לפני שאתחיל לדבר על הספר, לפני שאספר לכם כהרגלי איך השגתי את הספר, אני רוצה לומר משפט אחד שלדעתי מתמצת פחות-או-יותר את דעתי על הספר:
אני שונא את <mark>סי ג'יי דוהרטי</mark>.
אני שונא את אלי הסתומה,
אני שונא את ג'ו המטומטמת,
אני שונא את קייטי גלימור הכלבה,
אני שונא את סילבן הצרפתי(ואני לא אומר את זה בתור דבר טוב)
אני שונא כל דמות ארורה בספר המחורבן הזה, חוץ מאשר את קרטר, רייצ'ל וזואי.
למה? בקרוב תבינו. א

אחרי שקראתי הארי פוטר, משחקי הרעב ועוד ספרים בסגנון בשנות העשרה המוקדמות של חיי, לא הפסקתי להתפלל שיצאו ספרים נוספים על דמויות אחרות שחיות באותו העולם. היה לי קשה לשחרר, חזרתי לסיפורים האלו שוב ושוב. לא הייתם רוצים לקרוא על נערה שמגיעה ללמוד בהוגוורטס? או על נער ממחוז 11 שנבחר למשחקי הרעב? אני כן.

בגיל 24 <mark>סי ג'יי דוהרטי</mark> הגשימה לי חלום. הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי בצומת ספרים ספר עם הכותרת "מספר

ביקורת זו מכילה ספויילרים, לכן מי שלא קרא עדיין את הספר שלא יקרא, וידלג לסיכום!
תיכון לילה 3! כמה זמן חיכיתי. לא הפסקתי להיכנס לסטימצקי ולאתר מעריצים ולספור את הימים. באותו יום שהספר יצא, לא ידעתי בכלל על צאתו, ורכשתי אותו רק יומיים אחרי. זה היה מפתיע. הוא היה אמור לצאת בכלל בקיץ. בקיץ!!! אז, זה היה ביום של ערב השואה, בצהריים, כך שסטימצקי עדיין היו פתוחים. נכנסתי לאתר, סתם מתוך שעמום. כתבתי תיכו

בניגוד לכולם, אני לא מבינה מה ההתלהבות הגדולה מהספר הזה. הוא נשמע כמו ספר נוער רדוד רגיל שנגמר מהר כמו חטיף שוקולד קטן, אבל מסתבר שהוא אפילו לא חטיף שוקולד כל כך טעים.

תקציר: אלי -נערה מרדנית ומתוסבכת- מורחקת מהבית אחרי שעשתה יותר מדי צרות, ונשלחת לפנימייה יוקרתית, מוזרה למדי (חוקים נוקשים,אין טכנולוגיה, הצלחות מתפנות מעצמן בחדר האוכל,הבילוי המועדף על התלמידים הוא למידה במשך שעות בספרייה וכמוב

ביקורת על הספר "האש הסודית" של קרינה רוזנפלד ו<mark>סי ג'יי דוהרטי</mark>


תקציר:
סשה יודע בדיוק מתי הוא הולך למות. הוא אפילו כבר עשה את זה. המון פעמים. בקיצור, הוא עומד למות ממש ממש בקרוב.
מסתבר שהיחידה שיכולה להציל את סשה ממותו המתקרב היא לא אחרת מטיילור. אבל טיילור לא יודעת את זה. גם לא סשה. הם מעולם לא נפגשו. טיילור גרה עם משפחתה בעיירה שקטה באנגליה וסשה נמצא בצרפת.
ולא רק זה, גם טיילור מגלה על עצמ

קיבלתי את הספר ליום ההולדת שלי מחברה. שמרתי אותו לסוף, כי לא ממש התחברתי לתקציר שלו. לאחר שסיימתי את כול הספרים שתכננתי לקרוא לפני, התחלתי לקרוא את תיכון לילה. ישר מהמילה הראשונה, ידעתי שהספר הזה מיועד לי. הכתיבה של <mark>סי ג'יי דוהרטי</mark> סחפה אותי, ולא הצלחתי להפסיק לקרוא, אך יש קטעים שלא ממש התחברתי אליהם, אבל עדיין המשכתי לקרוא כמהופנטת. לאחר שגמרתי את הספר הראשון רצתי בטיל לקנות את הספר השני וגמרתי או

אחת מסדרות הספרים שאני הכי אוהבת זו תיכון לילה.
את הביקורת הזו אני כותבת באיחור די גדול (סיימתי את הספר לפני חצי שנה) אבל רק לא ממזמן התחלתי לכתוב כאן ביקורות והחלטתי שחשוב לכתוב גם על הסדרה והספר הזה משהו.

ספוילרים קטנים
את הספר הראשון של תיכון לילה קראתי ממש ממזמן וכך גם את השאר,כך שכשיצא הספר החמישי רצתי לקנות אותו. בהתלהבות גדולה מאוד התחלתי לקרוא אותו- והוא ממש לא אכזב.
כמו בשאר הספרי

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור.
<mark>סי ג'יי דוהרטי</mark>.
שלושה כוכבים












הפעם זו הולכת להיות ביקורת דיי קצרה. כי אין לי כל כך זמן...






אז עכשיו בלי כל הקדמות מיותרות,
ל...

ב - י - ק - ו - ר - ת - !


[הביקורת עלולה להכיל ספויילרים. אני אשתדל להודיע עליהם, אבל עדיין היזהרו לכם...]
{הביקורת מכילה דעות אישיות שלי}




אז ככה...
אני לא ממש התלהבתי מהספר הראשו

אנשים מאשימים הרבה דברים בבעיות עודף המשקל.
אבל
objection!!!!!! (תודה מורפיקס)
אלה ספרים! ספרים מדכאים, אכזריים, שוברי לבבות, שגורמים לכם לרצות לאכול המון שוקולד.
ואני, סיימתי לבד חבילה שלמה של שוקולד לבן בצהריים האלו ממש בגלל הספר, וזה לא קורה בדרך כלל!!!!!
אז בגלל זה, ישר אחרי בית ספר, הלכתי לקנות שוקולד.
רוצים לגלות למה? תקראו בהמשך.

אז את הספר קיבלתי מאפי. אבל בגדול, אני הכרתי את תיכו