“שאלה של נאמנות לא פעם ספר נכתב על ידי חוקר, בהשפעת דמות היסטורית עלומה היוצרת בקרבו הזדהות ובוערת בעצמותיו והוא מחליט לרדת לחקר האמת שלה, בכדי להציגה כדמות מעוררת השראה, תוך התייחסות לאופן בו הדמות מתכתבת עם מציאות חייו? כך הוא הסיפור העומד ברקע הספר, אשת הרב אשת הבישוף, אותו כתבו, דוד יעקבסון, היסטוריון בהשכלתו, והסופרת חיותה דויטש, שנולד ממסע אליו יצא יעקבסון, בשביל הצליינים "קמינו דה סנט”

“כתבתי, ונמחק לי, ונמאס לי, והתעצבנתי אז אומר רק בקצרה: זו טיוטה נהדרת לרומן. יש בו את כל התשתית, גם הרעיונית וגם העלילתית. אלא שהוא סובל מהיפוך תפקידים מוזר, כמו אדריכל שמבליט צנרת מחוץ לקירות הבית, נמצא הרקע בחזית, והחזית ברקע. שנת 2007. שנתיים לאחר ההתנתקות, שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה. עוזיה, אישה דתית בשנות הארבעים לחייה, עורכת בכירה בעיתון נפוץ, גרושה טרייה ונטולת ילדים, פורשת לצפון בחיפוש”

“לא ציפיתי לאהוב את הספר הזה. הפתעה משמחת. מה יש בו - נערי גבעות, מועדון כתיבה, מדרשים בהקשר מודרני, המחלקה היהודית בשב"כ, בחור שמאוהב בבחורה שמאוהבת בבחור אחר שמאוהב בבחורה אחרת, אישה בודדה מנהלת בית קפה שסביבו נוצרת קבוצה קטנה. כל אחד מהנושאים האלה כשלעצמו מספיק בדרך כלל לגרום לי לאבד עניין. למה קראתי בכל זאת? אני לא יודעת. אולי זכרתי לחיותה דויטש את חסד הביוגרפיה הנהדרת שלה על נחמה ליבוביץ'. ס”

“*אשת הרב ואשת הבישוף. ד"ר חיותה דויטש וד"ר דוד יעקבסון. 316 עמודים. ידיעות ספרים* מרץ 2020. קורונה- מגפה עולמית. מצב שהעת המודרנית לא הכירה. הכל שונה ומשונה ביותר. ומי היה מדמיין שכעבור כמה שנים התקופה תהפוך לרקע בספר, שמוכיח לנו שההיסטוריה חוזרת על עצמה ואלה שני הצירים שבהם נעה העלילה של הספר המיוחד והמרתק הזה. המאה ה-14 באירופה ובעיקר ובספרד, המאה ה-21 בירושלים, המבורג ובורגוס. בכל קריאה”

“שאלה של נאמנות לא פעם ספר נכתב על ידי חוקר, בהשפעת דמות היסטורית עלומה היוצרת בקרבו הזדהות ובוערת בעצמותיו והוא מחליט לרדת לחקר האמת שלה, בכדי להציגה כדמות מעוררת השראה, תוך התייחסות לאופן בו הדמות מתכתבת עם מציאות חייו? כך הוא הסיפור העומד ברקע הספר, אשת הרב אשת הבישוף, אותו כתבו, דוד יעקבסון, היסטוריון בהשכלתו, והסופרת חיותה דויטש, שנולד ממסע אליו יצא יעקבסון, בשביל הצליינים "קמינו דה סנט”

“כתבתי, ונמחק לי, ונמאס לי, והתעצבנתי אז אומר רק בקצרה: זו טיוטה נהדרת לרומן. יש בו את כל התשתית, גם הרעיונית וגם העלילתית. אלא שהוא סובל מהיפוך תפקידים מוזר, כמו אדריכל שמבליט צנרת מחוץ לקירות הבית, נמצא הרקע בחזית, והחזית ברקע. שנת 2007. שנתיים לאחר ההתנתקות, שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה. עוזיה, אישה דתית בשנות הארבעים לחייה, עורכת בכירה בעיתון נפוץ, גרושה טרייה ונטולת ילדים, פורשת לצפון בחיפוש”

“לא ציפיתי לאהוב את הספר הזה. הפתעה משמחת. מה יש בו - נערי גבעות, מועדון כתיבה, מדרשים בהקשר מודרני, המחלקה היהודית בשב"כ, בחור שמאוהב בבחורה שמאוהבת בבחור אחר שמאוהב בבחורה אחרת, אישה בודדה מנהלת בית קפה שסביבו נוצרת קבוצה קטנה. כל אחד מהנושאים האלה כשלעצמו מספיק בדרך כלל לגרום לי לאבד עניין. למה קראתי בכל זאת? אני לא יודעת. אולי זכרתי לחיותה דויטש את חסד הביוגרפיה הנהדרת שלה על נחמה ליבוביץ'. ס”

“*אשת הרב ואשת הבישוף. ד"ר חיותה דויטש וד"ר דוד יעקבסון. 316 עמודים. ידיעות ספרים* מרץ 2020. קורונה- מגפה עולמית. מצב שהעת המודרנית לא הכירה. הכל שונה ומשונה ביותר. ומי היה מדמיין שכעבור כמה שנים התקופה תהפוך לרקע בספר, שמוכיח לנו שההיסטוריה חוזרת על עצמה ואלה שני הצירים שבהם נעה העלילה של הספר המיוחד והמרתק הזה. המאה ה-14 באירופה ובעיקר ובספרד, המאה ה-21 בירושלים, המבורג ובורגוס. בכל קריאה”