ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר
ספר טוב

---

אז שבוע הספר . כמה נחמד . אז מה אם יש לי את כמות הבגריות המקסימלית שיכולה להיות בשבוע וחצי הזה. אני חייכתי כי זה היה שבוע הספר. השבוע שלי.
אז בשביל שאר המשפחה שלי היה את המונדיאל (_שאני רק הימרתי קצת על התוצאות וזה באמת נחמד אבל אמממ אני יותר אוהבת את שבוע הספר).
הלכתי לי עם שתי חברות היום הראשון של שבוע הספר אל כיכר רבין ויצאתי עם טאם טאם ספר אחד והוא - לא הספר הזה.
אני התאכזבתי מהבחינה הזאת מאותו יום. הרגשתי כל כך כיף שם אבל היה לי בערך 100 שקל ורציתי ספרים מהוצאות שונות- זאת הבעיה עם המבצעים: 3 במאה זה מבצע מעולה אבל זאת ההוצאה שממנה אני רוצה רק שניים ומההוצאה ההיא מעניינים אותי 2 ושם יש 1+1 אבל רק ספר אחד מעניין אותי...
אז מה עשיתי קניתי ספר אחד שהיה עליו הנחה והלכתי לאכול ארוחת ערב עם חברות.
אז כמובן שרציתי לפצות את עצמי אז הלכתי לי לסטימצקי במוצאי שבת וקניתי לי שלושה ספרים - הפעם זה כן הספר הזה :-). את השניים האחרים תגלו אולי אחרי שאקרא ואכתוב עליהם ביקורות.
אז קראתי אותו ביום ראשון ( דרך אגב סטימצקי נסגר ב11 בלילה במוצאי שבת) וגמרתי אותו היום בבוקר בין התכוננות לבגרות בהיסטוריה.
אז אחרי כל זה מה חשבתי עליו, אולי החומר של היסטוריה ב' העצים את זה אבל אהבתי אותו, אהבתי מאוד.
ג'יי אשר לא משחק איתי משחקים הוא יודע שבני 16-18 (גם הילדים הכי טובים) הם נוער ולצערי הרוב הגדול קצת מקולקלים.
אני הייתי בשוק שילדים מתחילים לשתות בכיתה ד'-ה' זה היה שוק מבחינתי כששמעתי וראיתי את זה - אבל זה קורה.
עם השנים למדתי (זה טוב או לא טוב) להתייחס מי ששותה פחות בחומרה כי מה לעשות יותר מדי שותים (אני נגד בכל גיל אבל לפי מה שגיליתי אני בקבוצת מיעוט).
הוא מודע לרמה שבה נערים מבינים את נושא האלכוהול למרות שהנוער באמריקה קצת יותר גרוע מהנוער שאני נחשפת אליו.
אבל נוסף על זה יש את האנה, האנה בייקר בגיבורה שלנו , מתה לפני תחילת הסיפור והיא לא רוח רפאים .
היא הגיבורה כי היא משנה את החיים של אלו שנותרו עלי אדמות. אמא שלי נוהגת לומר לתלמידים שלה ולי כי אני פה להקשיב "במותם הם ציוו לנו את החיים". המתים הותירו לנו דרכים ללכת בהן , הם השאירו לנו את החיים. זה משפט נתון לפרשנות.
אבל האנה בייקר במותה השאירה את החיים שאחרי לאנשים. היא השאירה אחריה את הקלטות . קלטות בהן היא משאירה את הסימנים שאף אחד לא רצה לראות. אף אחד לא טרח לראות שהיא מוותרת ולכן הם אשמים והאנה - היא נתנה להם להיות אשמים.
*מכיל ספויילרים*

גם קליי אשם לדעתי. לא כי הוא לא חזר. לא כי הוא לא שאל אותה קודם. כי הוא כן עשה בזמן שהוא לא היה צריך.
קליי נתן להאנה תקווה שברירית להיות מאושרת . שמישהו שהוא לא (וסליחה על הביטוי) חתיכת חרא מחבב אותה בגלל מי שהיא באמת. היא לא הייתה מוכנה לזה היא רצתה תקווה לנפץ והוא נתן לה את זה. היא רצתה עוד סיבה .
אם הוא היה מפחד אבל מדבר איתה בידידות או וזה יהיה שוק לנסות להיות קצת ג'נטלמן ולא להתמזמז איתה בחדר אחר בזמן מסיבה .
אחרי שנגעלתם משני שיכורים למה לא לחסוך את המראות הנוראים של הרגעים האחרונים שלה (בדיעבד) , וללוות אותה הביתה לומר לה לילה טוב .
יש איפשהו בחור כזה. זה רעיון יותר טוב לבחור שרוצה קשר ארוך עם הבחורה בטוח יותר מאשר- "הנשיקה הראשונה שלנו הייתה במסיבה, בחדר חשוך כשכל פינה שם מסריחה מאלכוהול וכל רגע יכול להיכנס אנס" בטוח שאחרי זה ישר לחתונה...

*סוף ספויילרים*

אז האנה מתה וקליי (הדמות הראשית השנייה) חושב יותר מדי. הוא ילד טוב, הוא תמיד יהיה ילד טוב. אבל אני לא אחבב אותו, אתם כן? יש לי כבוד אליו ויש לי כבוד לדמויות האחרות כי הן אמינות אבל אני לא אוהבת אותן. את האנה אני מנסה עוד להבין , היא טיפוס ותרן מדי , היא אפילו לא מנסה להתמודד , היא תלותית ולא נתלית באנשים הנכונים כי למען האמת רובם זבלים וזה באמת התחיל מההורים שלה. כי הם לא דאגו ולא נתנו בה מבט. אני מבינה שהיא הרגישה נטושה ואני מבינה שהיא לא רצתה את החיים האלה שלה.
אבל היא לא ניסתה באמת למנוע את זה כי מהתחלה התאבדות נראתה פתרון . היא לא הצליחה לראות את מה שפגום.
פעם ראיתי משהו ביוטיוב ונתקלתי בסרטון על שיר שנכתב על מכתב התאבדות. נזכרתי בו במהלך הספר.
אחרי חלק מהשיר נאמר כי כל 18 דקות אדם איפשהו מתאבד וכל 42 שניות מישהו מנסה\מתפתה להתאבד ואם אתה מכיר מישהו אובדני להתקשר למספר החירום.
במקרה של האנה אף אחד לא התקשר למספר החירום . הכתובת על הקיר והאנה כבר לא תקבל הזדמנות שנייה כי החברה הפילו אותה וניפצו אותה לרסיסים , אי אפשר להחלים אחרי יותר מדי.
אז לפני שאתה מרושע למישהו, מגעיל, עומד מהצד כשאחר עושה את זה . אתה יכול להיות לעצור שנייה ולחשוב אם אתה שלם עם זה , אם אתה באמת חושב שתוכל לחיות עם עצמך כשותף. כי (למדתי לבגרות בהיסטוריה מה לעשות) זה מה שעשו רוב אוכלוסיית אירופה באותו זמן, אכלו, שתו ונתנו לאחרים להיות קורבנות. הם שתקו והתכחשו כי אף אחד לא רוצה להיות קשור אבל אם אתה שותק אתה קשור ואתה בצד הלא נכון.
אני לא טלית שכולה תכלת אבל כדאי לחשוב, פעם , פעמיים אני משתדלת לעשות את זה. אני רוצה לחיות עם עצמי.
אז לסיכום אני ממליצה עליו ל14+ כי הוא באמת מעניין. מעורר מחשבה ולמבוגרים הייתי אומרת שאו שיהיה הסחת דעת מעניינת או סטירה קטנה ומעוררת.
תיהנו מהחיים ,אבל, תחשבו מי אתם, ומה אתם עושים כדי שלא תחזרו הביתה ותראו על יד הדלת קופסת נעליים עם הקלטות שלכם.
יש אנשים עם זיכרון טוב, כמו שהיה להאנה בייקר.

» ביקורות נוספות של טל
» ביקורות נוספות על 13 סיבות