ביקורת ספרותית על קצב התמוססות הקרחונים מאת יזהר הר-לב
ספר טוב

---

התחלתי לקרוא את הספר באקראי בהמתנה לטיסה בשדה התעופה,ודי מה ר הבנתי שנסחפתי להרפתחה מרתקת ,מהורהרת,מפתיעה.
נראה לי שכל הספר מסתובב סביב הנסיון של הגיבור להבין איך אפשר לחיות בעולמנו הנוכחי,שיש בו חציית גבולות בכל התחומים כמעט.חיי נישואין מעוררים בו מחשבות כפירה על מונוגמיה,העולם הוירטואלי של בנו נראה מציאותי לא פחות מ'עולם המציאות' שלנו,להיות מובטל זה מצב שיש בוכמעט רק יתרונות,בניגוד למקובל בחברה.יש תיאור יפה בעמוד 91 -'יש משהו מהפנט בצלחת לבנה המלאה עד גדותיה בחלב.קשה לקבוע היכן השולים,איפה בדיוק עובר קו הגבול שמפריד בין נוזל ומוצק.לבן נוגע בלבן,...'.גם נגה,אשתו של הגיבור מחפשת ופורצת גבולות.היא מציירת לבן על לבן,'חתול לבן בשלג'.בכלל יש בכתיבתו של הר-לב משהו סוחף,פיוטי ופילוסופי לעיתים. הוא שולח לאשתו מסרים בצורת שירי הייקו סתמיים.והדאגה מכל מה שמתרחש סביבנו בעולם,כל מה שלא בשליטתנו אבל עלול לחרוץ את גורלנו,שיכולה להיות מוסברת גם בתאונת הדרכים בה ניספו הוריו של דניאל,ובעקבותיה נסע להודו ושם הרגיש חופשי באמת,מישהו שהבין ש'הקריירה שלי תהיה לשאוף אויר ולנשוף אותו.המשפחה החדשה שלי תורכב מכל מי שאפגוש בדרך.מקום המגורים שלי יהיה העולם'. בעצם כולנו פוגשים אנשים בדרך ומצרפים אותם ל'משפחה' שלנו,כל אחד מאיתנו חי בחלק של העולם,ורובנו לא מרגישים חפשיים.דניאל ונגה ונומי מחפשים את החופש ואת מקומם בעולם,כל אחד בדרכו,איך להיות חופשי ובכל זאת קשור בעבותות אהבה ואחריות למישהו אחר ולמוסכמות של עבודה ופרנסה וכו'.דניאל רוצה לנסוע לאלסקה,עם המשפחה,נגה חוזרת לחיות כנערה צעירה,לזמן מה,ונומי בורח למשחקי המחשב.
ואז נומי נפל ואושפז והוריו מצאו את עצמם שוב ביחד ליד מיטתו. אין לאף אחד מושג מה יקרה איתם בהמשך. אני חשבתי שנומי לא יפול,שיצליח לעוף ולרחף למקומות המופלאים שביקר בהם במשחק המחשב.ואולי הוריו יצטרפו אליו למעוף אל המקום הלא קיים בו ירגישו חפשיים ומאושרים.

» ביקורות נוספות של ערה
» ביקורות נוספות על קצב התמוססות הקרחונים