ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 בספטמבר, 2013
ע"י shila1973
ע"י shila1973
קשה, קשה. כה אמרה לובה הנצחית ואת דבריה זוכרים כולנו.
גם אני, הגלותית, רחוקה מביתי, משפחתי וחבריי משתמשת לעיתים קרובות בהגיגיה.
ואכן, לא קל לי לכתוב ביקורת שאינה מחמיאה על סופר שכל כך מוערך עלי ומבחינות רבות: רגיש בכתיבתו ובעל שפה עשירה כל כך, אמן התיאוריםֿ
ממזג האוויר ועד פיסות עיתון קרועות המתעופפות ברוח ובעיקר "מכוון" את כתיבתו אל קהל יעד מאוד ספציפי ולא נוטה להתגמש ולכתוב על נושאים של מה בכך או להקל את העברית על הקורא המודרני (משקפופרית שכמותי צריכה היתה להאבק באותיות הזעירות ובמשמעותן לפי פירוש רש"י).
ואני מקבלת הכל באהבה ולא מלינה על דבר.
זהו יחודו, יעודו ותעיד חיבתו הרבה לגדולי האומה: עגנון וביאליק. כמותם, גם עגתו הספרותית מתהדרת בעברית משובחה שהולכת ונעלמת ממש כמו שפת היידיש.
אך בספרו זה, גיליתי את נטייתו של באר להתפלספות יתר, סיפורי חכמים שזרמו כמים מפיו של "הצנתר האלוקי", גיבור העלילה והסיתו אותי מהמסע שלשמו התארגן, מתלאותיו ובעיקר
מהבנתו ברמה האישית (ואתם תחליטו אם מדובר בסופר או בגיבור).
ניסיתי להבין את תכלית מסעו לטיבט אך ללא הצלחה. מסע בעקבות חלום נשמע ברור והגיוני אך מהי משמעות החלום ומדוע אני צריכה לעשות גוגל כדי להבין את הברור מאיליו למחבר? לוויתן ושור הבר. תמיד אהבתי תנ"ך ואני זוכרת אריות ושועלים, דובים שתיים יצאו מן היער, נחש אחד. מה פיספסתי?
יאמר לזכותו של כי הסיפור הקסום שרקם בין האדמו"ר לבין האישה הצעירה היה בעיניי קרש הצלה רציני.
הוא זה שדרבן אותי להמשיך הלאה ולא להתייאש.
מעשי האהבים ביניהם תוארו בעדינות ראויה לשמה, ברומנטיות כמעט ביישנות.
עד כדי כך שחשתי בצמאון נוראי, פשוטו כמשמעו, לעוד תיאורים ומילים נוגעות ואינטימיות מעוררת קנאה.
הממזר הפיקח החזיק אותי בלשוני וגרר אותי עד לסיום הבלתי נמנע, מותיר אותי שלוחת לשון, צמאה ואדומת עיניים כערפדית מורעבת.
אין ספק שלולא הפנינים הללו, מה שבעצם מחזיק ומחזק כל אחד מאיתנו באופן אישי, הייתי מזמן נוטשת את הספינה למרות שברקע שמעתי את מנועיו של האווירון מעל ראשי, מציע לי נחמה, מחלקה ראשונה באל-על ורם אורן על מגש של כסף.
אך לא שכמותי תלקה בייאוש. סיימתי את הספר באנחת רווחה, הבטחתי להיות מזוכיסטית רק בעיתות משבר ורק אחרי חודש רכשתי את "חבלים" והבנתי שאני כבר לא אשתנה.
אסכם בשתי מילים נדושות: לא לכולם, למבינים בלבד, לחבר'ה מהמגזר.
כבר תייגתי את עצמי, אני לא מאמינה...
נתראה בפייסבוק, במהרה בימינו, אמן.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלי
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
דווקא מעניין
נכון שהסםר משופע בלשון משנאית
אולם הוא ארוג כמלאכת תשבץ יפה ולשון מושחזת |
|
|
אלי
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
אין ספק
שהספר הזה דורש היכרות מוקדמת עם מקורות מסורתיים
העניין של החלום אף הוא קשור ושזור במסורת של תחילת מסע ככל הנראה זה בהשפעת ספר הכוזרי לפיו מלך כוזר פתח את מסע ההתעניינות של באמצעות החלום. |
|
|
shila1973
(לפני 12 שנים)
הפייסבוק כתשובה לתיוג.
שהרי ידוע כי אנו מתייגים עצמנו בתמונות ואחרים מתייגים אותנו. ובכותבי: לא לכולם, למבינים בלבד או לחבר'ה מהמגזר, תייגתי משום מה גם את עצמי, ממש כמו בפייסבוק. |
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים)
הפייסבוק כתשובה? למה?
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
