, יחד עם המשכיו "הטירה של אמי" ו"ימי הסודות" (שאף הם יתורגמו ויראו אור בהמשך בידיעות ספרים).
בימי הקיץ שטופי השמש של פרובנס בראשית המאה העשרים יוצאים הילד מרסל, אביו המורה ז'וזף ואמו האהובה אוגוסטין לחופשה בכפר.
אלה הם "ימיהם של אחרוני הרועים", והווילה שבה הם חופשים, חווה ישנה וחרבה המתהדרת בברז של מים זורמים, היא התפאורה לימים היפים ביותר בחיי הגיבור, שברבות השנים בגר והיה לאחד מאנשי התרבות החשובים בצרפת במאה החולפת.
מרסל פניול כותב בנוסטלגיה מחויכת ואירונית לעתים על קורותיה של משפחתו, על מעלליו בבית הספר ועל חופשת הקיץ, ששיאה הוא במסע צייד בלתי-נשכח.
התהילה של אבי הוא ספר מצחיק מאוד ונוגע ללב, הטובל בקסם ישן ובפשטות שהיתה ואינה עוד, ומאוכלס בדמויות אנושיות ואקסצנטריות שהסופר מתאר באהבה ובחמלה.
אולם עם כל פשטותו והאור השפוך עליו, הוא אינו נאיבי כלל וכלל.
מרסל פניול (1974-1895) הוא מגדולי יוצרי הקולנוע הצרפתים בכל הזמנים. אין כמעט ז'אנר שפניול לא הצטיין בו.
הוא חיבר מחזות, ביים סרטים, כתב רומנים. גם משירה, תרגום וכתיבת מאמרים לא משך את ידו. הוא נולד בפרובנס, והנופים, האווירה והדמויות של דרום צרפת עמדו תמיד במרכז יצירתו.
בשנות ה-50 של המאה העשרים פנה לנסות את כוחו בז'אנר חדש: פרוזה. התהילה של אבי, שברבות השנים הפך שם נרדף לילדות בעידן של תום שחלף מן העולם, הוא החלק הראשון בסדרת ספריו האוטוביוגרפיים של פניול, "זיכרונות ילדות".
יצירתו הספרותית של פניול אינה רק אוטוביוגרפית והומוריסטית: הרומנים המפורסמים ביותר שלו הם "ז'אן דה פלוֹרֶט" ו"מַנוֹן", המספרים את סיפורו הטראגי של עירוני תמים שמנסה לעבד את האדמה הטרשית וכפוית הטובה של פרובנס, ונופל קורבן לנוכלותם של שכניו האיכרים. ב-1986, תריסר שנים אחרי מותו של פניול, עיבד הבמאי קלוד בֶּרי את שני הרומנים הללו לסרטים בלתי נשכחים בכיכובם של איב מונטאן, ז'ראר דפּרדייה, דניאל אוֹטֶיי ועמנואל בֵּיאַר.
בימי הקיץ שטופי השמש של פרובנס בראשית המאה העשרים יוצאים הילד מרסל, אביו המורה ז'וזף ואמו האהובה אוגוסטין לחופשה בכפר.
אלה הם "ימיהם של אחרוני הרועים", והווילה שבה הם חופשים, חווה ישנה וחרבה המתהדרת בברז של מים זורמים, היא התפאורה לימים היפים ביותר בחיי הגיבור, שברבות השנים בגר והיה לאחד מאנשי התרבות החשובים בצרפת במאה החולפת.
מרסל פניול כותב בנוסטלגיה מחויכת ואירונית לעתים על קורותיה של משפחתו, על מעלליו בבית הספר ועל חופשת הקיץ, ששיאה הוא במסע צייד בלתי-נשכח.
התהילה של אבי הוא ספר מצחיק מאוד ונוגע ללב, הטובל בקסם ישן ובפשטות שהיתה ואינה עוד, ומאוכלס בדמויות אנושיות ואקסצנטריות שהסופר מתאר באהבה ובחמלה.
אולם עם כל פשטותו והאור השפוך עליו, הוא אינו נאיבי כלל וכלל.
מרסל פניול (1974-1895) הוא מגדולי יוצרי הקולנוע הצרפתים בכל הזמנים. אין כמעט ז'אנר שפניול לא הצטיין בו.
הוא חיבר מחזות, ביים סרטים, כתב רומנים. גם משירה, תרגום וכתיבת מאמרים לא משך את ידו. הוא נולד בפרובנס, והנופים, האווירה והדמויות של דרום צרפת עמדו תמיד במרכז יצירתו.
בשנות ה-50 של המאה העשרים פנה לנסות את כוחו בז'אנר חדש: פרוזה. התהילה של אבי, שברבות השנים הפך שם נרדף לילדות בעידן של תום שחלף מן העולם, הוא החלק הראשון בסדרת ספריו האוטוביוגרפיים של פניול, "זיכרונות ילדות".
יצירתו הספרותית של פניול אינה רק אוטוביוגרפית והומוריסטית: הרומנים המפורסמים ביותר שלו הם "ז'אן דה פלוֹרֶט" ו"מַנוֹן", המספרים את סיפורו הטראגי של עירוני תמים שמנסה לעבד את האדמה הטרשית וכפוית הטובה של פרובנס, ונופל קורבן לנוכלותם של שכניו האיכרים. ב-1986, תריסר שנים אחרי מותו של פניול, עיבד הבמאי קלוד בֶּרי את שני הרומנים הללו לסרטים בלתי נשכחים בכיכובם של איב מונטאן, ז'ראר דפּרדייה, דניאל אוֹטֶיי ועמנואל בֵּיאַר.
רשימות קריאה בהן מופיע התהילה של אבי
ספרות מתורגמת
|
נינה
בת מתל-אביב,ר'ג,גבעתיים,מכבים רעות,משלוחים עד הבית באיזור גוש דן
רשימת הקריאה עודכנה לפני 12 שעות
פרסומת
קוראים עכשיו
התחיל לקרוא לפני 12 שנים ו-4 חודשים
|
מרסל פניול (סופר על המוקד)
מרסל פול פניול (בצרפתית: Marcel Pagnol; 28 בפברואר 1895 - 18 באפריל 1974) היה סופר, מחזאי ובמאי קולנוע צרפתי. מבחינה קולנועית, נחשבים סרטיו לאבן הפינה של הקולנוע המודרני. יצירותיו מתמקדות לרוב בחיי הכפר שבצרפת.... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת מרסל פניול
שם הספר |
---|
טופז : מחזה בארבע מערכות |
הטירה של אמי |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של מרסל פניול
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים