ביקורת ספרותית על ירח קפוא - כתר מתח # מאת יאן קוסטין וגנר
ספר לא משהו

---

איפה ג'ק ריצ'ר? מישהו עם מהלכים אצלו יכול לקרוא לו לחמם את הגיזרה שם בפינלנד? קצת יריות, רימוני רסס, אגרופים פה ושם? אני יודעת שריצ'ר נעלב ממני אחרי הביקורת האחרונה, אבל לפי המסנגרים עליו יש לו לב ענק אז אולי יש סיכוי שהוא יחלץ לעזרתי ויפשיר את ליבי שקפא אחרי הקריאה של "ירח קפוא".

כל כך ק...ר...ר הספר הזה. קר וקפוא ומדכא. העלילה מתרחשת בפינלנד הקפואה. להגיד "עלילה" זה אולי קצת מוגזם כי לא קורה כמעט דבר. רוצח סדרתי, שזהותו מתבררת כבר בהתחלה, שולח ידו בנפשן של שלוש נפשות ממניעים לא ברורים. בלש משטרה האבל על מות אישתו מנסה לפענח את התעלומה. "מנסה לפענח" זו גם הערכה מוגזמת כי הוא לא עושה דבר כדי למצוא את הרוצח. הלך רוחו הוא זה שאמור להוביל אותו לפתרון התעלומה.

אין לי בעיה עם ספרי מתח הדלים בעלילה בתנאי שמשהו ממלא את חסרונה – עומק פסיכולוגי, הבנת הדמויות. אני אפילו מעדיפה ספרים כאלו על ספרים שמה שממלא אותם זה אקשן של יריות ופיצוצים. ככלל אני אוהבת ספרות מינימליסטית ותיאורים מינוריים. לא מוכרחים לדעת הכל על הדמויות. אני מסכימה עם דווידי שכתב "האם באמת אפשר לדעת יותר? אם היינו יודעים עליה שהיא אהבה להסתרק בבוקר? שהיא צחצחה את שיניה 2.7 פעמים בשבוע, שהיא גנחה בזמן שקימו שכב מעליה, האם אז היינו נקשרים אליה יותר, האם היינו יודעים מי היא"? אבל "בירח קפוא" כל מה שיש הוא ריק אחד גדול. אני מניחה שהסופר התכוון שהקריאה תעלה בקורא דכדוך ודכאון אבל אני הרגשתי ריקנות ואדישות. התיאוריים הציוריים והפיוטיים לא מחפים על כך שהדמויות שטחיות ומטושטשות, חסרות רקע וממשות, מניעיהן מעורפלים. לא הצלחתי להזדהות עם אף אחת מהן. עוד רצח, פחות רצח, למי אכפת. הלב שלי קפא. ספרות מינימליסטית טובה היא בעיני היכולת לתאר במשפטים ספורים דמות מלאה, לצקת ממשות כמעט מכלום. כתיבה כזו מצריכה כשרון גדול, כמו של יצירת סופלה אוורירי. לוגנר זה לא הצליח.

יכול להיות שאילו הייתי קוראת את הספר בחום הדביק של אוגוסט במקום בנובמבר הייתי סלחנית יותר. אולי. כרגע לקור המקפיא המנשב מבין הדפים אין מקום בליבי. הדבר היחיד שהצליח להעלות בי רגש הוא דווקא שמו של הסופר. במהלך הקריאה לא הפסקתי להתגעגע לריצ'ר, המרגל שיחזור אל הכפור וימיס אותו, יפתור את התעלומה תוך כמה עמודים וישחרר אותי לקרוא ספר אחר.

בקיצור, אני מסכימה לחלוטין עם ביקורתה המקסימה של אפרתי. "המלך הוא עירום". ואם מישהו לא יכסה אותו הוא עוד יחטוף נומוניה.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על ירח קפוא - כתר מתח #