ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר מעולה

---

בשונה משאר הספרים בז'אנר הזה, מפוצלים הוא ספר מיוחד. בספרים אחרים מז'אנר המדע הבדיוני (כמו 'משחקי הרעב'
, 'תחת שמי האש', 'הבחירה' ועוד) הספרים ההם מציגים תמונה של מציאות מעוותת מלכתחילה. זה נראה כאילו הסופרות התאמצו נואשות לתאר מציאות חולנית ולא נורמאלית, שתעורר אי נוחות מסויימת. למשל ב'הבחירה'- מה זאת אומרת שאנשים יחליטו על חייך במקומך? או ב'תחת שמי האש', שהם חיים בעולמות וירטואליים ולא רואים את השמש? איך זה אפשרי לחיות ככה? על 'משחקי הרעב' בכלל אין מה לדבר, קרבות גלדיאטורים למטרות שעשוע עם ילדים? אני אפילו לא צריכה להגיד עד כמה זה חולני ומעוות.
אבל 'מפוצלים'.. הוא שונה. בספר הזה החברה מחולקת לחמישה פלגים- כנות, אוריינות (חכמה), ידידות, אומץ לב והקרבה עצמית, שכל אחד מהם דוגל בתכונה מסויימת, והאנשים מהפלג מקדישים את עצמם לטיפוח התכונה.
בהתחלה, המטרה של הפלגים הייתה טובה. אתה בוחר לאיזה פלג להשתייך, מטפח תכונה טובה בעצמך ובעצם תורם ככה לאנושות, וגם לעצמך.
אחר כך זה נהרס. אומץ לב הפך לטיפשות, ידידות הפכה לצביעות, כנות הפכה לחוסר טאקט. הפלגים איבדו את זה.
זה נכון שגם המציאות של הספר הזה רחוקה מלהיות מושלמת אבל המטרה של זה הייתה טובה, ועכשיו הכל נהרס.
זה לא כמו בספרים אחרים, שבהם רואים בבירור שהמטרה הראשונית הייתה ליצור עולם דיסטופי.

ועכשיו בקשר לספר עצמו- כן, אני גם מאלה שהתלהבו ממנו. טריס היא דמות חזקה ואמיצה, וממש קל להתחבר אליה, פור הוא תיאור של הבן המושלם. העלילה זורמת ולא חופרת או נמשכת כמו מסטיק. הסוף קצת מוגזם לספר ראשון, לדעתי, כאילו מלחמה על הספר הראשון זה די מוקדם. יש לה עוד 2 ספרים שלמים לדחוף לתוכם את המלחמה שלה.
אבל סה''כ אני פשוט התאהבתי בזה. הצלחתי לראות את העומק של זה, להרגיש את מה שהדמויות הרגישו, להתחבר אליהן, להשתתף בצערה ובשמחתה של טריס לכל אורך הספר. לא ראיתי בו 'עוד אחד מספרי המדע בדיוני הדיסטופיים המעוותים האלה'. אני מקווה שגם אתם תיהנו ממנו כמו שאני נהניתי.

» ביקורות נוספות של נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1