ביקורת ספרותית על ירח קפוא - כתר מתח # מאת יאן קוסטין וגנר
ספר בסדר

---

"ירח קפוא" הוא ספר מתח לא רע אבל לא מספיק טוב בעיני. אישה צעירה נמצאת ללא רוח חיים במיטתה בעיירה קטנה בפינלנד והמשטרה המקומית מוזעקת לחקור בעניין. החקירה רק בתחילתה ושני בני אדם נוספים מוצאים את מותם בנסיבות דומות. המשטרה אובדת עצות וקימו יואנטה, חוקר צעיר במשטרה מופקד על החקירה. מותה של אשתו בדמי ימיה ממחלה מקשה עליו לתפקד אבל גם עוזרת לו להבין טוב יותר את מניעיו של מי שחשוד במעשים ומקרבת אותו אליו.

הספר כתוב יפה ומעניין אבל יש לי בעיה אתו, המתח נשבר מוקדם מידי. וגנר משום מה החליט לרמוז לנו את זהותו של הרוצח כבר בתחילת הספר, תמוה מאוד לעשות זאת בספר מתח ולשבור את הכלים כל כך מוקדם. וגנר לא טיפש, שהרי למה כתב את הספר. את זה אנו מגלים בהמשך, כי הוא נותן משקל רב יותר לתפיסתו ולנסיבות רציחותיו ולכן הספר מצליח לשמור על מתח מסוים, בעוד עניין החשיפה המוקדמת עומד לו לרועץ ולא נשכח.

והיה משהו שמשך את תשומת ליבי והוא הסיפור המשני לחקירה. כמו ב"כלה ממומביי" שקראתי לפניו, גם פה יש כינור שני שלא פעם גונב את ההצגה וזו העלילה המשנית, דמותה של אשתו של החוקר שמתה ממחלה ומלווה אותנו לאורכו ומוסיפה את הפן הרגשי ואנו מלבד החקירה זוכים גם לקבל גם תובנות על אהבה ומוות.

נדמה שהסקנדינבים עלו על תבנית מנצחת שמשכפלת את עצמה עם שינויים לפה ושם, אולי אני קופץ למסקנות בגלל שקראתי את שני הספרים בסמיכות, אבל אם בסה"כ נהניתי, את מי זה באמת מעניין.

ונסבו, לא שכחתי אותך, אני רק מתחמם.

» ביקורות נוספות של חובב ספרות
» ביקורות נוספות על ירח קפוא - כתר מתח #