ביקורת ספרותית על הדוח של ברודק מאת פיליפ קלודל
ספר מעולה

---

שוב כהרגלי קראתי חלק מהביקורות שכבר נכתבו על הספר,בעיקר כדי לא לחזור בפעם המי יודע כמה על המובן מאליו,יחסית,שאפשר לומר על הספר.בין הרבה דברים שנאמרו ע"י מי שאהבו את הספר,על הרוע האנושי,מקורותיו ותוצאותיו הנוראות,הספר הזה הוא גם,ואולי בעיקר,על הכתיבה כאמצעי ביטוי,כאמצעי דיווח וכדרך לשמר זכרונות. ברודק מעיד על עצמו שקל לו לכתוב יותר מאשר לדבר,מה שנכון לגבי רבים מאיתנו. חייו נסובים סביב כתיבה,אמנם דוחות על הטבע סביבו,משהו שנראה מופרך כל כך בתוך הסביבה והמנטליות של האנשים סביבו.מה שמשמר את מעמדו כשונה לאורך כל חייו. השמדת הדוח ניראית כצעד סביר בהתאם לנסיבות,אבל מדוע בכלל התבקש ברודק לכתוב את הדוח? מה חשבו שיקרה במהלך חקירותיו ואיסוף העדויות שיעשה לצורך הכתיבה? למי זה יביא תועלת? האם האמינו הפושעים שהדוח יספק להם הצדקה ומחילה? אלו שאלות שנשארו פתוחות,וטוב שכך. אמשיך לתהות עליהן ואולי אגיע גם לתשובות בעתיד. ספר קשה לקריאה גם בגלל הסגנון וגם בגלל תאורי אלימות קשים שאינם חסים על הקורא. ספר מדהים.

» ביקורות נוספות של ערה
» ביקורות נוספות על הדוח של ברודק