ביקורת ספרותית על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 - האשפית - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 מאת מייקל סקוט

---

אז סיימתי קצת לפני מתכונת בכימיה את הסדרה הזאת.
אחרי שקיבלתי את הספר במתנה בספטמבר וגררתי את הקריאה שלו במשך 7 חודשים -סיימתי.
בהתחלה מממש אהבתי את הספרים
(אני חושבת על זה שקראתי את הספר הראשון בסדרה בכיתה ח', ואוו -לשם ההשוואה אני עכשיו בסוף יא).
בהתחלה זה היה מעניין.
סגנון הכתיבה של מייקל סקוט בהתחלה היה מהנה עבורי. כתיבה זורמת , הומור איפה שרק מצא לנכון להוסיף, מונולוגים ארוכים של הדמיות (שאין סיכוי שהיו קורים אילו והמצב היה במציאות) כדי להעשיר את הידע הכללי שלנו או בשביל שהעלילה תובהר לקוראים שלא הספיקו לעקוב וכמובן ים הרמזים שהוא משאיר לאורך הסיפור כדי שהצפי שלי למה שבא אחר כך יהיה מכוסה מכל כיוון.

אז אחרי שניים ושלושה ספרים כאלו זה היה כיף ואהבתי את זה שאני יודעת בדיוק מה שקורה הרבה לפני וכשהמפלצות דופקות נאום באורך דף ובכל זאת אף אחד לא תוקע להם סכין בבטן תוך כדי או משהו כזה אבל להסתכל על בניין ולדעת את נקודת התורפה שלו זה הם כן יכולים תחת לחץ (*נה בעין*- זה כשהאצבע מושכת את העפעף למטה למי של מכיר את הביטוי או השם למחווה הזאת).
אבל אז היה ספר רביעי שבו זה כבר התחיל להיות משעמם וצפוי הרבה יותר מדי. הבן אדם אולי כותב בצורה הזאת שפונה כנראה לגיל קטן יותר (אולי בגלל זה יכולתי ליהנות מזה בהתחלה יותר או שזה בלט קצת פחות בהתחלה).

אבל (!) העלילה שהוא יצר באמת מעניינת מאוד. סיפורי המיתולוגיה משכו אותי מאז ומעולם ונחמד לראות סופר שמשתדל להיצמד למקור . חידוש עם קווי רקע ישנים. אולי עוד סופרים רבים שעושים את זה (*שיעול * ריק ריירדן *שיעול*) אבל מייקל סקוט מביא לנו בסדרה אחת את הסיפורים, האלים ודמויות מכל התרבויות כי בכל זאת אנחנו כבר לא נמצאים בתוך תחומים בעולם המודרני ואם יש רב -תרבותיות במדינות השונות אצל בני האדם והם משוטטים בעולם כרצונם אז מה עוצר את האלים? ולמה למען השם הכל כמעט קורה באמריקה ? גם פה (נוסף על מאות\אלפי ספרים אחרים) יש חלק בלתי מבוטל שקורה באמריקה אבל יש גם חלק לא מבוטל שקורה באירופה למרות שלא יהרוג אף סופר אנגלי או אמריקאי לכתוב משהו שקורה באסיה או באפיקה ושלדמות אחת יש עיניים חומות! (כן זה מופיע בביקורות אחרות שלי וכבר התלוננתי על זה אבל ברצינות , זה בכל זאת צבע העיניים הנפוץ ביותר בכדור הארץ...).

ובכל זאת עד הספר הרביעי נהנתי ,ו...הבכן... זה השישי אבל אני אדם מחויב - התחלתי סדרה ואני מסיימת אותה גם אם משכתי את הזמן. הוא עצמו היה צפוי (*ספויילר* למי שקרא -כן צפיתי גם את זה שג'וש הוא מריתיו , יש לי עדים לזה , כי באמת שהוא שתל כל כך הרבה רמזים וכמה רמזים ממש עבים כבר עד אמצע הספר מינוס *סוף ספויילר*) אבל הוא לא בזבוז זמן- הוא ספר בסדר . אבל מתאים לקרוא את הסדרה בגיל צעיר יותר אולי 12 או 13 , 14 לילד שבכם.
באמת שמייקל סקוט יצר עולם אולי לטעמי צפוי וקצת משופץ למען הקורא אבל עולם בנוי על ערכים מסויימים וקצת היגיון (מה שחסר בערמות רבות שעומדות בסטימצקי על הסטנד בעיקר בספרי הנוער).
מי יודע אולי יום אחד גם ספר פרי עטי ישב שם על הסטנדים ובת 16-17 תבקר אותי בחומרה על הסגנון שלי. נקווה שגם היא תשתדל להתרכז בדברים שהיא כן אהבה בספר. כמו הדפים בסוף מאת המחבר בהם הוא מדבר על הבסיס ההיסטורי\מיתולוגי או המקומות שעליהם התבסס או התרחש בהם הספר המדובר או חלק ממנו. וכמובן החלק הזה שרוב האנשים פשוט מדלגים עליו או מנקים איתו את השולחן (עדה מזועזעת) - החלק של התודות ומי שלא הציץ בו כנראה לא ראה שכל ספר סקוט סיים באותן מילים (למיטב זכרוני-) "שכחתי מישהו. אני יודע ששכחתי. אם שכחתי אותך -אני מתנצל".

לבסוף אני לא אגיד לאף אחד לקרוא או לא לקרוא את הספר הזה כי זה לא משנה תחליטו אם הוא קורץ לכם בעין ,בלב , במוח או בבטן עשו מה שאומרת לכם ההרגשה. מותר גם לטעות ;-) זאת אולי לא הפילוספיה לחיים של סקוט אבל גם לי יש אמרה בעניין.
תהנו מכל יום, אל תחשבו על מה שלא הספקת לעשות אלא על שנהנתם לעשות את כל השאר. אל תתנו לאף אחד לומר לכם מה לחשוב , מה ואיך לעשות תחליטו בעצמכם כי ככה בונים דרך משלכם. אז שיהיה לכם בוקר\צהריים\ערב\לילה\(לפנות בוקר?) טוב\טובים ובהצלחה :-)

» ביקורות נוספות של טל
» ביקורות נוספות על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 - האשפית - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6