ביקורת ספרותית על סיפור בלשי מאת אימרה קרטס
ספר בסדר

---

שני סיפורים,שונים זה מזה וגם דומים.הראשון,שגם נקרא 'סיפור בלשי',מוגדר ע"י המספר עצמו כ'סיפור פשוט...גם מרתיח דם'.סיפור על משטר אימים שבו מנגנון שיפוט ומשטרה מושחתים,אכזריים,דורסניים,כמו משטרים אחדים שמוכרים לנו גם היום.הסיפור של הנידון למוות אכן עובר מסלול נפתל עד הגיעו לסופו המפתיע,בצורה המזכירה סיפור בלשי ,אך בעצם נותן הרגשה של אירוניה מרה,מרה מידי.
הסיפור השני-'התארחות',גם הוא שמו אירוני,בהתחשב באורח הלא קרוא עליו מסופר,אורח שמסתובב במדינה ומנסה לאסוף מידע,לא ברור על מה ולמה,אך מסתבר שכשעומדים מול נציג המשטר,כל משטר,מיד נכנסים לעמדת מיגננה וצורך לרצות,גם כשאין מה להסתיר וממה לחשוש.כמו שאומר ה'אורח'-'כי ממה היתה חרדתנו המתמדת ניזונה,לולא הרגשנו את עצמנו מעט שותפים ברוע האוניברסלי'.
ולסיום מתגלה אמת מענינת לאורח -'זאת חיפש איפוא?לקיומו המוטל בספק ביקש להשיג עדות מוצקה?אמנם,כן.'
דומני שזה חלק מההסבר של אימרה קרטס לרוע של מישטרים מסוימים,וסוד הצלחתם ע"י הפיכת ההתעללות בחלשים מושא בעל משמעות לחייהם של המתעללים. מאד עוכר שלוה אך כתוב מצוין ושומר על מתח לכל אורכו.

» ביקורות נוספות של ערה
» ביקורות נוספות על סיפור בלשי