ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 בנובמבר, 2012
ע"י יעל
ע"י יעל
"על סבתא וסבא של חיה וחיים ומה שקרה במנוחת צהריים"- לא השם הכי קליט לספר ילדים, (או לספר בכלל, לצורך העניין), מה שהצריך כמה דקות חיפוש מצידי, בדף הסופר של המחברת, במהלכן הבנתי שבואנ'ה- האישה הזאת כתבה המון ספרים!
למיריק שניר נחשפתי מצפייה בדי.וי די המצוין של יהודית רביץ- "גם אני רוצה חיבוק", המורכב מאוסף שירים מקסימים, שכולם בעצם טקסטים של שניר שהולחנו ע"י מוני אמריליו. ועדיין- לא העלתי בדעתי שכל כך הרבה ספרים יצאו תחת ידה.
את הספר שאלתי עבור בתי בספרייה העירונית. חשבתי שסיפור על מערכת יחסים של נכדים עם סבם וסבתם לא יזיק לילדתי הסוררת, אשר פורצת בבכי קורע לב ודורשת את אמא שלה בכל פעם שסבתא מגיעה לאסוף אותה מהגן.
את "על סבתא וסבא וכו' וכו'" לא כל כך אהבתי. הסיפור הוא על שני ילדים (תאומים?) שיש להם הורים נורא עסוקים, אז סבא וסבתא מגדלים אותם פחות או יותר. סבא וסבתא חייבים לישון כל יום בין שתיים לארבע, שכן "חדר השינה זו חנות, בה סבא וסבתא קונים סבלנות". הסבים מבהירים לנכדיהם הרכים שבשעתיים האלה אסור להרעיש, לאכול (נשבעת, זה כתוב בספר), לצעוק או לנשום (טוב, נו, זה כבר לא כתוב).
החרוזים מייגעים ולא מוצלחים במיוחד:
"אחרי שחוזרים
מן הגן
חיים חיה,
חיבוק,ארוחה
וטבילה באמבטיה"
בכל אחת מ(שלושים וחמש) הפעמים שהקראתי לקטנה את הספר הרגשתי שאני חייבת לקצר חלק מה"חפירות". אחרי הכל- חיה וחיים חמודים, קטנים, שובבים ומתוקים, אבל למה צריך לציין את זה בארבע פסקאות שונות??
יום אחד, בזמן המנוחה של הסבים, רבו הילדים על צעצוע והעירו את סבא וסבתא מתנומתם. בתגובה אלה יצאו בעצבים מחדר השינה וצעקו עליהם "שיהיה פה כבר שקט, כבר שקט, כבר שקט!". לא אהבתי את התגובה החריפה. הרי סבא וסבתא אמורים להיות רכים יותר עם הנכדים, יותר ותרנים, מאפשרים למתוח קצת גבולות.
אולי אני טועה בשיפוט הסיטואציה. הסבים של הבת שלי רחוקים מלמלא תפקיד של כמעט-הורים. תפקידם מסתכם בלא יותר מאשר מספר שעות בייביסיטר של אחרי הגן פעם בשבוע. אני מודעת לכך שבמשפחות רבות תפקידם של הסבים הוא הרבה יותר מכריע, ומתארת לי שזה גם מצריך התייחסות מעט יותר נוקשה כלפי הנכדים וגישה יותר חינוכית. זו הסיטואציה המתוארת בספר, והיא זרה לי, כמו גם לבת שלי.
יש לי בהחלט כוונות להמשיך לשאול ספרים של מיריק שניר מהספרייה. המגוון הוא עצום ומאוד מסקרן.
*** אגב, הדי.וי.די (זה של יהודית רביץ)- מאוד מומלץ!
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה - בניגוד לספר שלא נראה לי.
לא אוהבת ספרים חינוכיים מדי.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
נתי תודה
היא בת שלוש וקצת
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
בעצם יש את "סבא בישל מרק" בסימניה
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=217189
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
בת כמה הקטנה שלך?
יש לנו שני ספרים שקשורים לסבים סבתות. מתאימים לגיל 2-5.
"סבא בישל מרק" של נירה הראל. לא מצאתי אותו כאן, אז הנה הקישור http://www.pjisrael.org/book.aspx?id=42 כשסבתא וסבא מתגעגעים של חנה מלכין http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=215271 http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=282&ArticleID=340 גם הוא מתאים לפעוטות 2-5, מכיל שני סיפורים. אחד על סבתא שחלתה בוירוס געגוע ושני על סבא שמצייר לנכד. |
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
חמדת- אני מבינה מה את אומרת
מסר יכול להינתן ברמיזה, לא חייבים לבעוט לך אותו לפנים (-;
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
חגית- בהחלט ספר לא חובה לדעתי
והייתי שמחה לשמוע המלצות על ספרי ילדים טובים שעוסקים ביחסי סבים-נכדים.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יעל - (בת 31 מכוכבית ב-612)
אני לא אוהבת ספרי ילדים עם מוסר השכל או מסר שמזריקים אותו ישר לווריד .
|
|
|
חגית
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
הסבתא והסבא
של ילדיי, שהם ההורים שלי, גרים מעבר לרחוב שלנו, במרחק הליכה קצר, ועל כן, ילדיי, מכל שאר הנכדים, נמצאים איתם בקשר יומיומי, ואוהב. הילדים שלי הולכים לשם לאכול, לשחק, להקים את האוהלים שלהם, ולהתפנק. יש הרבה דברים שההורים שלי מרשים להם לעשות, כאלו שאני לא מרשה בבית (למשל, לאכול מול הטלוויזיה). ובאמת הוריי יותר סלחניים, למרות שגם הם מתעייפים ולעיתים גם להם נגמרת הסבלנות. לפי התאור שלך ממש לא התאהבתי בספר, אם כי, יש הרבה אחרים של מיריק שניר מאוד מומלצים.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
חמדת- המסר שיש להתחשב באחרים הוא מסר חשוב
אני פשוט חושבת שיש דרכים אחרות להעביר אותו, ללא צעקות. למה התכוונת כשכתבת שאת שונאת מוסר השכל בספרי ילדים? הרי ברוב המקרים יש איזשהו "שיעור" שלומדים מהספר, לא?
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יעל-שניר היא ידועה כסופרת
ילדים פוריה מאוד ומוערכת . באשר ל"שיהיה פה כבר שקט, כבר שקט, כבר שקט!",אולי הספר רצה להעביר מסר שעל ילדים להתחשב באחרים .מה אני יודעת ??!!אני שונאת מוסר השכל בספרי ילדים .בכל מקרה טוב שיש באתר דו שיח על ספרי ילדים אני אוהבת את הנושא .
|
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ברוב המקרים הקשר עם סבא וסבתא מפנק ועוטף את הנכדים יחסית להוריי הילדים
אבל סבא וסבתא צריכים לשמור על הנוחיות שלהם גם ולא לרצות את כל הרצונות של הילדים והוריהם.
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
כמספר הסבים והסבתות בעולם מספר היחסים בינם לבין הנכדים.
יכול להיות שגם לסבא סבתא מגיעים להמציא ולהקפיד על חוקים וכללים כשהנכדים באים אליהם. אחרת זה הופך לאנרכיה. ולפעמים גם גבולות ששמים הסבים/ות חשובים לילדים. אבל שוב תלוי איך. אם הנכד/ה לא אוהבים ללכת ולהימצא אצל הסבים אז זה מעיד על משהו לא?
ואולי אני טועה. למרות שאני סבורה שלא צריך לתת לנכדים לעשות ככל העולה על רוחם רק בגלל שהם בביקור אצל סבא סבתא. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
