ביקורת ספרותית על מחפשים את אלסקה - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

♦♣♠יתכנו ספויילרים♦♣♠
יש כ"כ הרבה סוגים של ספרים. אפשר לחלק ספרים לכ"כ הרבה קטגוריות...
יש את היפים,המעניינים, המוזרים, הכבדים והקלילים, וכן, יש את אלו שפשוט לא יוצאים מהראש.
ושוב כן, זה אחד מהספרים האלו.
נתחיל בזה שהצלחתי להתחבר מאוד למיילס, הוא הצליח להגיע אליי ולמרות שהוא היה נראה לי קצת "קוקו" כזה בכמה חלקים, הוא דווקא דיי בסדר(; הרעיון של ה-לזכור מילים אחרונות של אנשים נראתה לי מדליקה ^_^
גם את המפקד אהבתי, הוא מצחיק, כן. וואו הוא מצחיק. אני כל כך אוהבת אותו.
אלסקה... טוב, אליה התחברתי קצת-הרבה פחות. בואו נגיד שלא הייתי מבקשת אותה כחברה<: אפשר לומר שהיא- ההתנהגות שלה והאופי שלה קצת הגעילו אותי, כל ההמרחות הזאת על בנים. לא יודעת, ג'סט נופ.
העלילה הייתה מדהימה, אהבתי את הצורה שבה נכתב הספר- זה גאוני. אע

יש לי קטע כזה שבכל ספר שאני קוראת אני מסמנת עמודים עם משפטים יפים. זה אחד הספרים שסימנתי בו הכי הרבה משפטים כאלה. האמת היא, שהספר הזה הוא משפט אחד ארוך ומדהים.
אני ממש לא מבינה למה הוציאו את הספר הזה אחרי "אשמת הכוכבים" אפילו שזה יצא לפני, הוא טוב ממנו פי כמה.

אז כן,
הספר הזה מומלץ
תקראו אותו
עכשיו. מיד. נו כבר >,<


"כששמע את זה הבין בנזאן שהכי טוב והכי רע אינם קיימים, שהמושגים האלו חסרי משמעת אמיתית, משום שכל מה שיש זה רק מה שיש." (מחפשים את אלסקה/234)

ג'ון גרין? אני מעריצה אותך.

» ביקורות נוספות של ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕
» ביקורות נוספות על מחפשים את אלסקה - פרוזה #