“**** אשתי אומרת שאני "חרדתי". אני?! חרדתי? חחחח. מצחיקה אותי. אני ריאליסט. אפילו לא פסימיסט. מקסימום, איך לומר, מודע לסיכונים, לכך שהכול יכול להיגמר בפתאומיות. שהזמן הכי טוב הוא עכשיו, ושמכאן, everything is downhill. ככה, אני חי את הרגע. אוכל שטויות ומקווה לטוב מהגוף המזדקן הזה. מבזבז כסף על קפה בבוקר וחופשות משפחתיות במקום לרכוש נכס מניב בעיר הבה"דים. חוסך לפנסיה, אבל לא בטירוף, אלא”

“אין בספר הזה דבר. סליחה, יש בו פוטנציאל, פוטנציאל לסיפור טוב וכתיבה טובה. אבל המימוש קלוש. דניאל הוא פורש/מתפוטר מחברת ביטוח. יש לו בן בשם נומי. הילד בן 9 המשחק כל הזמן במשחק מחשב הנקרא World of Warcraft, בשבילכם WOW. ואו. המשחק מוגדר בהגדרת T(een), שזה משהו מגיל 13, אבל למה לחפור? לדניאל אישה בשם נוגה, מעצבת חלונות ראווה ושונאת כל רגע בעיסוק הזה. לדניאל זמן בשל היותו בלתי מועסק. הוא מוצא נערה ב”

“שאלה: איך אפשר לדעת אם ספר מסוים הוא ספר ישראלי? תשובה: הוא יעסוק באחד או יותר מהנושאים הבאים: הסכסוך הישראלי ערבי, השואה, הקמת המדינה, בעיות במשפחה המורחבת, או עלילותיה של חבו - קבוצת חברים מהילדות עד הזיקנה. נדיר למצוא ספרים שלא נכתבו בארץ ומדברים על משפחה בהקשר הרחב, כלומר כשהילדים כבר בוגרים. לפעמים יש לגיבור הורים. לפעמים יש לו אחות נשואה והגיס מוזכר, אבל זה שולי העלילה. ספרים כמו "בעלת”

“כשהקריירה של דניאל כאיש ביטוח מסתיימת בנסיבות לא נעימות, מקבלים חייו תפנית, וכל מבנה עולמו מתחיל להתמוטט גם הוא. דניאל הנשוי לנגה, שהיו לה חלומות להיות ציירת והחליפה אותם בסידור חלונות ראווה, הם הורים לילד בן תשע שנראה שסובל מהפרעת ADD כלשהי, ולא ממש מצליח להתערות בבית ספר, בין חברים, ואפילו להוריו הוא לעיתים חידה סתומה. את כל אלו לוקח הילד וצולל איתם אל תוך משחק מחשב בו מתקיים יקום מקביל, וכל אחד”

“**** אשתי אומרת שאני "חרדתי". אני?! חרדתי? חחחח. מצחיקה אותי. אני ריאליסט. אפילו לא פסימיסט. מקסימום, איך לומר, מודע לסיכונים, לכך שהכול יכול להיגמר בפתאומיות. שהזמן הכי טוב הוא עכשיו, ושמכאן, everything is downhill. ככה, אני חי את הרגע. אוכל שטויות ומקווה לטוב מהגוף המזדקן הזה. מבזבז כסף על קפה בבוקר וחופשות משפחתיות במקום לרכוש נכס מניב בעיר הבה"דים. חוסך לפנסיה, אבל לא בטירוף, אלא”

“אין בספר הזה דבר. סליחה, יש בו פוטנציאל, פוטנציאל לסיפור טוב וכתיבה טובה. אבל המימוש קלוש. דניאל הוא פורש/מתפוטר מחברת ביטוח. יש לו בן בשם נומי. הילד בן 9 המשחק כל הזמן במשחק מחשב הנקרא World of Warcraft, בשבילכם WOW. ואו. המשחק מוגדר בהגדרת T(een), שזה משהו מגיל 13, אבל למה לחפור? לדניאל אישה בשם נוגה, מעצבת חלונות ראווה ושונאת כל רגע בעיסוק הזה. לדניאל זמן בשל היותו בלתי מועסק. הוא מוצא נערה ב”

“שאלה: איך אפשר לדעת אם ספר מסוים הוא ספר ישראלי? תשובה: הוא יעסוק באחד או יותר מהנושאים הבאים: הסכסוך הישראלי ערבי, השואה, הקמת המדינה, בעיות במשפחה המורחבת, או עלילותיה של חבו - קבוצת חברים מהילדות עד הזיקנה. נדיר למצוא ספרים שלא נכתבו בארץ ומדברים על משפחה בהקשר הרחב, כלומר כשהילדים כבר בוגרים. לפעמים יש לגיבור הורים. לפעמים יש לו אחות נשואה והגיס מוזכר, אבל זה שולי העלילה. ספרים כמו "בעלת”

“כשהקריירה של דניאל כאיש ביטוח מסתיימת בנסיבות לא נעימות, מקבלים חייו תפנית, וכל מבנה עולמו מתחיל להתמוטט גם הוא. דניאל הנשוי לנגה, שהיו לה חלומות להיות ציירת והחליפה אותם בסידור חלונות ראווה, הם הורים לילד בן תשע שנראה שסובל מהפרעת ADD כלשהי, ולא ממש מצליח להתערות בבית ספר, בין חברים, ואפילו להוריו הוא לעיתים חידה סתומה. את כל אלו לוקח הילד וצולל איתם אל תוך משחק מחשב בו מתקיים יקום מקביל, וכל אחד”