ביקורת ספרותית על אל מקום שהרוח הולך - ספריה לעם #625 מאת חיים באר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 בדצמבר, 2016
ע"י מאיר שמואל


מיטיב להיכנס לעולם החרדים מלא ההתניות שההיררכיה תופסת בו מקום מרכזי.
מעלה בחוכמה שאלות נוקבות, שהן לכאורה פשוטות אך מיטיבות להבין לעומק את הנתק של החרדיות מהאנושיות ...
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
shila1973 (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
שמחה שאהבת את העלילה.
באר קיבל את פרס רמת גן על הספר הזה. שלא כמו שאר ספריו, לזה לא הצלחתי להתחבר והצטערתי על כך מאוד!
אפרתי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אוי, הקישקושים שלך ממש מעוררי התפעלות. אכן, אין סופרים חרדים, קולנוענים חרדים, משוררים, ציירים, מוזיקאים, וכן, כן, גם לא מעט מדענים חרדים. איפה אתה חי בכלל.
מאיר שמואל (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חיים קצרים בחופש תמיד עדיפים על חיים ארוכים בכלא כשהדתיות החברתית הורגת את הנפש של הפרט מה הטעם לגוף?
בעתיד הרחוק, כשגם רובוטים יאסרו בבתי הכלא,
אני בטוח שמספרם יהיה פחות בהרבה ממספר הדתיים בביתי הכלא.
היהדות מלאת הכוונות הטובות יצרה את ה"חרדות" שהיא למעשה תרבות המושתתת על אילוף אדם. כמו באילוף סוסים יש באילוף האדם גם תוצאות טובות כגון רמת פשע נמוכה, כבוד הורים וערכי משפחה. אך כל זאת בטל בשישים למעשה השחתה של יצירתיות האדם.
תארי לעצמך, מה היה פועלם של אלברט איינשטיין, פרויד, שפינוזה ועוד לו היו יהודים חרדים????

מורי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
בכל מקרה, ספר בלתי קריא.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
באמת. אני לא יודעת אם בכל בתי הסוהר בישראל ישבו מאז קום המדינה שלושה אנשים חרדים על רצח.
ואם יש מישהו שדואג להאריך חיי אדם זה חרדים, גם כשמדובר בזקנים סניליים.
אני אפנה אותך לבית חולים מעייני הישועה, אולי תלמד משהו.
אבל מה אני מתווכחת איתך בכלל.
מאיר שמואל (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
באותה מידה שעושים חסד גם הורגים והכול לפי המצוות אדם שנדרש לבלום את הטבע האמתי שלו ולהחליפו בהתנהגות קונפורמית מאבד הרבה מהאנושיות שלו
אפרתי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הנתק של החרדיות מהאנושיות ... אופס. תשאל בבתי אבות, בבתי חולים, בארגוני חסד, בארגוני חולים, באיזה מגזר יש הכי הרבה אנושיות.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ