הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בפברואר, 2013
ע"י לואיזיאנה מנטש
ע"י לואיזיאנה מנטש
--*ספוילרים מפציצים מנטש ושות'*--
"אם כל העולם שלך הוא עיר אחת עם המון רעש ובלי עתיד, לפעמים פשוט חייבים לעזוב אפילו שאין לאן ללכת...
אני שומע את ה-146 גברים שנשארו. אני שומע אותם אחד אחד. הרעש שלהם נשפך מהגבעה כמו שיטפון שיורד עליי, כמו שרפה, כמו מפלצת בגודל של השמיים שבאה לתפוס אותי ואין לאן לברוח."
הוווווווו.
אילו היה לי רעש, הוא היה חוגג עכשיו (למרות שטכנית, בספר לנשים אין רעש. לא משנה).
הספר הזה השאיר אותי מלאה בכל כך הרבה מחשבות ורגשות ו"שאלים" ותהיות וסקרנות, בעיקר סקרנות, עד שאני לא יכולה לחכות עד שההמשך יצא בעברית.
נכון, זה בכלל לא ספר נוער ופנטזיה טיפוסי. הוא לא תופס אותך מההתחלה, אין לו משפט פתיחה מוחץ וגם לא עלילה שסוחפת אותך איתה מייד, כבר מהעמוד הראשון.
הספר מתחיל בשקט, במתינות, ולאט לאט הוא חושף את הבמה, את החיים הזוועתיים של טוד ואת חוסר השפיות של העולם שלו. לאט לאט הספר כובש ושואב אותך לעלילה שלו, עד שאי אפשר לצאת.
טוד חי בעולם לא שפוי, ומרבית האנשים שחיים בו לא שפויים בעצמם. אבל למרות זאת, בספר יש הרבה אנושיות, גם אם בעיקר את הצדדים המכוערים שלה. בין כל הטירוף, הרעש, זרם המחשבות והמילים שלא נגמר- צצים רגעים קטנים של חמלה, של שפיות, של האנושיות הכי יפה.
הדמויות בספר, גם אלה שאומרות רק שני משפטים, עמוקות ואמיתיות. אין שם אף דמות שטוחה או סטריאוטיפית או צפויה. לכל דמות יש סודות, ועומק, ואת הטירוף הפרטי שלה שמוחבא מתחת לרעש.
גם הדמויות המרושעות והכי מטורפות לא שטוחות, למרות שקל ליפול לזה. גם להן יש מניעים, פסיכיים ככל שיהיו, ולא סתם רשעות חסרת סיבה כלשהי. ובזה אני רומזת על אהרן, המטיף האכזרי, שהשפיות ממנו והלאה- בלשון המעטה.
טוד, הדמות הראשית, הוא דמות מעולה. שנאתי אותו ואהבתי אותו, הדזהיתי איתו והתבלבלתי ממנו, כעסתי עליו ובכיתי איתו [במיוחד כשמנצ'י מת], התרגשתי איתו ופחדתי ממנו.
והכי חשוב-תמיד הרגשתי שהוא הכי אמיתי בעולם.
בקיצור, גם אם הספר מבולבל וקצת לא קריא, אל תוותרו עליו. למרות הכתיבה המבלבלת, היא מרגשת וטובה מאוד.
עד כמה שהוא נראה ספר פנטזיה- הוא משקף את המציאות בכל כך הרבה מובנים.
גם אם אין לכם רעש, אתם תרגישו שנוצר לכם מין רעש פרטי שלכם אחרי שתסיימו לקרוא.
לפחות זה מה שאני הרגשתי.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
