הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 במרץ, 2014
ע"י בלו-בלו
ע"י בלו-בלו
כשהייתי בהריון ראשון כל ההריוניות שדיברתי איתן חלמו על תלתלים זהובים ושמלות ורדרדות. ואילו אני, הדבר שהכי רציתי זה להקריא סיפורים לבתי, ושהיא תשב לצידי ושתינו נקרא ביחד.
כשנולדה הגדולה הקראתי אינספור סיפורים. הדבר הוביל לכך שהפצפונת הבינה היטב שמה שחשוב לי זה ספרים. לא אשכח איך כשהיתה בת שנה וחצי וכעסה עלי היא לקחה את "האריה שאהב תות", הביטה בי בעיני תכלת זועמות במבט נוקב תוך שהיא קורעת את העמוד האחרון. כשגדלה, במרד ילדותי סרבה ללמוד לקרוא. כך יצא שהבת שלי (שלי!!!) התחילה את כיתה א' מבלי לדעת לקרוא.
למרבה המזל הנחתי לה ולא התערבתי. לקראת אמצע כיתה א' גיליתי שיש לי בבית תולעת ספרים. קצב הקריאה של התולעת הלך וגבר, והגיע לשיאים חדשים כשנתקלה ב"הארי פוטר ואבן החכמים". לא היה עם מי לדבר. פתאום נשמעתי כמו אמא שלי. "תפסיקי כבר לקרוא. אולי תרדי לפארק?" "עשית שיעורים?" ואפילו "זה לא בריא לקרוא כל כך הרבה!" כשתפסתי אותה באמצע הלילה קוראת בשירותים. אין ספק, אני אמא גאה...
אני לא חושבת שיש טעם לדבר על העלילה של ספרי הארי פוטר. כשיצא הספר הראשון הייתי זקנה מדי בנפשי מכדי להעריך אותו. קראתי בעיניים של מבוגר, הטריד אותי דמיון למיתוסים מסויימים, אי דיוקים בעלילה. בקיצור, לא הצלחתי להיסחף ונטשתי אחרי הספר הראשון. בעלי, לעומת זאת, שעדיין לא התבגר במובן הטוב, קרא באדיקות את כל הסדרה. כשהגדולה התחילה לקרוא את הספר הם לא הפסיקו לדבר עליו. הגדולה התחילה לתהות אם אפשר לממש חלק מהקסמים, והם דנו בכך ארוכות. באחד הימים אבא שלה מתח אותה, לקח מקל שיהיה שרביט קסמים והפעיל את מילת הקסם "לביוסה" על עיפרון שהיה על הרצפה. (למי שלא בקי – מדובר בקסם שגורם לחפצים להתרומם.) הגדולה נעצבה כשהסתבר לה שזה לא באמת ושאבא קשר את העפרון בחוט דייג שקוף שליפף סביב כסא האוכל שלה והשתמש גם באחיזת עיניים...
טוב, אחרי כל זה לא היתה לי ברירה. רציתי שהילדה לא תחשוב שאני בורה גמורה, וגם שיהיה לי מה לומר בבית. אז חזרתי
וקראתי את הספר הראשון. הפעם קראתי אותו מנקודת המבט שלה. לא ניתחתי, לא ביקרתי, פשוט נשאבתי לתוך העלילה. אין מה לומר, הספר סוחף. אני יכולה להבין למה כל כך הרבה ילדים וילדים בנפשם אוהבים אותו.
מומלץ ביותר לכל מי שזו ילדותו הראשונה או השניה.
אגב – הגדולה כבר בספר האחרון, ואני מקווה שתוך יומיים היא תסיים ותחזור מהוגוורטס הביתה. אני מתגעגעת אליה...
47 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה מרידיאנה! כן, הילדה כבר תיקנה אותי...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה מרידיאנה! כן, הילדה כבר תיקנה אותי...
|
|
|
נערה עם קעקוע דרקון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ווינגרדיום לביוסה.
ביקורת מקסימה ומשובבת נפש! אין להתחמק מהתופעה. לא סתם מכנים את ילדי 1990-1997 The Harry Potter Generation... |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מסכימה איתך נצחיה. גם אני לא התמכרתי ברמה של הקטנה. היא ממש חיה את הספר.
לגבי קריאה בגן - היא היתה בשלה מאוד. כתבה את השם שלה כבר בגיל שנה וחצי. אבל לא רצתה, ובאמת טוב שעזבתי את זה.
את אחותה הקטנה שהיא בת 4 כבר בכלל לא תכננתי ללמד קריאה לפני כיתה א', וכמובן שהיא רוצה... |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה אפרתי!
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
קריאה בגיל הגן היא עניין של בשלות, ולא קריטריון לקצב קריאה בעתיד.
מבין הילדים שלי, חלק נכנסו לכיתה א' קוראים בשטף, חלק לא. היום כולם קוראים בקצב של ההורים שלהם.
את הארי פוטר קראתי כשהייתי מבוגרת מדי. נהניתי מאוד, אני חייבת לציין, אבל לא ברמה של ההתמכרות שאני רואה אצל התלמידים שלי. כלומר אצל חלקם. חלק מתעבים את הספר בהתלהבות קולנית. כיתה ד', נו. מבין הילדות שלי - לאחת הכנסנו חובת קריאה של עשרה ספרים בין הארי פוטר אחד לשני. אחת קראה את השלושה הראשונים בעניין, אבל לא מעוניינת להמשיך. |
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
גם אנחנו התגעגענו אליך, אז טוב שחזרת. אני לא צלחתי את הארי פוטר.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה שין שין.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
שממית איזה כיף לבת שלך!
אני שמחה ששלי לא קוראת את הביקורות שלי...
אני לא הסכמתי לדבר כזה (היא בת 8) |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה שין שין.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה חמדת!
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אלון, מסכימה. בדרכ שיש הסטריה סביב משהו אני בורחת ממנו.
אבל לפעמים מסתבר שהרוב צודק...
|
|
|
שממית
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
איזה כיף לך!
גם אני גיליתי את הארי פוטר יחד עם הבת שלי, אבל כבר מהקריאה הראשונה. אנחנו קראנו את הספרים כשיצאו, חמים מהתנור, היא היתה מתחילה ואני אחריה (תוך כדי), איזו תקופה נהדרת! היינו יושבות ומדברות על הספרים בלי סוף, אח"כ צפינו יחד בסרטים, אחרי כל סרט היה לנו המון המון מה להגיד (לגבי ההתאמה בין הספר לסרט) אחת לשנייה. בוקר אחד מצאתי אותה (תלמידת כיתה ג', אז) ערה וקוראת את הספר, הבנתי שהיא לא ישנה כל הלילה, לא יכלה להניח אותו מהידיים. נתתי לה יום חופש מבית ספר.
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כל הכבוד לך, לבנות וגם לאבא.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בלו בלו - פשוט מאוהבת בדברייך.חיבוק לבנות וגם לאבא שלא מתבגר איזה כיף .
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
צודק, אלפרט!
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה שרוני:-)
לי זה עדיין לא עבר ומקווה שלא יעבור...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא יעזור, הארי פוטר זו ספרות מצויינת. ההיסטריה, בניגוד לסדרות ספרים אחרות, לא היתה לחינם
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
גם אמא שלי המון פעמים אומרת לי: ״אולי תעשי הפסקה מהספרים?״,
״אני לא מבינה איך את נהנית מהספר אם את מסיימת אותו כ״כ מהר!״.
גם אמא שלי הייתה תולעת ספרים כשהייתה בגילי, אבל היא אמרה לי שבשנים האחרונות היא כבר לא מוצאת הרבה סבלנות לקריאה.... אני מקווה שזה לא ייקרה לי ): ביקורת מקסימה, ד״א^^ |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה חני. אני בהחלט מסוגלת לשבת לקרוא באמצע טיול ולהחמיץ את כל המסביב...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
no fear - אני בכיתי כשדמבלדור מת, למרות גילי המופלג...
גם אני פחדתי מאוד שילדי לא יאהבו לקרוא. מאוד כיף לתולעי ספרים לגדל תולעים משלהם. אבל הם מה שהם, וחלק חשוב מלהיות הורה זה לכבד אותם על בחירותיהם, גם אם הם שונות משלנו. קל לומר... שלי עוד קטנות. נראה אותי עומדת בזה עוד כמה שנים...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה זה שאין לנקוב בשמו.
ואתה צודק, לבעלי יש הרבה יותר דמיון...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה יעל:-)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה !Moriah
יהיה לך זמן לכל אלו...
אני כותבת, אבל בינתיים רק למגירה. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כשקראתי את כל הסידרה כבר הייתי תולעת בוגרת למדי.
בן זוגי לא הבין איך זה שאני נמצאת באחד האטרקציות היפות בעולם
קוראת את הרי פוטר .כמובן שהוא נדהם לגמרי כשלידי ישבה עוד תולעת בוגרת אמריקאית שקראה לידי את פוטר.. הוא פשוט לא הבין כי לא קרא. ואת בהחלט אמא גאה .. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
חיחי יש פה מישהי פנויה?
הלוואו? 0.0 |
|
|
אנג'ל
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אוי דמבי:(
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אוי, אתם תצחקו, אבל כבר עכשיו - בגיל 14 - אני חולמת על מתי שאהיה אמא, והאמת שאחד הדברים שאני הכי מודאגת ממנו זה מה יהיה אם הם לא יאהבו לקרוא? ילדים שיהיו תולעי ספרים להורים תולעי ספרים זה הדבר הכי טוב, בדיוק כמ הורים תולעי ספרים לילדים תולעי ספרים. לגבי השני כבר אין מה לעשות, אבל לגבי הראשון אפשר לקוות.
גם אני הייתי בהוגוורטס בזמן הקריאה. זה בסדר, כולם חוזרים הביתה בחופש הגדול. אל תתפלאי אם היא תחזור קצת יותר עצובה, כי בערך חצי מהדמויות מתו... אני מתגעגעת עד עכשיו לדמבלדור. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
וואו. הצחקת אותי ברמות (וריגשת גם ריגשת)
אהבתי את הביקורת, היא מפורטת אך למרות זאת היא זורמת ולא ארוכה כל כך. פשוט תענוג לקרוא! *אני חושב שלבעלך יש פשוט דמיון יותר מפותח ככלות הכל, ולאו דווקא שהוא לא יתבגר |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
איזה יופי!
אני אהבתי מאד את הסידרה. ואני חושבת שהתבגרתי דווקא...
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ריגשת אותי, בחיי.
אני לא יודעת מה גרמת לי לרצות יותר - לקרוא שוב את ספרי הארי פוטר ולהיעלם לכמה זמן להוגוורטס, או להיות אמא :) אגב, אני מקווה שאת מנצלת את כישרון הכתיבה שלך, כי לרגע שכחתי שאני קוראת ביקורת בסימניה ושקעתי לתוך העולם המשפחתי שלך. מקסים. |
47 הקוראים שאהבו את הביקורת
