ביקורת ספרותית על מבחר שירים מאת פרנצ'סקו פטררקה

---

אם יש חיים אחרי המוות (איזו התחלה בומבסטית לביקורת) הייתי רוצה לפגוש את כל הסופרים שעוררו בי השראה, ולשוחח אתם, אם אפשר על כוס יין טוב. עוררו השראה - אולי זו לא ההגדרה המדויקת: אלה שהרגשתי כלפיהם שהם היו יכולים להיות חברים מאוד טובים שלי, כאלה שהייתי מרגישה שממש כיף לי אתם (א.ת.א הופמן, ידידי היקר, מזמן לא סיפרת לי איזה סיפור טוב!). קורה לי שאני אוהבת מאוד ספרים מסוימים, אבל רק לעתים נדירות אני מרגישה חיבור עצמתי כזה כלפי מי שכתב את הספר. לאה גולדברג היא ללא ספק אחת מאלו.

הרבה נאמר על לאה גולדברג המשוררת, לאה גולדברג הסופרת, אך לא מספיק על המתרגמת. ואיזו מתרגמת מופלאה היא לאה גולדברג! תרגום שירים היא מלאכה קשה עד מאוד, בעיקר כשמדובר בתרגום של איטלקית לעברית. המבנה של העברית לא מקל על קשירת חרוזים למשקל ולמבנה (ועוד לא אמרתי כלום על משחקי מילים - לאוּרַה - לאוֹרַה - לאה, את גאונה), והנה לאה גולדברג, קוסמת במלוא מובן המילה, תרגמה בביוגרפיה קצרה זו מספר משיריו של פרנצ'סקו פטררקה, בצורה מופלאה, מדויקת וחיננית.

אולם קסמו של הספר הזה הוא לא רק בתרגומה הקולע של לאה. השירים מהווים מעין הקדמה לביוגרפיה של פרנצ'סקו פטררקה שכתבה לאה עצמה, ביוגרפיה חמודה להפליא, שפשוט מענג לקרוא. במשך זמן רב החזקתי בדעה קדומה נגד ביוגרפיות, וזו הייתה טעות מרה. זו ביוגרפיה מעניינת, שתרתק לא רק אנשי רוח והסטוריונים - כי לאה יודעת, כמה שהיא יודעת, לטוות סיפור, וסיפור חייו של פרנצ'סקו פטררקה הוא כל כך מעניין. לא רק זאת - היא העירה בספר הערה ששבתה את ליבי. פרנצ'סקו פטררקה ידוע בכל העולם, ויצירתו המפורסמת ביותר היא הקנצוניירה (ספר שירים שכתב לאהובת ליבו, לאורה), שהמשיך לעבוד עליה עד סוף ימיו ממש, וכתב אותה באיטלקית "העממית" שדוברה אז, ולא בשפת המשכילים - לטינית קלאסית. ומה השוס הגדול? טוענים כי פטררקה האמין כי תהילתו תבוא לו רק מיצירותיו שכתב בלטינית, ולא מה"שעשוע" הזה בכתיבה בשפות וורנקולריות. פטררקה עצמו כתב כך לידידיו. א-ב-ל: לאה גולדברג טוענת שאין זה נכון: עמוק בלב, פטררקה ידע שלבסוף יצירתו הידועה ביותר תהיה הקנצוניירה, ולכן הוא המשיך לעבוד עליה עד סוף ימיו ממש, ולא זנח אותה, ולא תרגם אותה ללטינית. לאה, אותי שכנעת. זה טיעון מקסים.

למעשה, הגעתי לספר הזה בעקבות קורס בספרות הרנסנס, בו למדנו על פטררקה והחלטתי שלא היה לי מספיק. הספר הזה מספר הרבה דברים שלא למדנו בקורס (לא כי המרצה לא היה טוב, אלא כי ספרות הרנסנס היא נושא רחב והוא התקשה לרכז הכל לקורס סמסטריאלי אחד) - כמו למשל העובדה שפטררקה היה ההומניסט הראשון, שאסף בדבקות המון כתבי יד חשובים, שהייתה לו גם השפעה על פוליטיקה באותם הזמנים, ועוד משהו, שלא מלמדים באוניברסיטה - שהוא היה יפה תואר. תארו לעצמכם - הודות ללאה גולדברג אני יודעת שפרנצ'סקו פטררקה היה חתיך!

ואתם פשוט מוכרחים לטעום קצת מן התרגום הווירטואוזי של לאה גולדברג:

בְּרוּכִים הַיּוֹם, הַחֹדֶשׁ, הַשָּׁנָה,
גַּם הָעוֹנָה, הַזְּמַן, שָׁעָה וָרֶגַע
וְאֶרֶץ הַחֶמְדָּה וּמְקוֹם הַפֶּגַע,
פָּגַע בִּי זִיו עֵינֶיהָ וְחִנָּהּ.

בָּרוּךְ כְּאֵב מָתוֹק לָרִאשׁוֹנָה,
עֵת אַהֲבָה הָיְתָה לִי מְקֻדֶּשֶׁת,
בָּרוּךְ הַחֵץ, בְּרוּכָה לָעַד הַקֶּשֶׁת,
בָּרוּךְ הַפֶּצַע אֶת לִבִּי עִנָּה,

בָּרוּךְ הַקּוֹל אֲשֶׁר אֶת שֵׁם גְּבִרְתִּי
נָשָׂא עַד קְצוֹת עוֹלָם לְעֵת קְרָאתִיהָ.
גַּם דִּמְעָתִי בְּרוּכָה, גַּם תְּשׁוּקָתִי,

בְּרוּכִים כָּל הַגְּוִילִים בָּם פִּרְסַמְתִּיהָ
וַתֵּרֶב תְּהִלָּתָהּ וּמַחְשַׁבְתִּי
שֶׁבָּהּ רַק הָאַחַת שֶׁאֲהַבְתִּיהָ.

וזה המקור האיטלקי (לא חייבים לדעת איטלקית כדי ליהנות ממנו):

Benedetto sia 'l giorno, et 'l mese, et l'anno,
et la stagione, e 'l tempo, et l'ora, e 'l punto,
e 'l bel paese, e 'l loco ov'io fui giunto
da'duo begli occhi che legato m'ànno;
et benedetto il primo dolce affanno
ch'i' ebbi ad esser con Amor congiunto,
et l'arco, et le saette ond'i' fui punto,
et le piaghe che 'nfin al cor mi vanno.
Benedette le voci tante ch'io
chiamando il nome de mia donna ò sparte,
e i sospiri, et le lagrime, e 'l desio;
et benedette sian tutte le carte
ov'io fama l'acquisto, e 'l pensier mio,
ch'è sol di lei, sí ch'altra non v'à parte.

» ביקורות נוספות של נעמי
» ביקורות נוספות על מבחר שירים