הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 ביולי, 2013
ע"י מאי
ע"י מאי
שוב אותו סיפור מוכר- הכריכה מהממת, הסיפור מוזר קצת והתקציר לא מזכיר אפילו קצת את העלילה.
ספוילרים:
עכשיו, לספר הזה יש צדדים טובים ורעים. אני אתחיל בטובים. דבר ראשון, לקראת אמצע הספר העלילה מתחילה להיות ממש מותחת. עם כל הקטע שהם לא יודעים על מי לסמוך, ומה ההיסטוריה האמתית שלהם, ומי לעזאזל שיי באמת... זה מעניין. זה משאיר את הקורא עם צורך כה חזק להבין, עד שמאמצע הספר בלעתי את הספר ביום אחד. בנוסף, יש המון שורות שגרמו לי לצחוק. אולי תזהו את הדפוס בביקורות האחרונות שלי, אבל כששיי אומר משהו כמו, "עכשיו כשגופך העירום כבר לא מסיח את דעתי, אני נזכר שאנחנו בסכנה חמורה. תזדרזי בבקשה." איני יכולה שלא לפרוץ בצחוק. אז אלו השורות הקטנות שמעלות חיוך על פניי הקורא גם אם העלילה טיפה עצובה- לדוגמא כשקאלה נוטשת את רן :(
ולגבי הצדדים הרעים. דבר הראשון, כמו שקראתי בביקורת אחרת כאן, מקווה שלא תכעס, בהחלט קיים כאן פיצול אישיות. אצל רן זה עוד נסבל, כי זה יכול להתפרש כמעטפת בשל הטראומה שחווה בגיל קטן- מות אימו. אבל כששיי ניגש אל קאלה ושואל "אפשר לדבר איתך?" כמו איזה ילד כאפות, והיא משיבה בשלילה, ואז הוא ממשיך ומנסה- זה מעצבן. כלומר, ניסית? לא הצלחת? תעבור הלאה! מה אתה ממשיך לחוג סביבה כמו כלבלב אבוד?! ואחרי שכתבתי את כל זה- הפואנטה היא שרגע אחד הוא אומר איזו שורה מצחיקה או מושך אותה אליו בסערה, וכן הסופרת חרמנית ממש, ורגע אחר הוא מתחנן שתסכים לדבר איתו. לא יודעת, לדעתי זה מוזר. וכמובן קאלה- לא חולמת בהקיץ על בנים?! איזה שטויות! היא כאילו מנסה להיות אותה אלפא חזקה שתשמש דוגמא ללהקה שלה, אבל בתכלס היא סתם נערה חרמנית שעושה בדיוק את מה שטוב לה.
דבר שני, אין דבר שמעצבן אותי יותר מאהבה ממבט ראשון. אתם באמת מצפים ממני להאמין שהיא ראתה נער שהיא לא מכירה, הרגישה אליו משיכה מטורפת, והחליטה לעבור על כל החוקים על מנת להציל אותו?! תעשו לי טובה! המזל היחיד של שיי הוא שהוא חתיך בטירוף (על פי התיאור), כי אחרת אין מצב שהוא היה שורד את הדוב ההוא.
ודבר שלישי, וזה היה הדבר שצבט לי את הלב לכל אורך העלילה- הסקסיזם המתואר בספר. אני מצטערת, אבל כשמתארים לי מצב בו זכרים קודמים לנקבות בכל תחום אפשרי זה מוציא אותי מדעתי. עכשיו, אני מבינה שזה חלק מהעלילה, אבל הקטע שאף אחת לא קמה ונלחמה בזה, או לפחות דרשה את מקומה, או אתם יודעים מה? לפחות הרחיקה את ידיהם הפולשניות של הזכרים מהן, כל כך עצבנה אותי! אז התפללתי שבסוף יהיה מעין תיקון לזה ואז זה ישנה את המסר פה- אבל בתכלס לא נעשה שום שינוי. אז היא ברחה- מי ישמע?? במקומה הייתי מבהירה להם נהדר שאני לא החפץ שלהם. וזה שהמבוגרים מעודדים את המצב הזה- נורא. זה מאוד מפתיע שדווקא אישה כתבה ספר שיש בו אמירות כל כך סקסיסטיות.
לסיכום, אחלה ספר. בנים- אל תחשבו אפילו לקנות אותו. דרוש טיפה כוח פמיניסטי שירים את העלילה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
