ביקורת ספרותית על לבד בברלין מאת הנס פאלאדה
ספר מעולה

---

ברלין. יא אללה ברלין. חזרתי משם מביקור, היום.
פעם ראשונה בגרמניה. פעם שלא תאומן בברלין.
לפני שנסעתי החלטתי - רוצה ללמוד ולרגיש עמוק את העיר הזו. כמעט את כולה - לא, לא עניין אותי מילקי. ולא בילויים בזול. לא עניינו אותי חיי הלילה של העיר הטרנדית והתוססת הזאת.
לא, לא עניינו חנויות ושופינג טרנדי. את האתנחתאות ולקיחת הנשימה עשיתי בפארקים העצומים, הירוקים, או על שפת הנהר ובקונצרט בפארק - יפה שם. קר שם. קר תרתי משמע.
מכל מה שיש לה להציע - בחרתי לנשום ולחוות בעיקר את ההיסטוריה. את העבר והווה שהוא המשכו של העבר.
מישהי שלמדתי מאוד להחשיב את דעתה המליצה לי: "תקרא את "לבד בברלין" - בביקור הראשון (היחיד!) והעיר, תאמין לי, תכנס לך לנימים הכי קטנים" - כל מילה בסלע.
לבד בברלין - אנשים מסבירי פנים בנימוס שקט. כמו בספר. ...קר שם כל כך קר שם... אנשים מבט טוב בפנים, סבלניים, מאופקים ונעימים - ראבאק - אתה הולך וחושב "מה הוא עשה אז?" "מה אבא שלה עשה?" הולך וחושב. הולך ורואה - העיר הזאת מטלטלת. מצמררת. אפורה ויפה. מיוחדת. ראבאק - כמה מיוחדת. וקר שם כל כך קר שם.
לבד בברלין - מתלבט אם לקרוא ברכבת התחתית בעברית, רואה שאיש-איש מכונסים בעצמם ואיש לא מביט אל שכנו.
מוציא וקורא. יושב ברכבת תחתית - כן, בדיוק אותה חברה שהייתה אז. חושב, ראבאק - לפחות את השם את הלוגו - הייתם משנים.
היה מרתק. קשה. מצמרר. נעים. בגלל שני אתרים - לא אכלתי יום שלם - הבטן מתהפכת. להאמין להם לגרמנים מסבירי הפנים?
"לבד בברלין" - מרתק. קשה. מצמרר. נעים - להאמין להם? לגרמנים, שמספרים את סיפור הקרבנות הגרמנים ה"מסכנים", שרובם היו חביבים ורק על חלקם "נפל שיגעון האנטישמיות החולה" אוף לא יודע? נגמרתי.
סיימתי את הספר בטיסה חזרה. (גם הספר גם הביקור) היו מעניינים מאוד. היו קשים וגם טובים. מרתקים וגם מומלצים.
בטיסה חזרה - חושב - תודה לאל כמה טוב ולא מובן מאליו - שיש לנו את המדינה שלנו. מופרעת ככל שתהיה.
מתרווח, מחייך אל הדיילת, הקברניט בעברית מברך את הנוסעים - איזו הקלה.
חג שמח לכולם. חג שמח ישראל !!

*תודות מקרב לב לאוקי !! ד"ש מהארץ החמה.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על לבד בברלין