ביקורת ספרותית על השלישי מאת ישי שריד
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 באוקטובר, 2015
ע"י Gidi


המדריך לכתיבת רומן דיסטופי:
1. הסיפור יתרחש בעבר, בעתיד או במציאות חלופית
2. יש שליט יחיד שמעודד פולחן אישיות
3. יש משטרה חשאית שלא מעניין אותה כלום מלבד לחשוף כמה שיותר אנשים כבוגדים
4. לשלטון יש מוסר כפול, הם מציגים את עצמם כפועלים לטובת העם, אך נהנים מהטבות מופלגות
השלישי - בית המקדש השלישי, מזכיר קצת את מלכים ג'. גם פה יש איזשהי וריאציה של סיפורי התנך. אך בניגוד לספר (המצוין) ההוא, כאן מדובר בסיפור תנכי בתקופה בת זמנינו. וככזה,יש בו אמצעים טכנולגיים, לא משתמשים בהם הרבה, ויש שפה תנכית, וגם בה לא משתמשים הרבה.
המספר הוא יהונתן הוא בנו של יהועז - שהמליך את עצמו למלך ישראל, בנה את בית המקדש השלישי, ניצח את הערבים (עמלקים) במלחמה, הרג את כל הערבים בארץ, והפך את ישראל לממלכה דתית - כל זאת בעקבות החרבה (כנראה בהפצצה גרעינית) של תל אביב וחיפה.
ישראל של "השלישי" מזכירה מדינות כמו סעודיה ואיראן, אך היא יותר תוקפנית ונתונה לסנקציות קשות. בקטע הזה אולי היא דומה יותר לצפון קוריאה, אך יותר עדינה ממנה כלפי האזרחים - הם סתם מוזנחים ועניים. יהונתן הוא תמים ולא מפקפק בצדקת הדרך, אך רבים מסביבו כן. וכך נמשך הסיפור אל סופו הידוע ( יהונתן מגולל את סיפור ימיה האחרונים של הממלכה ממקום כלאו בידי העמלקים) בלי יותר מדי הפתעות או סאבטקסט מחוכם. סה"כ לא מומלץ מדי, מעבר לרלוונטיות קלה מאוד למצב הנוכחי שלנו במדינה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ