ביקורת ספרותית על שורף הגופות מאת לדיסלב פוקס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 באוקטובר, 2015
ע"י Gidi


טוב, נתחיל מהסוף: שורף הגופות הוא ספר טוב אבל לא נהניתי ממנו.
יש טכניקה ספרותית שבה יש מספר גיבור, אך לגיבור יש איזושהי מוזרות, מה שמשפיע על חוויות הקריאה.
לדוגמה, הספר "המחברת הגדולה" של אגותה כריסטוף, מסופר מנקודת המבט של תאומים שאוסרים על עצמם להביא רגשות. או "פסיכופת אמריקאי" של ברט איסטון אליס, שכשמו כן הוא - פסיכופת. בשני ספרים הנ"ל חלק מההנאה בספר היא "להיכנס" לתוך הדמויות המשוגעות ולחוות את העולם דרך עיניהם.
בספר הזה, מר קופרקינגל הוא טיפוס מוזר מאוד. הוא עובד במשרפות בפראג בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה. הוא מדבר כל הספר, וכמעט שאינו מביא את דברי התגובה של הדמויות מסביבו. הוא מתאר כל דבר בהגזמה גרוטסקית - אישתו היא שמיימית, החתולה היא כליל תפארתו, המשרפה היא חלק מתוכנית אלוהית, וחוזר על דברים אלה שוב ושוב בהקשרים רבים. הוא גם תופס עצמו כאדם חכם עם דעות מנומקות, כשהנימוקים שלו די עלובים - המשרפות חשובות, כי הממשלה השקיעה בהן הרבה כסף. החוקים חשובים כי הם משרתים את האדם. הוא גם נוטה לתאר כל דבר בפרטי פרטים, שוב ושוב, כמו את לוח הזמנים של המשרפות, ומה קורה כשגופה אחת מתעכבת ולמה צריך שני כבשנים במשרפות ומה יקרה עם יוסיפו עוד אחד, ועוד, ועוד...
בקיצור, להיות בתוך מר קופרקינגל זה מאוד מאוד מתיש.
רוב הספר מוקדש לבניית הדמות המוזרה והמתישה הזאת, והמטרה מן הסתם היא גם להתיש את הקורא. יש גם הרבה רמזים ומוטיבים שקשה מאוד לשים לב אליהם, חלקם באשמת המתרגם - למה לא לציין בהערה ששמות רוב הדמויות משמעותן חיות בצ'כית? למה לחכות עם זה לאחרית דבר? בכל אופן, יש אחרית דבר טובה שמעלה הרבה רמזים ומוטיבים שאני פספסתי, או שלא היו ברורים עד הסוף, ואפשרו לי להעריך יותר את מלאכת המחשבת שהוא הספר הזה. אבל, כמו שאמרתי בהתחלה (ובניגוד לשני הספרים שציינתי) הקריאה אינה מהנה, לכן אני לא יודע אם הייתי ממליץ על הספר.
ועוד דבר - אל תקראו את העטיפה האחורית!
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פ.פרידמן (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לגידי: אתה כמובן צודק בעניין המשפטים בגרמנית; אבל שוב: גם לקורא הצ'כי, אם אינו יודע גרמנית (ובהחלט אין זה ברור מאליו שיידע), המשפטים האלה יהיו תעלומה. אבל, כפי שתגלה מעיון בהערות, הם דווקא מתורגמים לא פעם בגוף הטקסט: כמעט תמיד אחת הדמויות חוזרת על הנאמר בגרמנית.
לשונרא:
1. אם את מתכוונת ברצינות, אז אין חיה כזו. אם את מתכוונת באירוניה או בסרקזם, גם אז: אין חיה כזו :)
2. תקציר = גב הספר? אין חוקים. לפעמים המתרגם, לפעמים העורך, לפעמים ביחד. כאן - ביחד.
3. כמו שכל יהודי מכיר את כל שאר היהודים, אה? :) איני מכיר, אבל אני בטוח שהיתה שמחה לשמוע.
4.נכון, kočka (קוצ'קה).
5. אני מנחה עבודת סמינר ולכן אני קורא עכשיו טקסטים על ז'אנרים ספרותיים שכתב המשורר הצ'כי ויטייזסלאב נזוואל, וכן ספר גדול על סוריאליזם בפראג. לפני כן קראתי שוב את "כה אמר זרתוסתרא" של ניטשה. ספר הפרוזה האחרון שקראתי היה כנראה "סוס אחד נכנס לבר" של גרוסמן, שאותו אהבתי מאוד.
Gidi (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
היי פאר, תודה על התגובה.
כמובן שאתה צודק לגבי המספר שהוא כל יודע ולא גיבור.
לגבי ההערות, אני עדיין חושב שהייתם צריכים לשבץ אותן או לפחות את חלקן בגוף הספר. שמות המשפחה היו רק דוגמה, בספר היו לא מעט משפטים בגרמנית, מקומות בצ'כיה ואזכורים מחייו של הסופר שעברו מעל ראשו של הקורא הממוצע (אני).
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
הו, איזה אושפיזין מכובד פקד את סוכתנו הצנועה - המתרגם בכבודו ובעצמו! ברוך הבא, פאר פרידמן.
בוודאי תשמח לשמוע שהספר שתירגמת מעורר הדים בסימניה ושגם בחנויות הוא נמכר יפה.
כמה שאלות, ברשותך.
1. איזו חיה היא קופרקינגל?
2. האם המתרגם כותב את התקציר או שהאוריינטציה השיווקית של ההוצאה משנה אותו לבלי היכר?
3. האם אתה מכיר את ענבל זילברשטיין שמתרגמת את ספריו של הרמן קוך? אם כן, אנא ספר לה שיש לה פה לפחות מעריצה אחת ושהיא מוזמנת לבקר.
4. נכון שחתול בצ׳כית זה kocka?
5. מה הספר האחרון שקראת?
חג שמח :-)
פ.פרידמן (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
שלוש הערות
1. לשונרא החתול: מה לעשות שזה שמו של הסופר? דווקא לדיסלב, לא ולדיסלב.
2. אין כאן מספר גיבור.
3. היתה התלבטות קצרה מאוד בעניין הערות השוליים ובסופה החלטנו להותיר אותן מחוץ לגוף הטקסט, ובכוונה גם לא לרמוז לקורא על קיומן (רמז אחד דווקא נותר בעמוד הראשון, שם יש התייחסות להערות שוליים). אם אני זוכר נכון, התייחסתי להחלטה הזו גם באחרית הדבר: אלה שמות משפחה כל כך שגורים בצ'כיה, שיש סיכוי סביר שגם הקורא הצ'כי לא ישים לב אליהם. היה לנו חשוב להביא לקורא העברי את הטקסט בצורה הטהורה ביותר שלו.
פאר פרידמן, מתרגם הספר.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
״החתולה היא כליל תפארתו״ זו בכלל לא הגזמה גרוטסקית.
וזו רק אני או שגם לכם חסרה ו׳ בשמו של הסופר? ולדיסלב ולא לדיסלב.
מרים (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
עוד ספר שנכלל בקטגוריה של "מספר גיבור, אך לגיבור יש איזושהי מוזרות, מה שמשפיע על חוויות הקריאה" הוא "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מאת מארק האדון.
אני אף פעם לא קוראת את העטיפה האחורית :)





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ