ביקורת ספרותית על בת המטבח מאת ג'אייל מקהנרי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 31 ביולי, 2013
ע"י סופרקליפרג`ליסטיק


כולנו קוראים את אותם המילים, כל אחד מאיתנו ייקח מהם דברים שונים, כל אחד מאיתנו יאסוף לעצמו את מה שנכון לו באותו הרגע, את מה שידבר אליו, את מה שייתן לו מענה לשאלות שמתנגנות אצלו. אותם הדברים שליקטנו, יכתיבו את הטעמים של הספר (ובמקרה זה, תרתי משמע), את מה שאנו חשים לספר. באותו רגע נתון.
כך גם עם הספר הזה "בת המטבח" שהיה מונח על דלפק ה"ספרים חדשים" שצד את עיני בזכות הפלפלים האדומים המקשטים את חזיתו ועמו ההבטחה שזה לא ספר מתח, הפוגה קלה מספרי המתח שהצטברו לי ליד המיטה. מעבר לעובדה שיש לי חולשה לספרים המתלפפים עם אוכל (באמצעות מילים, לא פשוטו כמשמעו...פיכס) הספר נוגע גם בתסמונת האספרגר – דבר שקרוב אלי מספיק על מנת להתעניין אולם לא מספיק על מנת להיות מעורבת רגשית. אולי הוא יפתח לי צוהר נוסף, הכרות נוספת.
אז... להבדיל מבחיים , בספר הצלחתי להזדהות ולגלות אמפתיה לגיבורה.
כמוה, וללא השובל שנשרך אחריה של תסמונות כאלה ואחרות, גם אני התמודדתי (ומתמודדת) עם המושג "נורמליות", עם פחדים כאלה ואחרים (ומי בעצם קובע מהו פחד לגיטימי?) עם מצבים מטלטלי חיים שמשנים את כללי המשחק, עם רגעים קטנים, נקודות, זהרורים שמאירים את הכל אחרת, שנותנים משמעות, שמזככים.
אין לי מושג עד כמה הסופרת נאמנה למקור, אם יש בכלל מקור, של התיאור דרך עיניה ג'יני – אותה צעירה "מתויגת" ועדיין, האם זה משנה בכלל?
הספר אינו מהודק, יש בו יותר מדי דברים להתמודד אתם, יש בו בוסריות (שאולי דווקא בה טמון יופיו...), עם זאת, הוא לא מעיק, הוא רענן, הוא קריא מאד, הוא מצליח לדייק ברגעים ובתחושות ברמה שלא נתקלתי בה לאחרונה (אם בכלל) ותיאורי האוכל ושלבי הכנתו הם בונוס ענק. עבורי לפחות.
אז אם בא לכם לטעום מהספר - דאגו שתהיה לכם מפית בהישג יד, שלא תריירו על הבגדים :)

...
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת.
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לסופר...אצלנו היה מקרה דומה הרופא שיניים לא הצליח לטפל כי היא צרחה בלי הכרה,לקחתי אותה לרופאה חדר ליד ותוך 20 דקות היינו כבר בחוץ אחרי עקירה וזריקה
והרבה צחוקים...עניין של גישה לילדים .
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה דולמוש :) אכן. לקח לי לא מעט זמן להבין שהבן שלי פשוט פוחד מהמקל עם המראה של רופא השיניים (שלא נדבר שהייתי צריכה לוודא לפני כל קביעת תור לרופא, כל רופא, שאין לו זקן. שיסכים בכלל להכנס אליו לחדר. היום כבר לבן שלי יש זקן לתפארת...)
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נכון מאוד מי קובע מהו פחד לגיטימי? ביקורת יפה..





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ