ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בפברואר, 2013
ע"י לואיזיאנה מנטש


לפני הכל, אני רוצה לציין שבדרך כלל אני לא מידרדרת עד כדי קריאת ספרי מבוגרים. אבל לא הייתה לי ברירה!
[ספרייה. שיעמום. רבע שעה. תינוקות צורחים. שקיות ניילון נקרעות. אל תשאלו...(: ]
דבר שני, הספר הזה- באופן מוחלט והחלטי- לא מתאים לאנשים חסרי סבלנות/שונאי חפירות והגיגים ומחשבות מעמיקות. נשאלת השאלה איך אני, מלכת ההיפראקטיביים, עמדתי במאת העמודים הראשונים והמשעממים ובמחשבותיה ההזויות והפלספניות של גיבורת הספר.
טוב, החיים מפתיעים.

*לואיזיאנה ספוילרים מפציצים בע"מ!*

אז כמו שכבר אמרתי, כמעט 100 העמודים הראשונים מייגעים ולא ברורים, והתחלתי לדלג רק לקטעים בהם פאלומה כותבת ביומן המחשבות שלה. ולמה?
ובכן, הקטעים בהם השוערת של הבניין בספר הייתה הדוברת היו הזויים מאוד ומלאים במחשבות פילוסופיות הזויות ולא מובנות, ובאובססיה לדקדוק וכתיב נכונים..
זאת אומרת- יש גבול לכמה מוזרות יכולות להיות המחשבות שלך [כן כן, אמרתי את זה.] כי מי לעזאזל עושה לספרים שהוא קורא את "מבחן עונג השזיף הצהוב"? וכן, זה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע! ומי מרגיש כאב פיזי טהור כמישהו שם פסיק במקום לא נכון?!
גם לא הבנתי מה הקטע של השוערת להתנהג בצורה סטטריאוטיפית לחלוטין- במודעות- ולהסתיר את האופי האמיתי שלה? ולא, סיפור הכיסוי שלה ממש לא סיפק אותי.
מוזר לחלוטין, בקטע הלא מובן.
לעומת זאת, אהבתי מאוד את פאלומה הגאונה והמסתגרת ואת המחשבות שלה- ובמיוחד את התיעוב שלה לעושר הבורגני שהיא חיה בו, את התסכול מחוסר צדק ומההורים שלה, את ההרגשה שהיא לא מבינה מה לעזאזל היא עושה בבית ספר ואת הטעם שלה בחברים, באוכל ובספרים.
אהבתי גם את קאקורו, היפני-העשיר-והמגניב-אבל-לא-מושלם-או-מלא-מעצמו. גם הוא היה גאון במסווה. ואת מנואלה, המנקה הפורטוגזית שמלאה בחוכמת רחוב וחיים.

והסוף? היה צפוי לגמרי, אבל הוא הגיע בצורה מאוד לא צפויה.

בקיצור- ספר לאנשים שיצליחו לקרוא מחשבות פילוסופיות של שני אנשים חכמים ולצאת מזה בחיים.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לואיזיאנה מנטש (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
כן, את הלקח הזה הפקתי. טוב, לפחות זה הרע במיעוטו, כי היו לא מעט נקודות טובות ומעניינות.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אין מה למהר להידרדר לספרי מבוגרים... כל עוד את נהנית מספרי נוער. ובין ספרי המבוגרים יש כל מיני: ממופלאים ממש ועד ספרים כמו הספר הזה...
The Swan Queen (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
עשית לי חשק לקרוא אותו נתקלתי בו פעם או פעמיים והציעו לי לקרוא אותו והעטיפה כל כך יפה...
למרות חוסר הסבלנות שלי אני אישית לא אוהבת לדלג על עמודים לרוב אני פשוט שמה סימניה ומקווה שיהיה לי חשק לקרוא את ההמשך.

ביקורת ממש מושכת.
לואיזיאנה מנטש (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
קודם כל- הוספתי אזהרה על הספוילרים ואני באמת לא מתקמצנת בהם, זה נכון, וזה באמת סגנון הכתיבה שלי. לגבי המשפט הראשון: הוא היה חצי בצחוק- וחצי ברצינות, כי נכון שיש לא מעט ספרי מבוגרים טובים- אבל יש גם הרבה מאוד שהם מותחנים אמריקאיים צפויים/ספרים סוטים וגועליים. לא התכוונתי להכליל, אבל תראה שהרבה מבוגרים אומרים שהם מעדיפים לרוב לקרוא ספרי נוער כי הם פשוט יותר טובים.
אהוד בן פורת (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ממתי לשאול ספרים בספריה של המבוגרים זאת התדרדרות?! אני זוכר שכשאני הייתי בערך בגילך עמדתי על זכותי שיעבירו אותי לקרוא בחלק הזה של הספריה, כי הספרים של הילדים נראו לי יותר מדי דמיוניים ובנקודה מסויימת עייפתי מכך שהייתי צריך לברור את הספרים שאני רוצה לקרוא, ובאמת בהתחלה הייתי שואל בכלל ספרי עיון במגוון נושאים. לגבי הספויילרים שאת ממש לא מתקמצנת בהם לא אתערב, כי זה סגנון ואם יש כאלה שבכל זאת נהנים לקרוא את מה שאת כותבת אז סבבה. בכל אופן המשפט בו בחרת לפתוח את דבריך דיי גרם לי לתמיהה.
לואיזיאנה מנטש (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה הספר באמת מתיימר להחריד וגם מלא בקטעים מעוררי פיהוק.
למרות זאת הוא גירד אצלי 4 כוכבים, באופן בלתי צפוי. אין לי מושג למה.
אנקה (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
את כותבת יפה מאוד ומשעשע ומעניין לואיזיאנה יקירה, אבל אם צריך לדלג על חלק מהעמודים כדי להנות מספר אז איפה ההנאה? אישית אחרי מאה עמודים ראשונים שקראתי והשתעממתי קשות וגם לא הפקתי תועלת או תובנה כלשהי החזרתי את הספר למקום הראוי לו - על מדף בספריה העירונית. ספר מתימר להחריד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ