ההתחלה הייתה דווקא סבירה. "אדון וגברת דרסלי ידעו לדווח בגאווה שהם נורמליים לגמרי – ותודה ששאלתם. לא יעלה על הדעת שדווקא הם יסתבכו בפרשיות מוזרות או מסתוריות, והרי הם לא סובלים שטויות מסוג זה". הללויה. לא רק שאין כאן מכשפות ומטאטאים, שדים, כשפים ושאר מרעין בישין, אלא שהדמויות המוצגות במשפט הראשון שונאות שטויות כאלה. אנשים כלבבי.

לצערי, לא היה בכך כדי לבשר את הבאות. כבר לאחר כמה עמודים כחכחתי בגרוני וצקצקתי בלשוני. הנה השטויות מגיעות ונערמות בגבבה כעורה במיוחד. בעמוד 10 הופיעה חתולה מעיינת במפה וקוראת שלט, בעמוד 11 אנשים עטויי גלימות הסתובבו ברחובות ובעמוד 17 החתולה ההיא הפכה לגברת חמורת סבר, פרופסור מקגונגל. נו, באמת, מה צפוי לי בהמשך? הפרופסורית תהפוך לקיפוד מזמר? האנשים עטויי הגלימה יתבררו כרוחות רפאים שטניים? הדרסלים החביבים שלי יצחקו עליי ויאמרו לי "עבדנו עליך, אנחנו המכשפים הראשיים"?

זה עוד נסלח לעומת מה שציפה לי בעמוד 19. דמבלדור אוכל קרמבו, או כמו שהוא קורא לזה "ממתק של מוגלגים שאני די מחבב". טוב, ברור לך דמבלור, ידידי הדבילי, שאתה נכנס כאן למגרש הביתי שלי, והמשפט שלך הוא לא פחות מהרמה להנחתה. אז ככה: נראה לך שהביסקוויט העבש הזה והקציפה הבלתי מזוהה שמעליו הם ממתק של מוגלגים? טוב, אולי של סרי הטעם שביניהם. מוגלגים אנינים יודעים להתענג על פרלינים בלגיים. לידיעתך.

בעמוד 59 אני מתבשר שהדביל ההוא מהקרמבו הוא "מסדר מרלין דרגה ראשונה, מכשף גדול, עושה קסמים ראשי, מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבינלאומי". אבל טעם במיני תרגימה אין לו בגרוש.

בעמוד 65 הדוד ורנון מגיב באמירה "שטויות במיץ" אחרי שהאגריד מספר להארי שוולד מורט לא הצליח להרוג אותו לאחר שכבר הרג כמה מהמכשפות והקוסמים ביותר. אחי ורעי ורנון, עדין אתה ונעים הליכות. שטויות במיץ עגבניות בייבי רקובות ומצחינות זה יותר מתאים.

בעמוד 111 גיליתי את הממתקים שקוסמים מתענגים עליהם: "צפרדעי שוקולד, עוגיות דלעת, שרביטי במבליק ועוד כמה דברים מוזרים שהארי לא ראה מימיו". עדיף כבר קרמבו, בחיי.

בעמוד 127 קראתי את שירה של המצנפת המזמרת, אותה מצנפת שממיינת את התלמידים בביה"ס לקוסמים, ולהפתעתי גיליתי שאני מגניב חיוך. מה קורה לי?

מכאן ואילך העלילה דוהרת, והיא משלבת בין היתר כלב תלת ראשי גדל ממדים, טרול ו"הראי של ינפתא", בה רואה הארי את הוריו ואת אבות אבותיו. למרבה הפתעתי, כל סממני הפנטזיה האלו ורבים אחרים חדלו להפריע לי, ובאורח משונה אף התחבבו עליי. אולי בגלל שאם מקלפים אותם מהרומן, נשארים עם סיפור חניכה מרגש ואנושי, מרתק, רווי חוש הומור וכתוב נפלא.
הייתי מגדיר אותו כספר ילדותי. ילדותי לא כשם תואר אלא כשם עצם: הילדות שלי. ילדותי השנייה, ליתר דיוק. בשלהי שנות הארבעים, הספר החזיר אותי למחוזות הנפלאים שחוויתי כילד עם קריאת "הסיפור שאינו נגמר".

בעמוד 178 קרה לי דבר מדהים. נוכחתי לדעת שזה בעצם עמוד 320, ושזה העמוד האחרון. מה, כבר נגמר?

הביקורת הזו מוקדשת באהבה לשונרא.

מוקדשת גם לזשל"ב, שלא ויתר, הפציר ושכנע אותי לקרוא ספר שממש לא נמנה על סוגת הספרים שחביבים עליי.
טוב, לפחות עד עכשיו... (הזמנתי כבר את החלק השני בסדרה).

כשהייתי בהריון ראשון כל ההריוניות שדיברתי איתן חלמו על תלתלים זהובים ושמלות ורדרדות. ואילו אני, הדבר שהכי רציתי זה להקריא סיפורים לבתי, ושהיא תשב לצידי ושתינו נקרא ביחד.
כשנולדה הגדולה הקראתי אינספור סיפורים. הדבר הוביל לכך שהפצפונת הבינה היטב שמה שחשוב לי זה ספרים. לא אשכח איך כשהיתה בת שנה וחצי וכעסה עלי היא לקחה את "האריה שאהב תות", הביטה בי בעיני תכלת זועמות במבט נוקב תוך שהיא קורעת את העמוד האחרון. כשגדלה, במרד ילדותי סרבה ללמוד לקרוא. כך יצא שהבת שלי (שלי!!!) התחילה את כיתה א' מבלי לדעת לקרוא.
למרבה המזל הנחתי לה ולא התערבתי. לקראת אמצע כיתה א' גיליתי שיש לי בבית תולעת ספרים. קצב הקריאה של התולעת הלך וגבר, והגיע לשיאים חדשים כשנתקלה ב"הארי פוטר ואבן החכמים". לא היה עם מי לדבר. פתאום נשמעתי כמו אמא שלי. "תפסיקי כבר לקרוא. אולי תרדי לפארק?" "עשית שיעורים?" ואפילו "זה לא בריא לקרוא כל כך הרבה!" כשתפסתי אותה באמצע הלילה קוראת בשירותים. אין ספק, אני אמא גאה...

אני לא חושבת שיש טעם לדבר על העלילה של ספרי הארי פוטר. כשיצא הספר הראשון הייתי זקנה מדי בנפשי מכדי להעריך אותו. קראתי בעיניים של מבוגר, הטריד אותי דמיון למיתוסים מסויימים, אי דיוקים בעלילה. בקיצור, לא הצלחתי להיסחף ונטשתי אחרי הספר הראשון. בעלי, לעומת זאת, שעדיין לא התבגר במובן הטוב, קרא באדיקות את כל הסדרה. כשהגדולה התחילה לקרוא את הספר הם לא הפסיקו לדבר עליו. הגדולה התחילה לתהות אם אפשר לממש חלק מהקסמים, והם דנו בכך ארוכות. באחד הימים אבא שלה מתח אותה, לקח מקל שיהיה שרביט קסמים והפעיל את מילת הקסם "לביוסה" על עיפרון שהיה על הרצפה. (למי שלא בקי – מדובר בקסם שגורם לחפצים להתרומם.) הגדולה נעצבה כשהסתבר לה שזה לא באמת ושאבא קשר את העפרון בחוט דייג שקוף שליפף סביב כסא האוכל שלה והשתמש גם באחיזת עיניים...

טוב, אחרי כל זה לא היתה לי ברירה. רציתי שהילדה לא תחשוב שאני בורה גמורה, וגם שיהיה לי מה לומר בבית. אז חזרתי
וקראתי את הספר הראשון. הפעם קראתי אותו מנקודת המבט שלה. לא ניתחתי, לא ביקרתי, פשוט נשאבתי לתוך העלילה. אין מה לומר, הספר סוחף. אני יכולה להבין למה כל כך הרבה ילדים וילדים בנפשם אוהבים אותו.

מומלץ ביותר לכל מי שזו ילדותו הראשונה או השניה.
אגב – הגדולה כבר בספר האחרון, ואני מקווה שתוך יומיים היא תסיים ותחזור מהוגוורטס הביתה. אני מתגעגעת אליה...

הארי פוטר, הסדרה, לא הספר, כבר מזמן הפך לאזור תעשייה. כריכה קשה, רכה, עיצוב חדש, שלל שפות, סרטים, צעצועים, פאזלים מרהיבים בתלת-מימד ובתלת-מחיר. הבנתם את הרעיון. מסדרה שמורכבת משבעה ספרים יש פתאום שמיני וזה אפילו לא עצרת... המחברת, ג'יי. קיי. רולינג כבר הפכה לסלב והחלה לכתוב ספרי בלשים כעיסוק צדדי והשלמת הכנסה בדרך להפיכתה ל... מאיון עליון.
מכל התשבחות האלה, איך לא לשבח ספר?
הארי פוטר הועבר לקרוביו משמתו הוריו. תאונה? התנקשות? הארי היה תינוק וגדל אצל דודתו, שם, בחדר שגודלו כגודל מיטה שהוכנסה אל מתחת למדרגות הבית הוא גדל. בן דודתו דאדלי, המפונק והעגלגל, התעלל בו פיזית ונפשית. בגיל אחת-עשרה זכה הארי להתקבל להוגוורטס, בית הספר החשוב לקוסמים. קרוביו ניסו כמובן להסתיר קבלתו זו, לא ברור למה. הם הרי יכלו להפטר ממנו בקלות. הם הצליחו וזה עלה להם בביזיון. האגריד טוב הלב ליווה את הארי לבית הספר ושם, חיש קל, הוא התקבל בהערכה כבנם של הפוטרים הידועים, הוריו. הוא גם רכש חברים מהר, את רון והרמיוני. ובבית ספר כמו בבית ספר, המון שיעורים, קנאה, מורים צרי מוחין והרפתקאות.
ומה לומדים שם? כימיה (של חומרי קסמים, לחשים וכשפים), היסטוריה (של קוסמים, מכשפים) וגיאוגרפיה (של חדרים שהגישה אליהם חסומה וסודית).
הספר יצא בשנת 2000, הקדים ברכות את מהפיכת הסמארטפונים והביא לעולם סיפור שכולו חיוורון, סתמיות, תיאורים שהם בעצם נחלתם של סרטים ושם הם בטח ירשימו טוב יותר את הלקוחות הפוטנציאליים – ילדים רכים, כפיפים וגמישים בני 10-12, רכים להשפעה, מנותקים חברתית ומרבים קריאה כילדים נטולי עיסוקים אחרים.
רולינג מנסה לבנות עולם וכוח הדמיון שלה מוגבל לסוכריות בשלל צבעים, כשאלה בצבע ומראה של טופיפי באות בטעם שעוות אוזניים. אכן, דוחה כמו שזה נשמע וגם לא מצחיק במיוחד.
רולינג מנסה לפרוט על נימים מוכחות: חברות, נאמנות, עבודה קשה ויושר, העזה ואומץ, חשיבה מחוץ לקופסה ועוד ענייני ילדים רכים, גמישים וחסרי חברים.
הדמיון המוגבל של רולינג מצליח פעם אחת, ולמשך הרף עין, להמציא המצאה רבת חן: משחק שחמט בו הכלים חיים ומעניקים למשחק בהם עצות להיכן להזיזם. גאוני וקצר עד כאב. גם חד-פעמי ומוכיח שכל שאר בית הספר והמצאותיו הם ברמה כל כך נמוכה, שילד בכיתה א' יקשה להתפעל משרביט קסמים המתיז ניצוצות בצבע רמזור. גם יתקשה להשאר ער.
ספרותית, הספר ברמת תחכום נמוכה עד כאב. מילא היה בזה לקרב את הילדים לקרוא עוד. אני בספק.
חישבו על בעל טסלה, הקם בוקר אחד לאחר ליל גשמים סוער, ומגלה שמכוניתו נמצאת בלב מגרש חניה והכל שלולית אחת ענקית ובלתי נגישה. אותו בעל טסלה נכנס לאפליקציית הרכב שלו ורכבו יוצא אליו עצמאית מהשלולית ומתייצב לשירותו במקום יבש. על זה לא חשבה רולינג. מאסק כן.

יש אצלנו בדיור המוגן (שמתם לב שהיום אומרים רק דיור מוגן? המילה בית אבות הפכה להיות מילה מוקצית מחמת מיאוס. כמו שאומרים נוחיות ולא בית שימוש) ספרייה קטנה. לא משהו רציני. חדר אחד קטן עם כמה מאות ספרים שקיבלנו בתור תרומה. לפני כמה ימים הגיע בחור עם תרומה של כמה ספרים ובניהם הספר הזה. אז ורה, הדיירת שאחראית על הספרייה, ישר אמרה לו מה פתאום? זה ספר נוער, לא ספר לאנשים מבוגרים (שמתם לב שהיום אומרים רק אנשים מבוגרים ולא קשישים? המילה קשיש הפכה להיות מילה מוקצית מחמת מיאוס. יותר גרוע מבית שימוש) ולא הסכימה לקבל את התרומה. אז אני, איך שאני רואה את זה, ישר לקחתי ממנו את הספר. מי קבע שקשיש כמוני (לעזאזל עם הפוליטיקלי קורקט) לא יכול לקרוא ספר נוער? אנשים לא מבינים שגם ישיש בן 100 בתוך הלב שלו יכול להיות צעיר. וגם להפך. כמו שאני צעיר ברוח שלי ופעמים שובב וילדותי גם בגילי המופלג, אני בטוח ש-ורה הייתה כזאת חמורת סבר גם בתור נערה. כמו שאני קראתי את הארי פוטר בגיל 100, ככה היא בטח קרה את דוסטויבסקי בגיל 16. והשוויצה בזה.

הספר יפה מאוד. יש בו תמימות וגם ממזריות, יש בו חוש הומור שובב אבל גם רגעים דרמטיים לא מעטים. יש בו מתח וציפייה לבאות, יש טובים ורעים ויש קסמים כמובן. הפרקים קצרים כמו שאני אוהב, לכל פרק יש שם חביב ואפילו ציור נחמד שמקשט אותו. גם התרגום מצוין, כמו במקרה של המצנפת המזמרת. אני חושב שקשה לתרגם מאנגלית בחרוזים את השיר החביב שלה, והמתרגמת גילי בר הלל עשתה יופי של עבודה.
אני קצת עלובה
אך אל תזלזלו בי
כי כל הכובעים כולם
בזאת לא יתחרו בי
לי אין נוצה או מצחייה
ולא פינות שלוש
אך בעניין של למיין
אני תמיד בראש
כי כל אדם אשר יחבוש
אותי על הקרקפת
כל מחשבה אצלו בראש
מיד אלי נשקפת

אני לא זקוק למצנפת כדי לדעת ש-ורה, אם הייתה את הסקירה קוראת, בוודאי עלי היתה כועסת.

אחלה ספר, באמת, אין לי הרבה דברים רעים להגיד עליו,
בעצם, כמעט שאין לי דברים רעים בכלל.
אבל, וואלה? לא התלהבתי.
ולא הבנתי למה כולם כן התלהבו.
נכון, יש כאן עולם חדש, קסום ואחר
עם ילד שמוזמן לבקר בו, אחרי שהוא לא ידע שהעולם הזה שייך אליו,
וזה אחלה, באמת.
אבל מה מעבר לזה?
ואין הספר הזה הפך לוואהו אחד גדול סוחף ולוהט שגורם לאנשים להדביק על הרכב שלהם סטיקרים של הארי פוטר?
אילישמץ.
מוזרים אנשים. מוזר העולם.

ובכן ... דווקא קראתי את הספר באנגלית. והיה לי ממש כיף. גם נהניתי מהסיפור וגם למדתי קצת מילים חדשות על הדרך ...., אכן ספר מדהים. מומלץ בחום.

נדב

איזה קטע. מעולם לא חשבתי לכתוב ביקורת על הארי פוטר.

שוב שוטטתי לי בסימניה במקום ללמוד (נדמה שזה כל מה שאני אומרת בחיים. זה לא סתם מוטו, זה בסיס לינארי) ואז הסתכלתי בדף שלי והתברר שרשימת הסופרים שלי משקפת אותי די נאמנה (חוץ מאורנה בורדמן. למה אלו שאנחנו מדרגים הפוך נמצאים יחד על כל החבורה בשמחה וששון?) והחלטתי לערוך מקצה שיפורים. אז נכנסתי לדף של רולינג והלכתי לדרג את הספרים כולם. היה מגניב, הצצתי על הדרך בביקורות של אנשים.

ופתאום נפל לי אסימון בקול דינג בראש.
מעולם לא כתבתי ביקורת על הארי פוטר.

והרעיון הזה נדמה לי כל כך מוזר, אתם יודעים? באופן הזוי שכזה. אני יודעת בדיוק למה, הנה ההסבר החופר:
בואו נתחיל מכך שהארי פוטר עבורי (ועבור כל העולם, אבל זה כבר גולש לגבולות המפחיד בשבילי, אז עכשיו אנחנו מדברים על עצמי בעצמי עם עצמי) הוא לא ספר. הוא דרך חיים.
כן כן. משהו בספר הזה נכנס לנו בין הוורידים. אנחנו גדלים עם הארי פוטר. אנחנו דור שספג את זה ונשם את זה והפך למשובץ באדום זהב ירוק כסף.
כך שאיך אפשר לחשוב על השורשים שלי כעל ספר בכלל?
גם כשאני חושבת על הארי פוטר כ"ספר מועדף" זה נשמע מוזר. כי הרי, הוא מעל כולם במרחק אסטרונומי כל כך, הוא כבר לא עונה להגדרה של ספר.
אפשר לומר שהוא התנ"ך השני שלי. זה מוגזם, אבל במובן מסוים גדלתי עליו כתנ"ך פרטי. אני משערת שזה מה שקרה לכולם. (טוב נו. אני כן מדברת על כולם עכשיו. וואטאבר)
הוא במדף עם אן שרלי, וממנו מתחילים המדפים שלי. הוא הדבר הקבוע ביותר והממשי ביותר בתרבות האישית שלי.

גדלתי עליו. קראתי אותו מגיל פיצי וגדלתי עליו.
קראתי אותו כל כך צעירה. למדתי ממנו ביטויים ברורים מאליהם. יש המון שלא הבנתי, פשוט כי הייתי פיצית מדי.
אין ספק שאם עכשיו אקרא אותו אבין הרבה יותר.
באמת מזמן לא קראתי אותו. הוא כל כך חי אצלי, קראתי אותו כל כך הרבה פעמים, אני יודעת הכל עליו, כך שהצורך לקרוא שוב לא בוער.
אבל אקרא. ואמשיך לקרוא. תמיד אפשר לקרוא אותו עוד.

וכן, הוא לא ספר. הוא הרבה יותר מזה. הוא עולם המושגים שלי. הוא שורש ברור מאליו בחיים שלי.

לכן לא חשבתי לכתוב עליו ביקורת. זה כמו לכתוב ביקורת על היד שלי, או על האוויר.
לא דבר שאפשר לעשות כל כך, כי זה חלק אינטגרלי, וזהו.

(מה שמיוחד בו כל כך הוא שהוא כזה עבור כל העולם. אני חושבת שזו תופעת נס. לא יודעת איך דברים כאלה קורים. מגניב.)
הוא פשוט, בפשטות פשוטה, אחד האטומים שמרכיבים אותי.
וזהו.

(הו. עכשיו שמתי לב שברשימת הסופרים שלי, יחד עם אורנה בורדמן, מתנוססת בגאון סטפאני מאייר. זה משעשע אותי עד מוות. מי שמכיר את יחסיי עם דמדומים מוזמן להשתעשע יחד איתי)

הספר הראשון בסידרה הנפלאה על קורותיו של הארי פוטר. קראתי את הספרים בזמן אמת וזו היתה חוויה מופלאה! רולינג כותבת נהדר כל כך שמרגישים חלק מעולם הקוסמים, לכל אורך הספר. ספר נהדר, שנון, חכם, מצחיק, עצוב ומסחרר. והכי כיף -שיש עוד 6 ספרים נוספים בסדרה לקרוא אחריו!

אילולא קרו לי האירועים המוזרים הללו שיתוארו פה להלן תיכף ומיד, ייתכן והייתי מטילה פקפוק וספק בקוסמות של הארי פוטר. אלא שסדרה זו של התרחשויות לא ברורות שפקדה אותי עת ישבתי לי לתומי בחצר וקראתי לי לתומי את הארי פוטר, שכנעה אותי שאכן יש בו דבר מה קוסמי.


ההתרחשויות המוזרות התחילו עוד טרם ישבתי לי לתומי בחצר עם הארי פוטר, שכן כלל לא הייתה זו כוונתי לקרוא את 'הארי פוטר ואבן החכמים' אלא את 'נערה עם קעקוע דרקון". אי לכך ובהתאם לזאת, ניגשתי לי לתומי לערימת הספרים התופחת לה לתומה, אך אבוי, הספר נעלם! יום קודם לכן חלפתי לי לתומי ליד הערימה וראיתי אותו מונח שם לתומו, מקום שני או שלישי מלמעלה. חלף יום, ופוף! הוא נעלם. (כשסיימתי את הספר מיששתי היטב את הערימה, שמא הנערה והדרקון התעטפו בשמיכת היעלמות, אך הספר עדיין נבצר מערימתו.)

עכשיו אתם בוודאי חושבים שבגלל שלא מצאתי את הנערה עם קעקוע הדרקון לקחתי את הנער עם קעקוע הברק, אבל אתם טועים. החלטתי לקרוא את האיש בלי שום קעקוע: עמוס עוז. קראתי לי לתומי שלושה פרקים של 'הבשורה על פי יהודה' ואז החלטתי לי, ממש לתומי, שלא כל כך בא לי לקרוא את עמוס עוז בעת הזו. אולי אם הוא היה זוכה בפרס נובל לספרות, הייתי נותנת לו צ'אנס נוסף, אך אבוי, שוב חטפו לו את הפרס מתחת לאף. סווטלנה אלכסייביץ', נעים מאוד.
וכך, בשל היעדרה של הנערה עם קעקוע הדרקון ובשל היעדרו של עניין באיש בלי שום קעקוע, מצאתי את עצמי יושבת לי לתומי בחצר וקוראת לי לתומי את הארי פוטר, כששרשרת של אירועים מסתוריים החלה להתרגש עלי.

בתחילה היו אלו התוכים. יונים אינן מחזה נדיר, כמו גם יונקי דבש, דרורים, סיקסקים ועורבים. לפעמים גם מר נחליאלי או גב' דוכיפת מבקרים בחצר, כי מה איכפת לדוכיפת. אלא שבעודי קוראת לי לתומי על הינשופים המוזהבים שעפו להם לתומם מחוץ לחלונו של מר דרסלי, נשמעה על ראש הגג שמעלי שמחה והמולה: להקה של תוכים ירוקים אדומי זנב וכתומי כנפיים זימרה במקהלה סימפונית מעל ראשי. מחזה מרהיב, ססגוני משובב את העין ונעים לאוזן. וכי מה הם ינשופים זהובים שקטים לעומת תוכים ירוקים מרננים?
לא חלפו כמה דקות, וחיש קל הגיחה בתרועה רמה ארמיה מוטסת של חרקים מעופפים לא מזוהים שגדשה את הרחוב מקצה לקצה במטס חגיגי וזמזמני. ובעוד אני יושבת לי לתומי ותוהה מה פשר פלישת נחיל הזומזומים, חתול רבצן ועצל שישב לו לתומו למרגלותיי ניתר לו לפתע פתאום באקרובטיות אולימפית סימטרית ומדויקת והגיע לגובה שובר שיאים כשהוא נראה כאילו הוא הוקפא בקופסה בלתי נראית. סתם כך, בלי שום סיבה נראית לעין.
אחר כך גם התנגן ברדיו שיר שלא התחשק לי לשמוע, ובעוד אני מקטרת לי לתומי שממש לא בא לי לשמוע את השיר, הופ! הדיסק קפץ והשיר חיש מהר הוחלף. בשיר אחר הוא הוחלף, ושוב עיקמתי את האף. והופ! גם השיר החדש קפץ. קפץ קפץ קפץ עד שהוחלף. האין זה קסם?


יש קסם באוויר. בהחלט.


עברו 18 שנים והארי פוטר צריך להיות כבר בן 29 לספירת המוגלגים. הוא בטח נשוי להרמיוני, יש לו ילד ומשכנתא והוא עובד בשתי עבודות כי הרמיוני קונה ספרים באובססיביות אז צריך לעבור לבית גדול יותר כל חודשיים, וגם צריך לשים משהו בצד לקראת הלימודים של הארי ג'וניור בהוגוורטס. כי מה זה ילקוט וקלמר של אנה ואלזה בשביל שלום כיתה א' בעממיקו ישראל לעומת קרפדה וטלסקופ של שלום שנה א' בהוגוורטס. מצד שני, הארי בטח חוסך לא מעט על הוצאות רכב כי עלות האחזקה של מטאטא היא ממש לא בשמיים. מצד שלישי, הביטוח של תאונות אישיות אוכל לו את רוב המשכורת כי בכל זאת, ילד שעף על מטאטא זה לא כמו ילד שרוכב על אופניים עם גלגלי עזר: במטאטא מוטס יש מקדם סיכון גבוה.


אבל לפני הכל חייבים לדבר על זה שאין לנקוב בשמו.
אבל למה לדבר כשאפשר לכתוב?
למה לכתוב כשאפשר לצטט? ועוד את עצמי?

הזשל"ב הראשון שלי
אני לא יודעת מי זה הזשל"ב הזה, מי הוא, מה הוא, בן כמה הוא, מאיפה הוא, למה הוא בכלל, מה הוא עושה, מה הוא לומד, על מה הוא חולם, מה הוא אוכל, אם הוא אוהב ביסלי גריל, אם הוא אוהב במבה אדומה, מה הוא עושה כשחם לו, מה הוא עושה כשבוער לו, אם הוא כלב, אם הוא סוס, אם הוא חייזר, אם יש לו חייזר, מה הוא עושה כשהוא מתעצבן, מה הוא עושה כשהוא משועמם, האם הוא בכלל יכול להיות משועמם, אם הוא יודע לחלץ מע"מ, אם הוא אוהב קפה, אם הוא מנוי לבלייזר, אם הוא קורא בנסיעה בלי לקבל בחילה, אם הוא הולך לים, אם הוא מתעצבן שהחול נדבק לכל מקום, אם הוא יודע לשיר, אם הוא לובש חולצות פסים, אם הוא משחק קנדי קראש, אם הוא יודע מה זה קנדי קראש, אם הוא המציא את קנדי קראש, אם הוא מפנה את השולחן כשהוא מסיים לאכול, אם הוא בעד טיבי או בעד ביבי, אם הוא יותר שוקו או יותר וניל, אם הוא טס פעם בחללית, אם הוא מרחף גם לא בחלל, אם הוא אוהב צימוקים שחורים או לבנים, מה הוא לוקח לפני שהוא כותב, האם הוא לוקח משהו לפני שהוא כותב, אם הוא שם בקבוקים במיחזורית, אם הוא מסדר ספרים במדף לפי צבע, אם יש לו קטנוע, אם הוא יודע מה זה סוסיתא, אם הוא תלה דגל ביום העצמאות, אם הוא במקהלה של בית הספר, אם הוא בכלל בבית ספר, אם הוא חייל, אם הוא אלוף, אם הוא אוהב בצל בתוך הסלט, אם הוא אוהב ספגטי עם שום, אם הוא חנון, אם הוא מחונן, אם הוא מחונך. אני לא יודעת כלום.
אני רק יודעת שאני נדהמת מהכתיבה שלו ושלא ראיתי כתיבה כזו אף פעם ושלא איכפת לי מהגהה ושלא מפריע לי שסימני הפיסוק חורגים לפעמים ושאני רוצה שהוא יכתוב ספר שלם, ושאני רוצה שכל הספר יהיה בשפה הייחודית שלו שאולי היא קצת נונסנס אבל היא הכי חכמה ושאני רוצה לקבל עותק חתום עם הקדשה אישית מזשל"ב ושאני רוצה להיכנס לחדר ולסגור את הדלת ולהינעל בחדר ולפני כן אני רוצה להזהיר את כולם שעומד להיות רעש חזק כי אני הולכת להתפוצץ מצחוק. .

מתוך החדר של זשל"ב http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=76604

קצת אחר כך, הייתה תקרית לא נעימה. לסימניה הגיעה אחת בשם 'זאת שאין לנקוב בשמה'. עמיר חימם אותי (באמת תודה, עמיר!) והסתערתי עליה כמו שונרא שמגוננת על גוריה מפני טורפים, כי חשבתי שזשל"בית גנבה לזשל"ב את הכינוי הגאוני שהוא הגה, גוזל נגזל שכמותו. בשלב זה עדיין לא ידעתי שזכויות היוצרים על השם זשל"ב שייכות לג.ק.רולינג ולא לז.ש.לב, והייתה זו נצחיה (תודה, נצחיה) שהסבירה לי בדרכה הדידקטית והנזפנית מיהו זה שאין לנקוב בשמו האמיתי. אחר כך גם יצאתי נגד הקפטן של נבחרת הפוטבול אלון דה אלפרט כי חשבתי שהוא עשה תיקול לא ספורטיבי לזשל"ב (סליחה, אלון) והתעמתתי גם עם נעמה38 (לא על רקע פוליטי! ואז היא בכלל הייתה נעמה37. איפה את, נעמה?) ואל תשאלו, כמעט הלכנו מכות בחדר ההלבשה. בקיצור, היה שמייח...

מאז עברו ימים רבים, וגם לא מעט שונראים שחורים עברו ביני לבין זשל"ב. הוא קרא ספרים שלא היה צריך לקרוא, כתב דברים שלא היה צריך לכתוב, עשה צחוק מדברים שלא צוחקים עליהם, נדנד וניג'ס והציק והטריף את השכל, הפריז בגימיקים שעיצבנו אותי כי מי שכותב כמותו לא צריך כל כך הרבה גימיקים. וכפי שלא חסכתי בדברי שבח והלל (אפילו שיר חיברתי לו) ופסטיבל ופה ושם גם סקנדל, כך גם לא חסכתי בדברי תוכחה, נזיפה וביקורת, שנאמר: "חוסך שבטו שונא זשלב״ו", ואני דווקא מחבבת אותו.

אבל מאחר וזשל"ב הוא הקורא הכי נלהב של הארי פוטר שגם ניג'ס לי הכי הרבה לקרוא את הארי פוטר, החלטתי שמגיעה לו מחווה רב שלבית. מחווה רב זשל"בית.

מחווה ראשונה
כמחווה למלך הלייקים, גם לי תהייה אוריינטציה לייקיטיסטית הפעם. ככלל, מילים חשובות לי יותר מלייקים. לייק זה נחמד אבל תגובה מילולית ולא רק סמלילית שווה המון וכולם יודעים שאני גם לא חוסכת במילים, לא לעצמי ולא לאחרים. אבל כמחווה לזשל"ב, גם אני אהיה לייקופילית ואזריק לעצמי את חיידק הלייקופיליה האובבססיבית קומפולסיבית. הבו לי לייקים! תנו לי בלייק! עוד ועוד לייקים! ממטרים של לייקים! צונאמי של לייקים! מטחים של לייקים! תביאו חברים, תפתחו יוזרים פיקטיביים, תעירו קפואים מקפאונם, אבל תלייקו ותלייקו עד בלי די. עזרו לי לתפוס את השניץ' ולהגיע אל האלף השני כשאני רכובה עם הארי פוטר על גבי מטאטא הקסמים שלו. אני צריכה 34.

מחווה שנייה
האמת היא שלדעתי הספר הוא ממש בזבוז של זמן, אבל כמחווה לזשל"ב וקריקטורה הפוטרולוגים המדופלמים, אני מעניקה לספר חמישה כוכבים ולא רק כוכב אחד ויחיד כראוי לו.
סתאאאאאם...
זה בזבוז של זמן שלא קראתי עד עכשיו את הספר, שמגיעים לו חמישה כוכבים + חמישים ינשופים מוזהבים + חמש-מאות אוניות זהב. הוא עשה ממני סקווידיץ׳ אחד גדול.

מחווה שלישית
המחווה האחרונה והגדולה מכולן היא מבחן הארי פוטר ואבן החכמים.



ואם זשל"ב רוצה לעשות לי מחווה, הוא יכול לחזור לתמונה המקורית של וולדרמורט לכמה ימים.



עכשיו, כשסיימתי לקרוא את הספר הראשון בסדרה, אני לא יודעת מה בא לי יותר: לקרוא את הספר השני בסדרה או לראות את הסרט הראשון בסדרה. נראה לי שאת הסרט. אבל איזה כיף, אני בכלל לא צריכה להתלבט! מתברר שיש גם יתרונות בלהיות מוגלגים מאותגרי התפתחות ומעוכבי קריאה מפגרים כמוני: גם הספר וגם הסרט כבר כאן, אפילו מעלים קצת עובש.



מבחן הארי פוטר ואבן החכמים

המבחן כולל 50 שאלות אמריקאיות
המבחן אינו מוגבל בזמן
תשובה נכונה שווה 2 נקודות
המבחן הוא עם חומר סגור.
אין להשתמש בשום חומר עזר, קסמים או כישופים.
מי שישתמש בגוגל הוא סתם מוגל.
מי שיקבל 98 ומעלה הוא הארי פוטרולוג מוסמך וכל כל היתר הם מוגלגים פח.

1. מר ורנון דרסלי הוא המנכ"ל של חברת
א. גראנינגנס לייצור מקדחות
ב. גרינגראס לייצור ממטרות
ג. מדיגראס לייצור מריחואנה רפואית
ד. מוצ'וגראסייאס לייצור כרטיסי ברכה

2. לאשתו של ורנון דרסלי קוראים
א. פורטולקה
ב. בוגנוויליה
ג. בגוניה
ד. פטוניה

3. מי הייתה החתולה ברח' פריווט?
א. פרופסור מי רוויה מקגייוור
ב. פרופסור מרווה מקג'ונגל
ג. פרופסור מינרווה מקגונגל
ד. פרופסור מינרליה מקג'ינגל

4. לבייביסיטר של הארי פוטר קוראים
א. גב' פיג
ב. גב' זיג
ג. גב' ביג
ד. גב' מיג

5. שמות החתולים של הבייביסיטר של הארי פוטר הם:
א. מיצי, קיצי, פיצי ופריצי
ב. מיצי, פיצי, מאמי ופוצ'פוצ'ון
ג. פיצי, קיצי, שפיצי ומאמה מיה
ד. מיצקי, פיצקי, מאמזי ופושפושון

6. החבר הטוב ביותר של דאדלי דרסלי הוא
א. פירס פולקיס
ב. פנחס פולקעס
ג. פירס ברוסנן
ד. פירסינג באף

7. מי החברים בחבורה של דאדלי דרסלי
א. פירס, דני, מלכיאל וגורדי
ב. פירס, דנדי, סלאלום וגורדור
ג. פירס, דניס, מאלקולם וגורדון
ד. פירס, דני, מאקו וגרביון

8. דאדלי דרסלי והארי פוטר יילמדו בבית הספר
א. סמלטינגס, סטונוול
ב. סמולוויל, בריקוול
ג. סמייליטינגס, סטונהדג'
ד. סטיקיפינגר, סטונקולדווטר

9. הסמל של הוגוורטס הוא
א. לביאה, בז, שועל וחדף
ב. סמור, נמיה, קביה וצ'יוואוואה
ג. אריה, נשר, גירית ונחש
ד. ינשוף, תנשמת, קרפדה והחתול במגפיים

10. מה שמו הפרטי של האגריד, שומר המפתחות והקרקעות בהוגוורטס?
א. רוביאון
ב. רובאוס
ג. שרק
ד. דראקופיל

11. מדוע השתבש הניסיון של האגריד להפוך את דאדלי לחזרזיר?
א. כי הוא לא חישב נכון את הווקטור הנדרש להנפת המטריה.
ב. כי הוא טעה במילות הכישוף ולכן לא הצליח לחדור את משמניו של דאדלי.
ג. כי דאדלי ממילא נראה כמו חזרזיר.
ד. כי רישיון הכישוף שלו הוא פג תוקף.

12. מדוע רצה האגריד להפוך את דאדלי לחזרזיר?
א. כי אמא של דאדלי העליבה את אלביס דמבלדוג.
ב. כי הוא רצה לסדר בן זוג למיס פיגי.
ג. כי אבא של דאדלי העליב את אלבוס דמבלדור.
ד. כי דאדלי הוא ילד כאפות מעצבן!

13. השר במשרד הקסמים הוא
א. קורנליוס פאדג׳
ב. פורנליוס מאדג'
ג. פולקסווגן פאג'רו
ד. קורנפלקס פאדג'

14. שמו של הפונדק הוא
א. הצלחת הזורחת
ב. הקרחת הצורחת
ג. הפדחת השוכחת
ד. הקלחת הרותחת

15. בין אלו שתי חנויות נמצא הפונדק?
א. בין חנות ספרים וחנות תקליטים
ב. בין חנות מספריים וחנות נעליים
ג. בין חנות סירים וחנות תקליטים
ד. בין חנות ספרים חדשים וחנות ספרים יד שנייה

16. מי ללחצה את ידו של הארי פוטר בפונדק שוב ושוב?
א. דוריס קרוקפורד
ב. דוריס קרופורד
ג. דוריס קרוקודיל
ד. דוריס קרוקפרוג

17. כמה ביקורות, לא כולל זו, נכתבו על הספר ומה הדירוג הממוצע שלו?
א. 181, 4.417
ב. 211, 4.567
ג. 177, 4.399
ד. 182, 4.418

18. העורבים ב'משחקי הכס' הם כמו
א. החתולים בהארי פוטר
ב. הינשופים בהארי פוטר
ג. הדרקונים בהארי פוטר
ד. המטאטאים בהארי פוטר

19. מה אסור להביא לשנה א' בבית הספר לקוסמים?
א. מטאטא אישי
ב. שואב אבק רובוטי
ג. דלי וסמרטוט
ד. מקל ספונג'ה

20. מה מופיע ברשימת הציוד לשנה א' בהוגוורטס?
א. שרביט, קערית, בקבוקים, טלפון וקיסמי אוזניים.
ב. שרביט, קדרה, בקבוקים, מיקרוסקופ ומאזניים.
ג. שרביט, קערה, בקבוקים, מיקרוסופט ואוזניים.
ד. שרביט, קדרה, בקבוקים, טלסקופ ומאזניים.

21. אם אתה ילד קטן, אתה כנראה נורא מחכה ליום ההולדת...
א. ה-11 כי אז תקבל הזמנה להווגרטס.
ב. ה-13 כי אז יחגגו לך בר מצווה ותקבל הזמנה להוגוורטס.
ג. ה-18 כי אז תהיה לך זכות הצבעה ורישיון להדרכה בהוגוורטס.
ד. ה-100 כי אז תהיה זה שאין לנקוב בשמו

22. הוריה של הרמיוני גריינג'ר הם
א. רופאי עיניים
ב. רופאי אלילים
ג. רופאי שיניים
ד. רואים בקלפים

23. איזו מתנה קיבל הארי מהאגריד לכבוד חג המולד?
א. מפוחית שנשמעת כמו שועל
ב. מנדולינה שנשמעת כמו זאב ערבות
ג. חליל עץ שנשמע כמו ינשוף
ד. משרוקית שנשמעת כמו דרקון

24. מה היה שם הכלב ששמר על אבן החכמים ואיך הוא נראה?
א. פלאבל והיו לו 4 ראשים, 8 עיניים, 4 אפים ו-4 פיות
ב. פלאפל והיו לו 3 ראשים, 6 עיניים, 3 אפים ו-3 פיות
ג. פלאפי והיו לו 3 ראשים, 6 עיניים, 3 אפים ו-3 פיות
ד. פליפר והיו לו 3 ראשים, 6 עיניים, 3 אפים ו-2 פיות

25.מהי מילת הכישוף לקללת הרגליים הנעולות?
א. קוקוריקו תרנגול
ב. אוטומוטור ישראל
ג. לוקומוטור מורטיס
ד. רמי פורטיס

26. באיזה ספר לימוד לא מוזכר הארי פוטר?
א. היסטוריה מודרנית של הקסם
ב. עלייתם ונפילתם של כוחות האופל
ג. אירועים חשובים בקוסמות המאה העשרים
ד. קוסמים ששינו את ההיסטוריה הקוסמית

27.סדרו את ילדי משפחת וויזלי מהגדול לקטן
א. ביל, צ'ארלי, פרסי, פרד, ג'ורג', רון וג'יני
ב. וויל, צ'ארלי, פרסי, פרד, ג'ון, רון וג'יין
ג. בלבוי, צ'ארלי וחצי, פרס, פרד, ג'וליאן, רון וג'ניפר
ד. ביל, צ'ארלי, פטסי, פרד, ג'ינג'ר, רון וג'יני

28.מי מבין ילדי משפחת וויזלי חוקר דרקונים והיכן?
א. ג'יני חוקרת דרכונים בשדה התעופה
ב. פרד חוקר דרקונים בפארק היורה
ג. ביל חוקר דרקונים בדרקונסטאן
ד. צ'ארלי חוקר דרקונים ברומניה

29. איזה בעל חיים הביא איתו רון להוגוורטס?
א. חולדאי אפרורי ושמן בשם רון
ב. עכברוש אפור שמן בשם סקאברס
ג. עכבר שחור בינוני בשם מיקי
ד. עכברון לבן קטנטן בשם גודזילה

30. אם נפרוט 15 אוניות זהב ו-9 חרמשי כסף לגוזי נחושת, כמה נקבל?
א. 489 גוזים
ב. 443 גוזים
ג. 466 גוזים
ד. 6,864 גוזים

31.באיזו חנות לא ביקרו הארי והאגריד כשקנו ציוד להוגוורטס?
א. חלוקים לכל עת בהנהלת מדאם מלקין
ב. קערות וקדרות לנערים ונערות בהנהלת גב' פפריקה
ג. כלבו דורסי הלילה איילופס
ד. אוליבנדרס יצרני שרביטים מובחרים מאז 382 לפנה"ס

32. איזה שרביט נמצא מתאים להארי פוטר?
א. עץ בוק ונימי לב של דרקון 23 ס"מ
ב. מייפל ונוצת עוף חול 18 ס"מ
ג. אבוני ופרוות חד קרן 22 ס"מ
ד. צינית ונוצת עוף חול 28 ס"מ

33. כמה עלה השרביט של הארי פוטר?
א. 7 אוניות זהב
ב. 8 אוניות זהב
ג. 9 אוניות זהב
ד. 8 אוניות זהב ו-3 חרמשי כסף

34. מי היה הראשון שקרא לזה שאין לנקוב בשמו בשם זה-שאין-לנקוב-בשמו?
א. אדון אוליבנדר מחנות השרביטים
ב. גברת נוריס
ג. מדאם מלקין מחנות החלוקים
ד. הארי פוטר

35. איך מכנים כל האחרים את זה-שאין-לנקוב-בשמו?
א. אתה יודע מי
ב. עדיף שלא תדע מי
ג. זה שאין להעלות את שמו על דל שפתיך
ד. זשל"ב

36. מאיזו תחנת רכבת, מאיזה רציף ובאיזו שעה יצאה הרכבת להוגוורטס?
א. קינג קונג רציף שמונה ושני שליש בשעה 8:40
ב. קינג קרוקס רציף תשע ורבע בשעה 9:15
ג. קינגס קרוס רציף תשע ושלושת רבעים בשעה 11:00
ד. קינג קרוס רציף ציף ציף בשעה 11:01

37. אילו טעמים של סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים לא קיימים?
א. שוקולד, מנטה, מרמלדה, תרד, כבד
ב. כרוב ניצנים, טוסט, קוקוס, תות, קארי, דשא, נזלת
ג. קפה, סרדינים, פלפל חריף, דג מלוח, שעועית
ד. עוגת גזר, קטשופ, בונזו, מרק אפונה, מוגלה, סירופ שיעול

38. כמה עלו הממתקים שהארי פוטר קנה ברכבת להוגוורטס?
א. 11 חרמשים ו-7 גוזים
ב. 11 אוניות ו-7 חרמשים
ג. 11 אוניות ו-7 רפסודות
ד. 11 גוזים ו-7 אגוזים

39. איזה קלף קיבל הארי בצפרדע השוקולד הראשונה שלו?
א. מיניבוס במבלדור
ב. אוטובוס באבלדוג
ג. אלבוס דמבלדור
ד. אלבוים דב

40. כמה קלפים של צפרדעי שוקולד יש לרון וויזלי ואילו קלפים חסרים לו?
א. 500 קלפים וחסרים לו אגריפס ותלמי
ב. 500 קלפים וחסרים לו אגריפוס ותלמיהו
ג. 555 קלפים וחסרים לו אגריפה ודריפה
ד. 505 קלפים וחסרים לו גריפוס ואדיפוס

41. איזו רביעיית חברים התהוותה ברכבת?
א. הארי, רון, הרמיוני ונוויל
ב. הארי, רון, גויל ונוויל
ג. הארי, רון, הרמוניקה ונוויל
ד. הארי, רון, הרמיוני וגויל

42. את מי פגש הארי בחנות החלוקים של מדאם מלקין ואחר כך ברכבת?
א. דראקו מאלפוי
ב. נוויל לונגבוטום
ג. קראב וגויל
ד.פירס וויזלי

43. התאימו את ארבעת הבתים של הוגוורטס למאפיינים שלהם.
א. גריפינדור
ב. הפלפאף
ג. רייבנקלו
ד. סלית'רין
ה. עורמה ושאיפה לכוח
ו. טוב לב ואורך רוח
ז. אומץ לב ותושיה
ח. תבונה ולמדנות

44. מהן המילים שאמר אלבוס דמבלדור לפני סעודת הפתיחה?
א. פיטפוטין קשקוש בלאבוש עציץ
ב. פיטפוט דץ ודצה הכבשה שושנה מו מו מו
ג. פטפוטים בלאבוש קוקו שפיץ
ד. דיגדוגים בלאבוש שוקו קפיץ

45. מה שמו של השרת בהוגוורטס, איזו חיית מחמד יש לו ומה שמה?
א. ארגוס פילץ', חתולה, גברת נוריס
ב. ארקוס פינץ', צפרדע, גברת מוריס
ג. ארגול קפיץ, יחמורה, גברת בוריס
ד. ארגון פיכס, שממית, גברת דוריס

46. את מי הארי שונא יותר?
א. את דאדלי דרסלי
ב. את דראקו מאלפוי

47. לדין תומאס יש פוסטר של קבוצת כדורגל. איזו קבוצה?
א. הקבוצה שבה שיחק רוני רוזנטל
ב. הקבוצה שבה שיחק אייל ברקוביץ'
ג. הקבוצה שבה שיחק דיוויד בקהאם
ד. בני סחנין

48. הדגם של המטאטא של הארי לקווידיץ' הוא:
א. נימבוס 2000
ב. נימבוס 20.00
ג. על-נימבוס 2000
ד. נימבוס 2020

49. כמה ספרים יש בסדרת הארי פוטר?
א. יותר מדי
ב. לא מספיק
ג. 8
ד. 7

50. אם אהבתי את הארי פוטר ואבן החכמים, סביר להניח שהספר הבא שאקרא הוא
א. ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו
ב. טניה גרוטר וכינור הבס המאגי שלה – דמיטרי יימץ
ג. טרמפ על מטאטא – ג'וליה דונלדסון
ד. קריאת הקוקייה – רוברט גלבריית

51. שאלת בונוס: מצאו שלוש טעויות מובנות ומכוונות בביקורת.

בהצלחה!







היגור הארי פוטר עם שונרא ופנטזיה עם חתול תרבץ?
לגמרי.