ביקורת ספרותית על כיסא פנוי מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר טוב

---

הבעיה הגדולה ביותר של הספר הזה הוא שאותה מחברת כתבה את ספרי הארי פוטר. אילו לא היה מתנוסס השם של רולינג על הכריכה, היינו דנים בספר בצורה הוגנת יותר וללא הנחות מוקדמות.
בניגוד לסדרה המדוברת (שאהבתי מאוד, ושאני חושבת שהקנתה לרולינג מעמד מכובד לנצח בפנתאון ספרות הילדים) כאן מדובר בחיים האמתיים. חיים שבהם בני נוער אינם לומדים להכין שיקויי קסם או לשחק קווידיץ', אלא עולם מלא התמודדויות של אמת - חברת נוער דורסנית שאין בה סובלנות כלפי החלש והאחר, קרתנות והתנשאות חברתית, משפחות שאינן מתפקדות, הורים מתעללים או הורים אדישים, התעוררות המיניות, שימוש בסמים ואפילו נערה המצלקת את גופה בחתכים מרוב תיעוב עצמי. גם מהמבוגרים בספר לא נחסך הצורך להתמודד - אנשים מגיעים לנקודות משבר בחייהם, מערכות יחסים אינן מה שנראה ממבט ראשון, הצביעות שולטת. ומה המשותף לכולם? החיפוש. כולם מחפשים משהו שחסר להם - אהבה, ביטחון, אומץ, הערכה חברתית.
רולינג לוקחת עיירה קטנה וכותבת עליה ללא קסם וללא הנחות. התיאורים של הדמויות עמוקים ומלאים, לפחות חלקן ממשיכות להדהד במחשבה גם אחרי הקריאה.

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על כיסא פנוי