ביקורת ספרותית על ים המוות מאת ז'ורז' אמאדו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 ביולי, 2014
ע"י סופרקליפרג`ליסטיק


---

למה עכשיו?
בגלל המונדיאל בברזיל
בגלל ג'אז חם עם הרבה סמבה ובוסה נובה וז'ובים וסרג'יו מנדס - הישר מברזיל
בגלל הקיץ והים
בגלל חבר שאוהב להתערסל בין גליו
בגלל המצב הזה פה בארץ שמחזיק את כולנו על גבול השפיות, רגל פה רגל שם.

למה בכלל?
כי אין עליו. על אמאדו בכלל ועל ים המוות בפרט.
כי הספר ליווה אותי כברת דרך ארוכה ומגיע לו
כי יש לו חלק במה ומי שאני (יחד עם עוד ספרים אחרים שמציינים את מפת התבגרותי)

היחס שלי לים אמביוולנטי.
בגיל 7 כמעט טבעתי כשגל הפך את סירת הגומי שלי ושל אחותי הקטנה.
זוכרת את המים העכורים, את התחושה שאני מתערבלת בלי לדעת היכן למעלה היכן למטה, לאן אני צריכה לשאוף, את התחושה שנגמר לי האוויר, את המליחות בעיניים באף, את האחיזה האימתנית שמישהו, גבר זר, תופס אותי ושולף אותי מתוך הכאוס הזה ואת היכולת לשאוף שוב אויר, צורב ככל שיהיה.

לימים נישאתי לגבר שבילדותו איבד את אביו לים.

מאידך -
המרחבים, העוצמה המתנפצת ללא התחלה אמצע וסוף, הקמאיות, המסתורין, הריחות, הצבעים, היופי הגלום...

אמאדו, שנחשב הסופר הברזילאי בן זמננו המוכר ביותר, לקח את קו התפר הזה בין ים לאדם הפך אותו לסיפור הנטוע באורח החיים של יורדי הים בבאהיא (סלבדור) בברזיל. הספר "ים המוות" נכתב ב-1936, ויש המעידים כי היה הספר האהוב עליו ביותר בין כל ספריו (ולא שאני נחשבת ברשימה כל שהיא, אבל גם עלי).

בסקירה הקודמת שלי הזכרתי את תטיס, נימפת הים במיתולוגיה היוונית.
כאן אנו פוגשים את ימאנז'ה, בעלת חמשת השמות, אלת הים והאוקיינוסים, העולה מן הים בלילות ירח ושערותיה פרושות על הגלים. יאמנז'ה המפלרטטת עם הגברים. גבירת הימים, שלא תראה אלא למי שמת לזרועותיה. היחידה שהיא גם אם וגם אהובה, הבוחרת את גבריה צעירים וחוטפת אותם שיתלוו אליה במסעותיה בימים.

"אנשי היבשה...אומרים שזוהי בבואת קרני הירח על פני המים. אבל הספנים, בעלי הסאביירות [ספינות מפרשים המשמשות להובלת סחורות], בעלי הדוגיות לועגים לאנשי היבשה הנבערים מדעת. יורדי הים יודעים היטב שאלה הן שערותיה של ימאנז'ה, אלת המים, הבאה להביט בירח. לפיכך נוהגים הספנים להביט על הים המרופד כסף בלילות של ירח במילואו. כי יודעים הם שאם המים מצויה שם. לפיכך פורטים הכושים על קתרוס, מנגנים במפוחית, מפזמים את הבאטוק [ריקוד אפרו ברזילאי] ורוקדים. בכך מגישים הם שי למלכת הימים. אחרים מעשנים מקטרת כדי להאיר לה את הדרך: כך תטיב ימאנז'ה לראות. הכל אוהבים אותה ושוכחים את הנשים, עת ששערותיה של האלילה נפרשות על פני המים" (עמ' 23)

הספר נפתח בשקט שלפני הסערה. באותו השקט שטבע את המושג.
שקט סמיך של ליל שירד בטרם עת ומרעיד את הלב. באחת, הסערה פורצת ואיתה אמאדו מציג לנו את הדמויות, המקום, האווירה הטעונה בכל כך הרבה רגשות וקונפליקטים והתפר הזה בין ים לאדם שילווה אותנו לכל אורך הספר וישאיר אותנו דרוכים, עד סופו.
יורדי הים בנמלה של באהיא קושרים את גורלם בו: הוא חיים והוא גם מוות והם שלובים יחדיו.

באמצעות גומא, הנאה בגברי הנמל, וליבייה הנחשקת בנשות הנמל אנו נחשפים לחיי הנמל – העיר התחתית בבאהיא - ולטיפוסיו הססגוניים: לסווארים, למובילי הסחורות, למתקני המפרשים והרשתות, לזונות לילדי הנמל שגדלים על הים ונקשרים אף הם בגורלו.
דרך עיניהם אנו רואים את המנורות שאורן רפה, מבליח ורועד ברוח, אנו שומעים את גניחות הבכי ואת אנחות האהבה ואת שירי המלחים ונשותיהם לימאנז'ה המלווים בקתרוס ומפוחית. אנו לוקחים חלק בתגרות הקפוארה ובטכסי הקאנדומבלות (פולחן אפרו-ברזילאי), טועמים את הקאשאסה המקומית (יי"ש העשוי מקנה סוכר ומכיל כמות גדולה של כהל),מריחים את המלח על העור ומקשיבים לאגדות שהיו ועודן, המשתנות ומשנות תכופות את צורתן ואת השמות המאכלסים אותן בהתאם לאירועים, לחיי היום יום בנמל וללילות האהבה והסערה.

הספר שיש ברשותי אינו הגרסה שכאן בתמונה.
העותק שלי הוא בכריכה קשה כשבחזיתו יש תחריט מקסים, ללא קרדיט.
הוא נדפס ב 1980 כמהדורת "מועדון ישראלי לתרבות", דפיו מצהיבים והטכסט קטנטן ומציק עד שנסחפים....
התרגום היפיפה (ונטול שיקולי פוליטיקלי קורקט – דבר שעלול אולי לצרום לחלק מכם) הוא של מנשה לוין.

ואני?
אני מדשדשת לי במי אפסיים של הברכה המקומית, גומאת ברכות וקלומטרים במסלול המותווה מראש בפס על הרצפה.
תוך כדי, חושבת לי על הים, על המתערסלים בין גליו ומתנגנים לי שירי הימאים במקצב אפרו-ברזילאי ליאמנז'ה
וגם "שיר אהובת הספן" שכתב בהשראת הספר יאיר לפיד, הלחין רמי קליינשטיין ושרה ריטה.




---

33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים)
תמיד אוהב אותו, ותודה רבה לך...
תמיד אוהב אותו (לפני 4 שנים)
כ"כ אהבתי את הביקורת,עוד ספר לרשימה. ואכן,יש משהו במים,ובים בפרט שמחד מושך ומאידך מרתיע.
ביקורת מצויינת,תודה לך.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים)
תודה ליאור. מכירה לא מעט שבשבילם ה"לרוץ" זה העיקר ו"לים" זה רק בונוס. ולגבי הארץ המושלמת, מסתבר שאני יותר צנועה בדרישותי ומוכנה להסתפק במועט ;-)
ליאור (לפני 4 שנים)
אחרי מילים כאלה, כל שנשאר הוא לרוץ לים. ולגבי ברזיל - אם רק היתה להם נבחרת כדורגל, סביר שזו היתה ארץ מושלמת..
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים)
וואו, איזה כיף לחזור ולראות שאהבתם את הסקירה שלי :-) אם אודה לכל אחד בנפרד אחרים את כל שטח התגובות בדף הראשי אז מתוך התחשבות באחרים אנסה לרכז את כל תודותי בתגובה אחת:
תודה רבה רץ, תמיד אני שמחה ומוחמאת לקבל את התיחסותך האישית.

יעל, תודה רבה. מאחר והספר בנוי רובו ככולו על אוירה ומאחר וקראתי אותך בעבר שאת מסתייגת מזה, יש סיכוי שאלייך הוא פחות ידבר. אני כמובן, עדיין ממליצה מכל הלב.

צילה, תודה רבה. גם אני אוהבת לברוח אל הספרים, לקחת הפוגה מהבעיות והדאגות הפרטיות שלי עם בעיות ודאגות של אחרים, בצד השני של העולם...

נעמה, המון תודה. כבר מזמן רציתי לשלוח לך חיבוק. מנצלת את ההזדמנות הזו לעשות זאת.

cujo - מקווה שתהנה. אשמח לקרא את הסקירה שלך על הספר.

חני ואוקי, המון תודות.זו לא הפעם הראשונה שאני מתרפקת על המחמאות שאתן מרעיפות עלי.

מירה, תודה. שמחה שמצאתי שותפה לאהבת ברזיל בספרים של אמאדו.

חמדת, תודה, תודה על החוויות מהשטח. אני לצערי נאלצת להסתפק בינתיים בדמיוני הרוקם את ברזיל מתוך ספריו של אמאדו.

וגם לכל מי שקרא ואהב וכיכב, תודה רבה.
חמדת (לפני 4 שנים)
אני רק רוצה לתקן .אמאדו כתב על האנשים באיזור - בירת מחוז סלוודור שבצפון-מזרח ברזיל, היא עיר מיוחדת עם בתים ,אוכל ואנשים מיוחדים .ביקרתי בביתו של אמאדו שכיום הוא מוזיאון . הים נפלא .בתולי והחולות צהובים לבנים .שם גם שתיתי מיץ מתוך קוקוס אמיתי שהיה קר ומתוק ונהדר .בקיצור מקום שלא שוכחים אחרי שמבקרים .הייתי חוזרת לשם
Mira (לפני 4 שנים)
ביקורת מקסימה.
אני מסכימה איתך, על ספריו של ג'ורג' אמאדו יש משהו מיוחד. בזמנו קראתי את גבריאלה... ואחכ את דונה פלור...
ובשניהם הקורא מרגיש כאילו הוא נמצא בברזיל וחווה את חווית האנשים מהסיפור. וכמו שכתבו אחרים הביקורת שלך מאוד פיוטית.
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים)
הים והאדם... מקסים וקסום... אהבתי מאוד את הסקירה שלך.. תודה.
חני (לפני 4 שנים)
כמו רץ זה זה ממש כמו לשמוע הידהוד של טכס פולחני בין גלי הים. כתבת פשוט נפלא,והסיפור נשמע מרתק.
cujo (לפני 4 שנים)
ביקורת נהדרת הוא אחד הבאים אצלי בתור.
נעמה 38 (לפני 4 שנים)
אם קוראים את הסקירה שלך שומעים את גליי הים. לא רקשומעים אפילו מריחים. מקסים.
צילה (לפני 4 שנים)
ביקורת יפהפיה. גרמת לי לשכוח לרגע מהשגרה שבה אנו נמצאים.
yaelhar (לפני 4 שנים)
ביקורת נהדרת! קראתי רק את "דונה פלור..." שלו ובזכותך אני מרגישה שכדאי עוד.
רץ (לפני 4 שנים)
הביקורת ממש נפלאה היא כתובה בשפה פיוטית הנותנת הרגשה של טכס פולחני על שפת הים, והיפה בביקרות הזאת האופן שהסיפור האישי משתלב לתוך עלילת הספר, לקו התפר שבין ים ואדם יש תמיד פוטנציאל לסיפור ענק, ואת הצלחת לתאר היטב את קו התפר הזה שהוא גם חוצה תרבויות.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ