ביקורת ספרותית על ירח קפוא - כתר מתח # מאת יאן קוסטין וגנר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 ביוני, 2014
ע"י נצחיה


מה אני יודעת על פינלנד? לא הרבה, האמת. אני יודעת שהיא בצפון אירופה. שהיא גובלת עם רוסיה. שיש כאלה שסופרים אותה עם מדינות סקנדינביה. שקר שם. מאוד אפילו. ושהאנשים בה מדברים בשפה מוזרה, שנתנה לטולקין את ההשראה לשפה שבה מדברים האלפים בספרים שלו. חוץ מזה אני לא יודעת הרבה דברים על המדינה הזאת. אין לי מושג, למשל, אם סופרים פינים נעזרים בסוכן ספרותי בניסיון לשווק את כתבי היד שלהם להוצאות לאור, או שלא. אני גם לא יודעת מה בדיוק עושה סופר גרמני שמתגורר בפינלנד. האם הוא פונה להוצאה פינית, או להוצאה בגרמניה. או משהו אחר. לצורך העניין זה לא משנה. סתם נדמיין שיחה בין יאן קוסטין וגנר, ובין הסוכן הספרותי שלו.

סוכן: לא, נו. די. לא עוד ספר בלשים. השוק מוצף לגמרי.

יאן: אה, אבל זה לא ספר בלשים רגיל. הבלש שלי הוא מיוחד.

סוכן: כן? טוב. ספר לי על זה. במה הוא מיוחד כל כך?

יאן: טוב. בשביל ההתחלה, נכון כל הבלשים הם תמיד זאבים בודדים כאלה? צינים ומרירים, חיים לבד, ועם אקסית מיתולוגית שנמצאת בספר כדי למרר לבלש את החיים ולהשניא את עצמה על הקוראים? אז החידוש שלי הוא כזה. קימו, ככה אני קורא לבלש שלי, הוא לא רווק. ולא גרוש. הוא - לתשומת ליבך, אלמן! ולא רק זה, הספר נפתח בסצנה המרטיטה שבה יושב לצד אשתו ברגע מותה.
סוכן: הממ.. התחלה טובה.

יאן: כן, והרוח של אשתו נמצאת בכל הספר. זה הרבה יותר טוב מסתם גרוש שמתגעגע לאקסית שלו. הקוראים כבר יודעים שזה שטויות. כאן אני מרוויח שני דברים. הוא גם בודד, והיא לא מפריעה לו עם תלונות על זה שהוא חוזר הביתה מאוחר מדי, ולא זורק את הגרביים לכביסה. ובנוסף הוא יכול להיות ממש מאוהב בה, לאורך כל הספר.

סוכן: וזהו? החידוש הוא המצב המשפחתי של הבלש?

יאן: לא ממש לא. זה רק ההתחלה, ההכנסה לאווירה שבספר. חוץ מזה, בדרך כלל רציחות הן עניין אלים, מלא דם וצרחות, ואימה של הקורבנות. אז גם כאן הבאתי גיוון. הרוצח שלי הוא שקט. הוא נכנס לדירות על קצות האצבעות, וחונק אנשים. גם אין שום קשר קודם בינו ובין הקרבנות שלו, כך שזה לא רק מפחיד, גם מקשה על עבודת המשטרה.

סוכן: המממ. מאיים למדי.

יאן: כן, וגם פסיכולוגי. ככה צריך למכור את זה. מותחן פסיכולוגי. זה מה שכל כך מיוחד בקימו שלי. הוא ממש חש את הפושע, מבין אותו מההתחלה. נכנס אל תוך מצבי הרוח שלו, קולט את התנועות שלו.

סוכן:זה כבר נשמע טוב. מעניין. ומיוחד. אני מניח שכך בצורה גאונית ומפעימה קימו מצליח לפענח את הפשע, להשיב את הסדר על כנו ולהושיב את הרוצח בבית הסוהר?

יאן: מה נראה לך? לפענח את הרצח בצורה מחוכמת זה כל כך המאה העשרים. אמרתי כבר קודם, זה רומן מתח בלשי לא סטנדרטי. מקורי ביותר. תקרא, תבין.

סוכן: למי יש זמן לקרוא? אם הייתי קורא את כל כתבי היד שעוברים דרכי לא הייתי מצליח להתפרנס. חוץ מזה, אני לא חובב של ספרות בלשים. או ספרות בכלל. מעדיף סרטים. אני צריך את התקציר. תגיד לי, זה לא מה שהכי חשוב בספר בלשי? שהבלש מפענח את הפשע?

יאן: במותחן שגרתי כן. אבל המותחן שלי אינו שגרתי. הוא רומן עמוק ופיוטי.

סוכן: זה היה משפט חזק. איך אמרת? עמוק ופיוטי? תשלח לי את המשפט במייל. אני אדאג שידפיסו אותו על הכריכה האחורית. וגם על הקדמית, ליתר ביטחון.

יאן: תודה. ותמצא הוצאה שעובדת עם ישראל. שמעתי שמאוד אוהבים שם בלשים סקנדינביים.

סוכן: ישראל? אתה מתכוון למדינה הקטנה הזאת במזרח התיכון? זו שיש בה גמלים, מדבר, חום אימים ומלחמות עם הערבים? כמה תושבים כבר יש שם? שלושה מיליון?

יאן: שבעה מיליון, בפעם האחרונה שבדקתי. ואם יו נסבו מכר שם מיליון עותקים, גם אני יכול.

סוכן: טוב, סגרנו. נהיה בקשר.

יאן: אוף וידרזן.

סוכן: נאקמין.

====
הערת עריכה: לאחר שכל הנ"ל פורסם וכוכב כדבעי (ותודה!) העירו לי אפרתי ודן סתיו שבעצם מכל מה שכתבתי כלל לא נהיר מה דעתי על הספר.
הייתי יכולה לכתוב כיצד כתב היד חזר מהמערכת עם הוראה אחת: לשפר את הדיאלוגים, ולעגל את הדמויות, וכיצד וגנר התחיל לעבוד על זה, אבל החליט שחבל על הטרחה, העיקר שזכויות התרגום לעברית נמצאות אצלו, וזה מה שחשוב. הייתי יכולה גם לכתוב בכיוון אחר, על הזרות הרבה שחש הקורא הישראלי למול תיאורי שלג וכפור, אבל יותר מזה אל מול אדם שאינו יודע מה מצבו המשפחתי של הבוס שלו, והאם יש לו ילדים. לא יתואר ולא יצוייר בארצנו הקטנטונת והמהבילה. אבל עכשיו כבר צהרים, ולא אישון לילה, ואני רק אכתוב שכל הערות הסוכן שרירות וקיימות. המתח לא מתח, העלילה לא משהו, והתקשורת בקאנטים. שניים וחצי כוכבים לכל היותר.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
כן, כולנו חושבים כמוך.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לדן סתיו, תודה רבה. בעקבות ההערה הבונה שלך הוספתי עוד פסקה בסיום הסקירה.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, זה מה שטוב כל כך בשיטה שלי. שום חנות במקרה של ספרי קריאה. מחזירים לספריה ושלום על ישראל.
אפרתי (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נצחיה, צודקת. הייתי מוסיפה: מומיה, ספר חנוט להחזיר לחנות.
אפרתי (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נצחיה, צודקת. הייתי מוסיפה: מומיה, ספר חנוט להחזיר לחנות.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, אולי אני צריכה להוסיף משהו בסוף. לא משהו בכלל. זר, מוזר, וקר.
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נצחיה ביקורת מרעננת, אך בדומה לאפרתי, גם אני לא הבנתי האם הספר מצא חן בעיניך. הוא לא היה עבורי "שיעמום המחץ" כמו שציינה אפרתי, דווקא אהבתי את התפתחות העלילה, אבל אני לא בטוח שהייתי מוכן להמליץ עליו כמועמד לפרס נובל בספרות...ואגב, אולי כדאי להציע ליאן להתעדכן - בישראל מתגוררים קצת למעלה משמונה מליון תושבים (בפעם האחרונה שבדקתי).
אפרתי (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מה יאן חושב על הספר שלו, הבנו. מה דעתך את? אני חשבתי שהוא שיעמום המחץ. האם נסבו מכר מיליון עותקים בישראל? אפילו שלו, גרוסמן, עוז ויהושע לא מוכרים ככה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ