ביקורת ספרותית על הקומדיה האנושית - מהדורה מחודשת מאת ויליאם סארויאן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 במאי, 2014
ע"י סופרקליפרג`ליסטיק


---

"האף...הוא אולי החלק המגוחך ביותר בפנים האנושיות. מאז ומעולם הוא היה מקור מבוכה לגזע האנושי.
החיתים ניצחו את כולם כנראה, מפני שהאפים שלהם היו גדולים ומעוקלים. בכלל לא חשוב מי המציא את שעון השמש, כי במוקדם או במאוחר מישהו ימציא את שעון היד. מה שבאמת חשוב הוא מי היו בעלי האפים...
יש אנשים שמדברים דרך האף. רבים נוחרים דרך האף ולא מעט אנשים שורקים או שרים דרך האף. אנשים מסוימים מובלים באפם. אחרים משתמשים באפם כדי לתקוע אותו לכל מיני מקומות ולחטט באמצעותו בעניינים לא להם. אפים ננשכו על ידי כלבים שוטים ועל ידי שחקני קולנוע בסיפורי אהבה מלאי תשוקה. דלתות נטרקו עליהם והם נלכדו במקצפי ביצים ובמחליפי תקליטים אוטומטיים.
האף הוא עצם קבוע, כמו עץ אך בהיותו תקוע על עצם נייד - הראש – הוא סובל סבל רב כשהוא נלקח למקומות שבהם הוא נתקע בדרכם של אחרים.
מטרת האף היא להריח מה יש באוויר, אבל אנשים מסוימים משתמשים בו כדי לבלוש ולרחרח אחר רעיונות, התנהגות והופעה חיצונית של אחרים....אנשים אלה מרימים בדרך כלל את אפם אל השמיים כאילו זו הדרך לחדור לשם....
הדבר החשוב ביותר בקשר לאף הוא שהוא גורם צרות, מחרחר מלחמות, מנפץ ידידויות ישנות והורס בתים מאושרים רבים. ועכשיו מיס היקס, האם אני יכול ללכת אל מסלול המרוצים?" (עמ' 54-55)

ויליאם סרויאן, אמריקאי ממוצא ארמני שלא חיבב יהודים במיוחד (וגם לא אחרים על פי עדויות של קרוביו) מצא לנכון לחייך (?) על נושא האף באמצעות נאום ספונטני של הומר, גיבור הספר "הקומדיה האנושית" וזאת בשיעור היסטוריה של העת העתיקה.

אותו חיוך - נטול ציניות לחלוטין (מפתיע בהחלט בהתחשב במה שמסופר לנו על הסופר באחרית הספר) – יחד עם אופטימיות ומנות גדושות של אנושיות כפי שהיינו מייחלים לה (אולם נטול כל מתקתקות שלפעמים מסתפחת אליהם), מלווים את הספר לכל אורכו וזאת למרות שהחיים המתוארים בספר הם חיי אנשים קשיי יום על רקע עיירה אמריקאית – איתקה שבקליפורניה – בזמן מלחמת העולם השניה, כשהבשורות המרות על מוות ואבדן מטפטפות גם לכאן באמצעות הטלגרף.

ויליאם סרויאן באמצעות יוליסס אחיהם בן הארבע של הומר, בס ומרקוס (שלא בכדי פותח את הספר בפרק קסום על התבוננות) מתבונן בעיירה, אוסף חוויות כמו משחיל חרוזים על חוט, מפנים ומתבגר. אנחנו כמוהו נעזרים בבני משפחתו ובדמויות אחרות בעיירה ואוספים יום ליום, חוויה לחוויה, פרק לפרק שהופכים לשרשרת של חיים בספר מרגש ומכמיר לב שהופך גם אותנו, ולו לרגע, לנטולי ציניות ולטיפונת טובים יותר.

האיורים בספר (אוירו ע"י קרן תגר ומופיעים רק בגרסה הזו)- שיש בהם חן - רומזים (כמו גם מותג ההוצאה שהוציאה את חידוש הספר – "הרפתקה" של מודן+אוקינוס) על ספר נוער. אין ספק שגם בני ובנות נוער יוכלו להנות ממנו (ולא בכדי הוא אומץ ככזה משום שהוא עוסק בחיי נער מתבגר... אבל אין בו קוסמים שדים ויצורי אופל!!) אולם איני בטוחה שיוכלו להפיק ממנו את המיטב. להבנתי הוא לא נכתב כספר נוער אלא כמחזה למבוגרים.

אמנם לא קראתי את התרגום המקורי של יצחק עברי לצורך השוואה, אבל לטעמי ניכר בהחלט כי יהודה אטלס שאחראי על התרגום, עשה את עבודתו עם הלב והבטן לא פחות מאשר עם הראש.

תודה רבה ל"חובב ספרות" שבזכות סקירתו הגעתי לספר הנפלא הזה.

ולפני שאלך לתחוב את אפי בספר אחר, עוד משהו קטן מהספר לחובבי הספרים שבינינו :

"מה אתה מחפש ילד?" שאלה מיס גלאגר את ליונל.
"ספרים." לחש ליונל ברכות
"אילו ספרים אתה מחפש?"
"את כולם."
"את כולם? למה אתה מתכוון? אתה לא יכול לשאול יותר מארבעה ספרים על כרטיס אחד."
"אני לא רוצה לשאול אף אחד מהם!" אמר ליונל
"אם כך, מה אתה רוצה לעשות בהם?" שאלה הספרנית
"אני רוצה רק להביט בהם."
"להביט בהם?" אמרה הספרנית. "לא לשם כך קיימת הספריה הציבורית. אתה יכול להביט לתוכם. אתה יכול להסתכל בתמונות שבתוכם. אבל מה הטעם בכלל להסתכל עליהם מבחוץ?"
"אני אוהב את זה," אמר ליונל. "אסור לי?"
"ובכן," אמרה הספרנית, "אין חוק נגד זה...." (עמ' 152)

ועוד משהו פצפון לסיום סיומת,
שנייה וחצי לפני שהעלתי את הסקירה שלי לאתר, חמדת העלתה את סקירתה היפה והמקיפה שכמעט וגרמה לי לגנוז את סקירתי. במחשבה שנייה, לא אמנע מכם את נאומו של הומר על האף האנושי...(בפרט שכבר טרחתי להעתיקו לכאן!)


---
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, סופר!
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מה זאת אומרת התמונה שבחרת?
וכי אבחר תמונה אחרת פרט לפורטרט של שונרא החתול?
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
עולם, תודה רבה. נמאס לך מהע"ננים ;-) ? גם בלי שכותבים במפורש, אתה עדיין נפלא...
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
שונרא, אני מסמיקה :-) ... ולו רק בשביל המחמאות שקיבלתי ממך, היה שווה. אגב, התמונה שבחרת מקסימה בעיני.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה כפולה ומכופלת חובב ספרות, גם על הפרגון וגם על הסקירה שלך שבזכותה הגעתי לספר.
עולם (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מקסימה.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מה זה הדיבורים האלה על גניזה?
נראה לך ש״אוסף חוויות כמו משחיל חרוזים על חוט״ זה משהו לגניזה?
ואיך זה שלא היית ברשימת המעקב שלי? על זה את לא צריכה לענות. העניין סודר.
חובב ספרות (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נהדר! טוב שלא גנזת, כל ביקורת והייחוד שלה.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה דולמוש, אני לא בטוחה שסרויאן התכוון לקשר בין האף לספרים אבל גם אני כמוך חושבת שעדיף לדחוף את האף לספר מלעיניינם של אחרים :-)
חני (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הקטע בין הספרנית לליונל..קודם אפשר רק להתאהב אחר כך לקרוא. אם האף שלנו גורם לנו לקרוא כמה שיותר אני בעד.
ביקורת יפה
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה חמדת :-) Less is more או סייג לחכמה שתיקה ועוד כהנה וכהנה ואולי אפילו מדוייקים יותר שלא עולים בדעתי ברגע זה. תמיד אפשר למצא איזה משפט שיהווה תימוכין לטענתך תהיה אשר תהיה. ו...אשמח תמיד לחלוק דעות איתך גם אם זה "עם" וגם אם זה "על" :-)
חמדת (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סופרקליפרג`ליסטיק -כל המרבה הרי זה משובח. באמת למה לגנוז?הנה הדגשת את נאום האף המצחיק שלא התייחסתי אליו .ביקורתך נפלאה ,אם כי אני חולקת על דעתך לגבי האיורים של קרן תגר .
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
הלוחשת לספרים, שמחה שאהבת. תודה על הפרגון. איזו מילה יפה זו "עונג", אהה?
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, יעל. מקווה שכאן לא אחטוף ריקושטים כמוך לאחר הסקירה שלך, אם כי אני יכולה לחסות בצילם של "חובב ספרות" וחמדת שהקדימו אותי. אגב, כפי שכתבתי, אני לא בטוחה שבמצב צבירה של נוער הייתי מפיקה מהספר את המיטב, אולי לקרא אותו מוקדם מדי, יגרום לדחיית הספר גם בשלב מאוחר/בשל יותר.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נעמה, תודה על הפרגון אם אין לי משהו משמעותי להוסיף, לרוב אין בי את הצורך להוסיף את דברי, בפרט שבמקרה זה, חמדת, כמו "חובב ספרים" לפניה וכמוני אחריה, כולנו שיבחנו את הספר. כאמור, אחרי התלבטות, החלטתי שאולי בסקירה זו אני נותנת דגש לדברים אחרים ובכך היא מקבלת (ממני) לגיטימציה.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נתי, תודה לך, על שקראת ואהבת :-)
הלוחשת לספרים (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הביקורת. קראתי את הקטע עם ליונל והספרנית בעונג - תודה לך!
yaelhar (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
איזה יופי של ביקורת, על ספר שאהבתי מאד. על הספר הזה כתבתי את הסקירה הראשונה בחיי, והקראתי אותה בקול בכיתה. אחרי זה כל הילדים הכתה ביקשו לשאול את הספר הזה, מה שהביא עלי הרבה כעס, איך גרמתי להם לקחת ספר כזה משעמם...
נעמה 38 (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סקירה נהדרת. למה לגנוז סקירה בגלל סקירות אחרות על אותו ספר? כולנו נפסיד מזה לא רק את.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ההמלצות מצטברות... תודה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ