“יש לי קרוב משפחה, לא אציין את הקריבה, את שמו או עיסוקו שכן האנונימיות שלי באתר הזה לוקה בחסר. אותו קרוב משפחה הוא מארח למופת, אצלו הכול מושלם, הבשר שהוא צולה נקנה מקצב בוטיק, היין שפתח הוכן ביקב בוטיק מענבים מזן מיוחד ונדיר שיובא במיוחד מדרום צרפת, היינן צרפתי והמבקבק בא מאי רחוק באוקיינוס ההודי שעונה לשם "שעם". האחים שלו הכי חכמים ומוצלחים, הרכב שלו הכי טוב, הבית שלו הכי טוב, אותו הוא קנה במחיר ה”

“מאז ומתמיד היתה לי מחשבה קבועה בראשי כי הלילה הוא מקור לאימה ופחד. החשיכה משנה צורה לאנשים, עצמים וחיות, האפילה משביתה את כל צבעי הקשת והשחור הבולעני משתלט על ישותך ורגשותך עד אשר אתה הופך למעין ״דארת׳ פיידר״ וכל הטוב והאופטימי שעוד נותרו בך, נמוגים כאילו מעולם לא הכלת אותם ולחיל והרעדה מתווספים הרוע והרשעות ההופכים אותך באופן סופי ללילית, היא שדה רשעית. כדי להתחסן מפני הרעל שלדעתי היה פוקד את”

“מר קופפרקינגל, עובד בקרמטוריום בפראג בשנים שלפני המלחמה. שריפת הגופות מתאימה לאמונתו בחיים שלאחר המוות כפי המתואר בבודהיזם הטיבטי וכפי שבא לידי ביטוי ב'ספר המתים הטיבטי'. אבל בניגוד לעיסוק המזוויע, או אולי דווקא בגללו, מר קופפרקינגל הוא דמות נלעגת ביותר, שטחית, קלישאתית, כאילו חביבה ואווילית, אבל בעצם מאוד מעוותת. מר קופפרקינגל הוא למעשה גרמני המתגורר בפראג, והשתלטות הנאצים על צ'כוסלובקיה מתאימ”

“השנה היא 1938 בצ'כוסלובקיה והסכם מינכן בפתח (חבל הסודטים סופח לגרמניה). גיבור הספר שעובד בקרמטוריום ואב מסור לשני ילדיו מאשתו היהודייה שידוע גם באהדתו ליהודים ואף מעסיק שניים מהם מוסת ע"י חברו להצטרף למפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) ומכאן מתחילה הידרדרותו הנפשית והמוסרית שלא יודע את נפשו למעט קידומו והאידאולוגיה השטנית שאליה נחשף למרות היותו איש תרבות, חובב מוסיקה קלאסית (הרבה מלחינים ויצירות”

“יש לי קרוב משפחה, לא אציין את הקריבה, את שמו או עיסוקו שכן האנונימיות שלי באתר הזה לוקה בחסר. אותו קרוב משפחה הוא מארח למופת, אצלו הכול מושלם, הבשר שהוא צולה נקנה מקצב בוטיק, היין שפתח הוכן ביקב בוטיק מענבים מזן מיוחד ונדיר שיובא במיוחד מדרום צרפת, היינן צרפתי והמבקבק בא מאי רחוק באוקיינוס ההודי שעונה לשם "שעם". האחים שלו הכי חכמים ומוצלחים, הרכב שלו הכי טוב, הבית שלו הכי טוב, אותו הוא קנה במחיר ה”

“מאז ומתמיד היתה לי מחשבה קבועה בראשי כי הלילה הוא מקור לאימה ופחד. החשיכה משנה צורה לאנשים, עצמים וחיות, האפילה משביתה את כל צבעי הקשת והשחור הבולעני משתלט על ישותך ורגשותך עד אשר אתה הופך למעין ״דארת׳ פיידר״ וכל הטוב והאופטימי שעוד נותרו בך, נמוגים כאילו מעולם לא הכלת אותם ולחיל והרעדה מתווספים הרוע והרשעות ההופכים אותך באופן סופי ללילית, היא שדה רשעית. כדי להתחסן מפני הרעל שלדעתי היה פוקד את”

“מר קופפרקינגל, עובד בקרמטוריום בפראג בשנים שלפני המלחמה. שריפת הגופות מתאימה לאמונתו בחיים שלאחר המוות כפי המתואר בבודהיזם הטיבטי וכפי שבא לידי ביטוי ב'ספר המתים הטיבטי'. אבל בניגוד לעיסוק המזוויע, או אולי דווקא בגללו, מר קופפרקינגל הוא דמות נלעגת ביותר, שטחית, קלישאתית, כאילו חביבה ואווילית, אבל בעצם מאוד מעוותת. מר קופפרקינגל הוא למעשה גרמני המתגורר בפראג, והשתלטות הנאצים על צ'כוסלובקיה מתאימ”

“השנה היא 1938 בצ'כוסלובקיה והסכם מינכן בפתח (חבל הסודטים סופח לגרמניה). גיבור הספר שעובד בקרמטוריום ואב מסור לשני ילדיו מאשתו היהודייה שידוע גם באהדתו ליהודים ואף מעסיק שניים מהם מוסת ע"י חברו להצטרף למפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) ומכאן מתחילה הידרדרותו הנפשית והמוסרית שלא יודע את נפשו למעט קידומו והאידאולוגיה השטנית שאליה נחשף למרות היותו איש תרבות, חובב מוסיקה קלאסית (הרבה מלחינים ויצירות”