ביקורת ספרותית על אל מקום שהרוח הולך - ספריה לעם #625 מאת חיים באר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 ביולי, 2012
ע"י טואית


חיים באר מכניס אותנו לנבכי העולם החדרי ומספר לנו בקריצה מתמדת את סיפורי עלילותיו של האדמו"ר מאוסטיליה שנקרא גם "צנתר הזהב" על משקל ה"רנטגן" וסיפורי עלילותיהם של הסובבים אותו ברומן ההזוי והעכשוי הזה. למרות הסיפור ההזוי, קראתי את הספר בנשימה עצורה.
יש לציין באופן מיוחד את ההנאה הצרופה שנהניתי מהכתיבה הגיאונית של חיים באר. הסיפורים, הציטטות, הערבוב המתמיד של קודש וחו"ל.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ