ביקורת ספרותית על היער - פרוזה # מאת הרלן קובן
ספר טוב

---

אני: "אבא, אפשר ספר מתח?"
אבא" המממ."
אני: "אבא?"
אבא: "הממ.".
אני: "אבא?"
אבא: "הממממממממממממממממממממ."



בסדר."
אמא: *מתערבת בשיחה* "אבל אמרת שתקראי את הספר שאני נתתי לך!"
אני: "הממ. אני אקרא בשבת."
אמא: "את אומרת את זה כבר שבועיים!"
אבא: "***(שמה המצונזר של אימי) תפסיקי להתערב בכל דבר!"
אמא" "אבל אני רוצה שהיא תקרא את הספר שנתתי לה!"
אני" "אני אקרא בשבת!"
אחותי: "תהיו בשקט! ני מנסה לראות טלוויזיה!"
אני" "אז שהטלוויזה תשתוק!"
"אבא, תיא לי כבר ספר!"
אבא: "בסדר!"
אמא" "אבל הוא קורא ספרי מתח לא איכותיים!"
אבא:: "מה את מתערבת??"
אני: *לוקחת את הספר* תודה אבא.

אז לספר קראו עזאזל. אתם מבינים, ככה קוראים לספרי מתח בימינו. אבל זאת היתה תעלומה מהמאה ה18 עם מלא שמות מסובכים שרמניים או אולי רוסיים. ואני בסך הכל רציתי משהו קליל!! העיקר אמא מביאה לי קלאאסיקה ואבא מביא לי ספר משנות התרפפ"ח. איזה כיף.
אז תפסתי יוזמה ובערב, בשק *מסתוריות* התגנבתי לסלון ולקחתי משם את אחד מספרי הרלן קובן(אתם מבינים, לאבא שלי יש בערך 40.) שרציתי ממזמן לקרוא. אז העליתי בגורל ספר עם כירכה ירוקה.
והתחלתי לקרוא.

כמה מילים לפני כן על החורף של ימינו.
יש הרבה אנשים שאומרים שזה פשוט תענוג לקרוא בחורף ספר, להתכרבל במיטה עם שמיכת פוך (במקרה שלי שלוש שמיכות במקום), ולשתות שוקו חם.
אז זהו, שניסיתי.
וזה הכל חרטא אחת גדולה.
כי בחורף שלי ימינו אם אתה תתיכסה בפוך בחורף אתה פשוט תמות מחום ותזיע.
וכן, זה מה שקרה לי. כשקמתי בבוקר לא עלו ממני ניחוחות של ורדים.
והכנתי לי גם שוקו.
ועם המזל שלי הוא נשפך עלי ועל כל המיטה.
כל מי שקורא את הביקורת הזאת, זה חשוב!!!
שוקו לא יורד מהבגדים!
סיום סיכום על החורף הישראלי.


**********

אז עכשיו כמה מילים על הספר (הרי בשביל זה הגעתם עד לפה!!)
הספר נחמד, הוא טוב, הוא זורם, והוא סיפק אותי כמותחן הקליל שרציתי.קראתי כבר ספרים יותר טובים ומותחים ממנו, אבל בסך הכל הוא סיפק את הסחורה.
הרלן קובן יודע מה הוא עושה. הוא יודע למתוח אותנו והוא יודע בדיוק איך להפתיע אותנו.כי למרות שהסוף לא הימם אותי, הוא הצליח להפתיע אותי.וזה קשה, כי אני בערך חשבתי על כל הכיוונים האפשריים לפיתרון. ובדרך כלל, זה גם הולך לי.

אז כן, אם מתחשק לכם לקרוא מותחן קליל ומהנה שלא דורש מכם לחשוב יותר מידי, תקחו אותו ליד. אל תצפו שהוא יגרום לכם להתרגש ולבכות. אל תצפו לאוצר מילים מלא ומגוון יתר על המידה. אל תצפ ו למה שיגרום לכם להישאר ערים שעות נוספות. אם בזה אתם מעוניינים, תקחו את 'תשע עשרה דקות' או את אחד מספריה של ג'ודי פיקו. תצפו למה שספר מתח דורש שיצפו ממנו. עלילה מעניינת, תעלומה. רומן קטן לפעמים. נקודות מפנה וסוף מפתיע.
וכן, אני רציתי אחד כזה. ובהזדמנות, אני אקח עוד אחד. אולי פעם הבאה אצפה ליותר.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על היער - פרוזה #