ביקורת ספרותית על המקווה האחרון בסיביר מאת אשכול נבו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 באפריל, 2014
ע"י Gidi


עוד ספר של אשכול נבו. אחרי שקראתי את משאלה אחת ימינה ואת נוילנד, די הבנתי את הקטע. ספרים של אשכול נבו הם כמו טורים של יאיר לפיד: כולם אוהבים אותם, אבל הם לא מחדשים שום דבר. החלטתי שאני אחזור לסופר הזה רק אם יוציא ספר מ-מ-ש טוב. אך לחיים יש תכניות אחרות: בזמן האחרון לא הצלחתי לסיים ספר. אז החלטתי למחול על כבודי ולקרוא את החדש של אשכול נבו. זה היה או זה או הרלן קובן. החדשות הטובות הן שסיימתי אותו. אין ספק, נבו לא איבד את הקלילות והזרימה. החדשות הרעות, שגם כאן הוא לא סטה מהנוסחה: ישראל, עדות (רוסים), טיולים לחו"ל (הודו, שאריות מחוממות מדרום אמריקה של נוילנד), חיפוש עצמי, הבחורה המגניבה שהיא היחידה שיכולה להציל את הגיבור המהורהר מהחיים העלובים שלו ועוד... אך הפעם יש תוספת שהיא בכלל לא לטעמי: דת, חזרה בתשובה, חב"ד וכו'. בקיצור, אם לא קראתם ספר של אשכול נבו, אז זה לא האחד להתחיל ממנו. ואם כן - אז אתם כבר מכירים את הקטע, אפשר לחכות למשהו יותר מוצלח.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
את נוילנד בקושי צלחתי. כפי הנראה על הנוכחי אפסח. תודה.
שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אני מבינה למה אתה מתכוון.
את הספר הזה עדיין לא קראתי, אבל את הקודמים שלו קראתי.
כתבתי פה פעם שאת אשכול נבו גיליתי ברוורס. התחלתי דווקא עם ״נוילנד״, אהבתיו, ואז חזרתי אחורה ל״ארבעה בתים וגעגוע״ ו״משאלה אחת ימינה״. ולא יכולתי שלא להבחין שלאשכול נבו יש שטאנץ אשכול-נבואי.
ואף על פי כן, אני לחלוטין לא מסכימה לאיזכור שמו עם זה של לפיד.
אני, אישית, את הטורים וההגיגים והפוסטים של לפיד לא אקרא אפילו בחינם.
אבל בעד הכתבים של אשכול נבו אוציא כסף מכיסי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ