שירה רכס יודעת שזה הדבר הנכון לעשות: לארוז. להיפרד. לעבור דירה. לומר שלום לנישואים המתפוררים שלה. בגיל 35, עם קריירה תובענית, ילד קטן הזקוק לה, והר חשבונות ארנונה בצבע אדום - היא יוצאת לדרך חדשה. איך זה להיות אשה פרודה? איך זה לקום, שוב, לבד בבוקר? איך זה להתמודד לבד עם ילד חולה? איך זה להתחמק בכל יום מוועד הבית, בגלל חוב עלוב בן מאות שקלים? ואיך זה לרדת, בוקר אחד, לחניית הבניין, ולגלות שהמכונית - המכונית שלך! - חזרה באישון ליל לחנייה של האקס, כי כך קובע הסכם חלוקת הממון?

שירה רכס עוברת את כל המסלול. מהאופוריה המציפה של השבועות הראשונים לאחר הפרידה, מהתחושה כי העולם פתוח בפניה, דרך ההתנגשות הבלתי נמנעת עם מה שהמציאות מזמנת לה: בליינד דייטים מעליבים, רומן עם גבר נשוי שלא מוביל לשום מקום, ניסיון אומלל להחזיר את הגרוש הביתה, משבר בעבודה, משבר כלכלי, משבר... בכל מקום, מתברר. זה לא הסוף. זו לא כל התמונה. אבל לשירה רכס לוקח קצת זמן. לנשום. להתיישב. לחשוב. להתחיל שוב. לגלות מחדש את מה שהיה ידוע, אך נשכח: שהיא יפה. וחכמה. ושאפתנית. שמגיע לה טוב, שמגיעה לה אהבה חדשה, ועבודה טובה, ובית שאפשר לחזור אליו. הכל יקרה, אבל לא מייד. כי כדי לחזור ולחיות שוב בזוג, צריכה שירה גם ללמוד להיות לבד.

בשפה קולחת, בכנות בלתי מתפשרת, מגוללת רינת גור את סיפורה של שירה, סיפור שיש בו תמימות גדולה, ואכזבה עצומה, אבל גם, אט אט, הכרה מחודשת בערכה העצמי, יכולת להיפתח לקשרים חדשים ובטחון חדש בעולם. רינת גור, 38, עיתונאית לשעבר, אם לילד וחיה בזוג. "בייבי דול" הוא ספרה הראשון.

שם הספר
הילדה שהלכה אחורה