הביקורת נכתבה ביום שני, 29 במאי, 2017
ע"י מתלמד
ע"י מתלמד
בשפה הנמוכה של הוואצפ כותבים את זה: "בום!", ויש מוסיפים פסי קריאה או "טראח".
לא יודע להסביר את זה, אבל ככה בוחרים בני המילניום שלנו להדגיש שמשהו מכונן בהודעה שהם מעתיקים. יש לנו איזה קשיש בקבוצה שאפילו מוסיף על ידיעות דראמטיות במיוחד, וכותב "בום כל הבומים".
קיצר, בום!
לא יודע איך אתם, אבל אני ודעות קדומות אפעס חברים. שלא תחשבו, גם אני מתיימר להיות נאור וליברל, ולתת-צ'אנס וכל הקשקוש הפוסט מודרני הזה, אבל בבפנים של הבפנוכו, הדעות האלו שולטות באותה אחיזה כמעט כמו שנטעו אותן בשנות הילדות.
טוב, הנה אני פולט את זה. אני יודע שאסור להכליל, ו'שלא כולם אותו דבר', אבל בבסיס אני תופס את כל הערבים אותו דבר. אז נכון שיש יוצאי דופן, ויש גם פרופסורים ואחמד טיבי, אבל בסופו של דבר כולם ערבוצ'ים כאלו עם דמיון מזרחי ועם ידיים שעושים עבודה ערבית. נו, אתם שואלים, ומה עם סייד קשוע ולוסי אהריש? בסדר, פה ושם יש בודדים, יוצאים מן הכלל. אבל בגדול.
אז עכשיו אני נשמע כמו בחור מלה-פמיליה, אז זהו שממש לא. אבל אין לי איך לשכנע אתכם. בסופו של דבר כולנו עם דעות קדומות.
ואת כל זה אני מספר בשביל הבום שקרע לי את המוח כשקראתי את 'בית יעקוביאן'. איכשהו, בעיני זה מה שספרות אמתית יכולה וצריכה לעשות. להפתיע, לשרש דעות קדומות ולהכניס את הקורא לנעליים שהוא מעולם לא הלך בהן.
מעולם לא דמיינתי שאמצא את עצמי מזדהה עד כאב עם ערביה מקהיר, או צופה לגאולתו של איש עני באחד ממגדלי תחריר. והכי-הכי גרוע, ושישאר בינינו, מעולם לא חשבתי שאצליח להבין - וקצת-קצת להרגיש - מה הופך סטודנט טוב לרוצח המונים.
אם אתם בעניין של בומים תודעתיים, זה בהחלט ספר טוב. ואל דאגה, מניסיון, חודש אחרי הקריאה, כבר תרגישו חדשים ותוכלו לחזור לשנוא. הדעה הקדומה תנצח.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
איור וודה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
וואוו איזה דיון יש כאן. רק נכנסתי להגיד שהביקורת שיעשעה אותי, עדיין אין לי סבלנות לקרוא את כול התגובות שלכם. בום בום בום כול הבומים סמייליים הרבה
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
"שישה אנשים וביניהם אלון אחד". למה אתה מסייג את אלון מששת האנשים ואת שונרא ה ח ת ו ל לא?
עכשיו זה כבר שבעה. |
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ושונרא, וואצאפ זו המילה שמשתמשים בה הצעירים וכנראה בגלל זה מתלמד בחר להשתמש בשיבוש המילה ולא במילה התיקנית מבחינה לדונית.
לשונית*
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לפחות אתה מודה בדעותיך הקדומות, ישר כוח, מתלמד.
או איך אומרים זאת בימינו? אתה בסדר אתה.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
עם זה אני מסכימה.
|
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני לא יודעת למה מתלמד התכוון, אבל בעיני, לעצם המוּדעוּת לדעה קדומה יש אפקט חיובי. כשאתה יודע שאתה מוּטה, אתה נזהר יותר באמירות ובמחשבות שלך. גם אם הדעה הקדומה לא נעלמת.
(ומתלמד - כל היתר ימשיכו לעקוב אחריך וגם יסמנו לייק לביקורת הבאה. מה שאני לא בטוחה שהיו עושים אם הטקסט לעיל היה מדבר על יהודים, או על קבוצה כלשהי שהם משתייכים אליה. גם הזעזוע, כמו ניפוץ הדעות הקדומות, הוא קצר מועד.) |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ובכן.
אם אתה מעדיף דיון על אי תגובה, אז אכתוב. לכולנו יש דעות קדומות, נכון. מה שאלון כתב על תנועת המטוטלת גם אולי נכון. ועדיין, בהיותי מאוד מיושנת או שמא מאוד פוסט-מודרנית, אני מאמינה שאנחנו אמורים להילחם בדעות הקדומות של עצמנו, ולא להציג אותן לראווה בנונשלנטיות סלחנית של "כולם כמוני, ורק אני אמיץ מספיק כדי להודות בזה בקול". אז כדאי לדבר על זה, בהחלט. והמסר שאני קוראת בין השורות שלך, ואולי אני טועה, על חשיבותם של ספרים שעוזרים לנו קצת לטלטל את מה שאלון קרא לו "קופסה קטנה מלאה בחושך מתועב ומגונה", ועל הקושי ליצור טלטלה אמיתית, כזו שההתניות וההרגל לא ינצחו דקה אחרי, הוא מסר שאני יכולה להזדהות איתו. אבל לא עם ההשלמה והקבלה של "לכולנו יש דעות קדומות וככה זה". כי... מה אנחנו עושים בקשר לזה? בסופו של דבר, אני נוקטת בכלל המיושן (פה כבר אין מקום לספק) של "מה ששנוא עליך" וכו', ואם אני מקבלת את ההצעה של אלון ומחליפה בטקסט את ה"ערבים" ב"יהודים" או "דתיים" אז הטקסט הזה יהיה לי מאוד לא נעים לקריאה. והייתי מצפה מהכותב לקצת יותר ניסיון לרכך, לעדן, לא להשתמש בכינוי שנתפס ככינוי גנאי, ואפילו אם זה המצב וככה כולנו ואין מה לעשות, לפחות... טיפה יותר להצטער על זה. ואני לוקחת בחשבון שאולי אתה, כמו אלון, לא היית רואה שמץ של בעיה בטקסט כזה כתוב על המגזר שלך, ולכן אין לך בעיה לכתוב אותו על מגזר אחר. לגיטימי. מאחר ואני כן הייתי לוקחת ללב טקסט כזה על עצמי, אני מעדיפה רגישות רבה יותר גם כלפי אחרים. אז כן. הפעם לא חיבבתי את מה שכתבת, למרות שבדרך כלל כן. |
|
|
מתלמד
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
חברים
יש לי אילוץ כזה, לא לחזור אל הביקורת שלי עד שחולפים כמה ימים. שיתקררו קצת.
חוזר עכשיו. מסתכל על מספר הלייקים, ומבין שלא טעיתי. שישה אנשים וביניהם אלון אחד. כל היתר מאוד מחבבים את מה שאני כותב בדרך כלל, עד שזה נוגע לכתם הזה שנמצא אצלנו, כלומר אצלי. יותר מכל אני רואה את הדיון שהתפתח. בעיני, הוא מרתק לא פחות מהספר. זה בדיוק הדיון שניהלתי עם עצמי, ושאני ממשיך לנהל עם עצמי. ותודה חמדת על ההמלצות. גילוי נאות, כאחד ששייך למגזר מסוים שגם אודותיו יש דעות קדומות, אני מכיר את זה מהצד השני. רק כדי להסיר מהדף שלי כמה עוקבים, אני חייב לומר: אני עוד לא פגשתי אדם שאין לו דעות קדומות כלפי מגזרים! כן, אלון, אתה מאלו שכן הבינו. ותודה לך. גם לך שונרא. ולכולכם. ועוד משהו וואצאפ? וואטסאפ? בום או טראח, הם רק תירוצים לא מוצלחים לעיסוק בעניין עצמו. תודה לכם. |
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
כדי שתחשף עוד לאנושיות של החברה הערבית ממליצה לך ל קרוא את ספריו של נגיפ מחפוז "בית בקהיר"
בית יעקוביאן אם כל הערכה שלי אליו הוא ספר קטן מול "בית בקהיר" לגבי דעותיך על הערבים חבל על מאמצי בכלל לכתוב לך כמה שאתה בור ועם הארץ .הנה אני ממליצה לך להרחיב את אופקייך המנטליים והאינטלקטואלים ברשימת הבאה https://simania.co.il/showList.php?listId=7414
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אלון דיויד הוא אגדה ומוזיקאי מדהים.מותר לא לאהוב .
כל הקיטש שלו,התחפושות,הקול והדרמה של בואי
הוא בהחלט שנוי במחלוקת כמו אביב גפן... מתלמד זוהי סקירה אמיצה על ההשפעות בחיים שעובדות עלינו כמו מכבש.אבל,לא כולנו עדר וזה נחמד לחשוב כך.אני לא רואה את הערבים או הסינים,ההודים....כמקשה אחת...תלוי במשקפיים. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
פתאום נזכרתי איפה הרגשתי את התחושה הזאת. כשאמרתי שאני לא אוהב את דייוויד בואי
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה. כבר אמרתי לך שאתה צריך להיות פובליציסט.
אבל למה אתה אומר שטראמפ עילג? תראה איזה אוצר מילים יש לו. https://www.youtube.com/watch?v=pFz3Y3Zyt8o https://www.youtube.com/watch?v=RDrfE9I8_hs |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
יש תנועת מטוטלת באירועים היסטוריים. כשחולף המומנטום, המטוטלת חוזרת לאחור.
למשל, באירופה, אחרי מלחמת העולם השניה, כפועל יוצא של "לעולם לא עוד" ושל רגשות אשמה וחרטה של עמי אירופה, הוקם האו"ם, כדי להיות סוג של מועצה עליונה לשלום העולם. האירופאים מאוד חרדים שיחשבו שהם גזענים, חלילה, אז הם מאפשרים, בשם רב-תרבותיות שוחרת שלום וקבלת האחר באשר הוא, כניסה של תרבות אלימה ואכזרית לקרבה. אני סבור שהמטוטלת מתחילה להאט, שלא לומר לשוב לאחור. מצדו השני של האוקיינוס, התקינות הפוליטית שאובמה שיכלל לכדי אקרובטיקה פוליטית מעוותת גרמה לכל כך הרבה נזק, עד כדי כך שהאמריקאים, שמאסו בכל האינפורמציה המכובסת שקיבלו לווריד במשך שמונה שנים, בחרו נשיא עילג, עקום, ושקרן פתולוגי שהדבר היחיד שהוא מייצג זה איזה סוג של ישירות בוטה, כאנטיתזה אל מול אובמה.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
וזו תגובת השבוע, מבחינתי.
roflmao
|
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
זה כלום לעומת העוול שעושים לנו חברי הכנסת היהודים....
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
פתאום השתררה לה דממה כזו שמתרחשת כאשר משתדלים ללכת על קצות האצבעות.
ועל שום מה? על שום שהמתלמד ניגב קצת אבק מהדבר ההו-כה-נורא הזה שנקרא דעות קדומות. אני חושבת בביטחון די מלא שחוץ מעניין הסכסוך הנצחי ששם יהודים וערבים משני צידי המתרס (שרגשות של פחד ואיבה הם בילט-אין בתוכו), יש לא מעט אנשים שמגבשים דעה על ערבים בעיקר בגלל חברי הכנסת הערבים. מצד אחד, זה חבל כי זה עושה עוול לערבים. למה? כי הם לא כאלה. אבל מצד שני, למה הם בוחרים דווקא בהם שייצגו אותם? אלון, אשמח אם תסביר את עניין המטוטלת של הפוליטקלי קורקט. כתבת משפט כל כך מורכב עם כל מיני הסגרים ופסיקים ומקפים שאני כבר לא בטוחה שהבנתי למה התכוון המשורר. או הסופר, במקרה שלך. |
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מה שאלון אמר
טוב שיש מקום שלא חייבים להיות בו פוליטקלי קורקט, גזענות היא אסורה לתמלול ודבור דווקא בגלל שהיא קיימת ואולי בייתר שאת כמעט בכל מקום או אולי זאת הסביבה שבה אני מסתובב? בכל מקרה מוסיף את הספר לרשימה, הביקורות עליו היו די חצויות, ננסה...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
נדמה לי שאתם מזדעזעים על כלום. אולי העולם כבר כל כך מתקדם שאין בו מקום אפילו לחשוב, או להתחכך במחשבה,
שגם בך עצמך יש רגשות "לא טובים", שחייבים לכבות אותם, ולפחות להסתיר אותם טוב טוב מתחת לכמה שיותר שכבות של נאורות. אז אני לא קונה את זה.
ויש להניח שפסי קריאה הם שיבוש של סימני קריאה. "בום" באופן אישי נשמע לי מפגר קצת, אז אני לא משתמש בו בעצמי, אבל אני זוכר היטב שהרגשתי אותו דבר לגבי "פצצה" כשזה נכנס לעניינים לפני אי אילו שנים. אז כנראה שהזדקנתי. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בדר"כ אוהבת לקרוא את הדברים שאתה כותב.
בפעם הזו הרגיש לי לא טוב לקרוא אותך.
ואגב, גם אני לא נתקלתי בבום-טראח-ערבושים-פסי הרעדה בוואטצ-אפ. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
וואצפ זה שפה נמוכה. בשפה נורמלית כותבים ווטסאפ.
בחיים לא נתקלתי בבום וגם לא בטראח ואין לי מושג מה זה פסי קריאה. לדעתי האיות הנכון הוא ערבושים ולא ערבוצ'ים, אבל מה זה משנה? זו מילה מהבוידעם שיצאה משימוש כבר ממש מזמן. חוץ מסמולנים שמשתמשים בה כדי לנגח בעזרתה ימנים-גזענים-פשיסטים-לאומנים אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נתקלתי בה. אולי כל זה זה בגלל שאני משתמשת בווטסאפ ולא בווצאפ. |
|
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לפחות יש לך אומץ להודות בדעות הקדומות. גם זה משהו.
הספר כתוב טוב מעניין ומתמקד בבעיות החברתיות של החברה המצרית.
גם הוא מוציא החוצה דברים שלא כל כך אוהבים להתעסק אתם בחברה המצרית. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
להיפך, צב השעה. הוא מודה שהדעה הקדומה טבועה בו, מושרשת, וכי היא מתגברת על הניסיון המלאכותי, אולי, להכניע אותה, גם במחיר של הרמת גבה מצד אנשים שלא יהיו מוכנים להודות לעולם, באקלים הנוכחי לפחות,
שהם בעצמם, למרות כל הכסות הליברלית, לוקים באותו פגם ממש, ולא חשוב אם מדובר בגזענות, בשנאת זרים, חרדים, מתנגדים אידיאולוגיים, ילדים, הומואים או אשכנזים. כמה נורא זה להשתייך למחנה ה"נכון" עם הדעות ה"נכונות", ולהחזיק עמוק בפנים קופסה קטנה מלאה בחושך מתועב ומגונה.
|
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ממש כמו שאלון כתב, "להודות במין אי-תקינות פוליטית שיש לך דעה קדומה, זה בעיני מעשה כמעט מוזר, ולגיטימי באופן מוזר עוד יותר." אבל, וכאן האבל הגדול, המשפט שחתם את דבריך עורר בי רתיעה. כתבת "מניסיון, חודש אחרי הקריאה, כבר תרגישו חדשים ותוכלו לחזור לשנוא. הדעה הקדומה תנצח." אם כך, אם לא למדת מניסיון העבר בנוגע לדעות הקדומות שלך, מה שווה ההודאה שלך בקיומן? מה הועילו חכמים בתקנתם?
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני לא בטוח שמה שכתבת זה מה שהבנתי. ובכל אופן, להודות במין אי-תקינות פוליטית שיש לך דעה קדומה,
זה בעיני מעשה כמעט מוזר, ולגיטימי באופן מוזר עוד יותר. נראה שבעשר השנים האחרונות, פלוס מינוס, עצם ההודאה שיש בך מחשבה או רגש גזעניים, שונאים או אפילו רק מתנגדים למשהו שנחשב קדוש בעיניים פרוגרסיביות, מהווה עילה כביכול לבושה עמוקה, משל היית פדופיל או פושע. אני חושש שתנועת המטוטלת של המיאוס מתקינות פוליטית תביא בהמשך - וכבר עכשיו, בביטויה המוקצן משהו, בעצם בחירתו של דונלד טראמפ - לתוצאות הפוכות, וכפי הנראה גרוע מזה.
מותר להודות שיש לך רגשות כאלה. זה אנושי בעיני. אפילו מרענן. בעיקר משום שזה נראה לי מוזר, ואצל דני בר זה מעורר אי-נוחות. בייחוד כי אתה מצליח לספר למה זה גרם לך לתחושה של "בום", מאוחר יותר, מקריאת הספר. כן, ערבים הם בני אדם, הם שונים, הם מגוונים, יש בהם כאלה וגם כאלה, וגם בנו יש. ואפילו היית כותב "יהודים" במקום "ערבים", ומשנה את הדוגמאות, הטקסט הזה היה עדיין לגיטימי בעיני. בין השאר, גם כי אין בו שנאה בעלמא, אלא בעיקר סקרנות ותיאור מהימן ואמיץ של רגשות שכבר כמעט לא מותרים בפרהסיה. |
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אין יהודים בחזית. רק אתה, אבל אתה דווקא בסדר.
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הביקורת שלך לא פשוטה בכלל, יוצרת תחושה של אי נוחות.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
