כשאני מקבלת לידיי ספר, אני מסתכלת על הכריכה, על שם המחבר, הכותרת, על האמ;לוקים על הצד האחורי. אני מנסה לשער לעצמי את העלילה האפשרית, את סגנונו של הסופר, את החלוקה לפרקים, מקצבו של הסיפור. עם כל הספרים שקראתי בחיי, מעולם, אבל מעולם לא תאמו ציפיותיי את מה שהתרחש בין הכריכות, תמיד זומנה לי הפתעה שכלל לא יכולתי לשער. גם אם לא תמיד הספר מצא חן בעיניי, הפתעה כלשהי חיכתה לי שם תמיד.

והפעם ההפתעה הייתה

José Maria de Eça de Queirós - O Crime do Padre Amaro

התנסות ראשונה עם כתביו של <mark>אסה דה קירוש</mark>, מי שנחשב לאחד מסופריה החשובים ביותר של פורטוגל.
הבחירה בספר הייתה שרירותית לחלוטין. למעשה הדבר היחיד שכיוון אותי היה ה-מ' המפורסמת שמציינת את המפעל לתרגום ספרות מופת. לרוב הספרים שיוצאים תחת ידם מהווים עבורי הנאה עצומה. שמח וטוב לבב חוזר אנוכי לביתי, משכני, חדר עבודתי ונכנס לאתר לראות אם יש מי שדרג א

בית מאיה- <mark>אסה דה קירוש</mark>, מחברות לספרות 2012 (669 עמ')
על הסיפור-מעניין
הבקורות על הספר מטעמם של מביני דבר מצויינות. יצירה מאת הסופר הפורטוגלי <mark>אסה דה קירוש</mark>, התפרסמה ב 1888 ואינה נופלת באיכותה מהספרות הקלסית של אותם זמנים. זוהי סאגה מרשימה על קרלוש דה מאיה, חברו אגה, סבו אפונסו, והסובבים אותם בליסבון. קרלוש, רופא יפה תואר, שגדל אצל סבו, עתיר רעיונות שלא באים לכלל ביצוע ונשארים ברמת מלל חברתי בסלונ

אחד הספרים שהיה לי כיף לקרוא לאחרונה.
רגע לפני שפורטוגל שוקעת והופכת למה שהיא היום,
היא אחת המדינות היותר שוקקות באירופה וזהו סיפורה
דרך משפחת אצולה על כל קשריה,האהבות,השינאה,
הקשרים החברתיים,וכל מה שמעניין בחיים.
מפעם לפעם,הודה על האמת הייתי קצרת סבלנות בגלל תיאורי
נוף מיותרים,או מקטעים איטיים יתר על המידה אבל אני עדיין
חושבת שהספר נהדר וראוי לקריאה.מומלץ.

את הספר הזה לקחתי בספריית תחנה, מהסיבה הפשוטה שהוא בעברית. מאחר ובספריית התחנה באיזור שבו אני גרה רוב הספרים באנגלית, מציאת ספר הכתוב בלשון הקודש היא אירוע חגיגי למדי. על הכריכה האחורית כתוב שהספר הוא "מנכסי צאן ברזל של ספרות פורטוגל". מה אני יודעת על ספרות פורטוגל? למעשה כלום. איזה ספר שכתב סופר פורטוגלי קראתי בכלל אי פעם? לדעתי אף אחד מהם. לכן לקחתי את הספר, כדי לראות ולהכיר קצת ספרות ממדינה שאנ

הספר איכותי מעולה ורמת הכתיבה נותנת להבין שכתב את הספר סופר בעל רמת ידע בכתיבה והשכלה גבוהה, אבל הספר עמוס בפרטים רבים שלדעתי רבים מהם מיותרים, הספר עמוס ודחוס וקשה לקריאה, אם לי לקח כמעט שלושה חודשים לקרוא אותו כשבזמן כזה הייתי קוראת לפחות שש ספרים אחרים, רק אחרי מחצית מעמודי הספר התחלתי למצוא בו יותר עניין, לא ברור לי איך התמדתי להמשיך את הקריאה בתחילת הספר עד לחצי הספר לפחות, הספר קשה ומעייף אב

הרומן מבפר על האב אמרו והרומן שלו עם אמילה בעיירה לירייה . צריך להגיע לסוף הספר לדעת לטיבו של שם הספר.
אם ב"בית המאיה" הסיפור עסק בצורה עמוסה בהתרחשויות, והסבר שלו למדוע מה שקורה מזיז את העלילה מתגלה רק בעמוד 580 כשהדמות הראשית קרלוש מגלה שנסחף לגילוי עריות, הרי בפשעו של האב אמרו הסיפור יותר גלוי (וצפוי).
באקספוזיציה על אמרו מסופר שהוריו מתו בילדותו, הוא עבוד ותלוי בדודה המאמצת שלו שגם מתה במה