ביקורת ספרותית על אלה המכושפת - מהדורה מחודשת מאת גייל קרסון לוין
ספר מעולה

---

ספר הוא כמו מסע.
יש את המסעות הקשים, שמשאירים אותנו קצרי נשימה ומותשים. יש את אלה המשמימים שיותירו אותנו פעורי פה מהסיבות הלא טובות. יש גם כאלה- ישמרנו האל! שנפסיק באמצע.
ויש את המסעות המושלמים. מתחילים מהעמוד הראשון, וכשמתקדמים בקריאה נחשפים אל נופים חדשים, לומדים להכיר את הדמויות ולחוות איתן את חוויותיהן. מהלכים בשביל המפותל שמתווה את העלילה בעליותיה ובירידותיה, וכל חלק קטן בשביל הוא כל כך מדהים ביופיו, עד שכשבסוף מגיעים לעמוד האחרון נאנחים קצת בעצב, כי יודעים שהמסע הזה לעולם לא יחזור עוד.
אז מניחים את הספר בצד וחיים כמה שבועות או חודשים בלי לחשוב עליו, ופתאום ביום אקראי כלשהו מבחינים בו עומד על המדף. נזכרים במסע שעברנו ובכל הדברים הנפלאים שראינו בספר, ומתעורר חשק עצום לקרוא אותו שוב. והמסע השני שונה מהראשון, אבל גם הוא נפלא ומגלה לנו חידושים שלא שמנו לב אליהם מקודם. עוברים שוב את המסע הנהדר הזה, מסיימים את הספר עם חיוך וממשיכים בחיינו.
בשלב מסוים נחזור אליו שוב, והקריאה השלישית תהיה נפלאה לא פחות מהשנייה. גם הרביעית. והחמישית. והשישית והשביעית עד השלב שכבר לא נדע לומר כמה פעמים כבר קראנו אותו. וכשנגיד "קראתי אותו אלף פעם!" נתהה האם זאת באמת הגזמה, וכמה היא פרועה.

לספרים כאלה אני קוראת ספר לחיים, כי הם יישארו איתי לכל החיים. "אלה המכושפת" הוא ספר כזה בשבילי. וכשאני פותחת את העמוד הראשון וקוראת את המשפט הפותח שאני כבר יודעת בעל פה ("הפיה המטומטמת הזאת, לוסינדה, לא התכוונה להטיל עלי קללה"), אני חושבת על המסע שאני עומדת להיכנס אליו- לא רק מטאפורית, כי ספציפית העלילה הזאת באמת בנויה כמסע. מסע שאני יכולה לספר בסדר כרונולוגי הפוך גם אם תעירו אותי באמצע הלילה. מסע שמזמן הפסקתי לספור כמה פעמים עברתי. מסע שאני כבר לא זוכרת מה הייתה ההרגשה לעבור אותו בפעם הראשונה.
ואני נהנית מכל רגע.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על אלה המכושפת - מהדורה מחודשת