ביקורת ספרותית על האי הירוק, המקרר ואני מאת טוני הוקס
ספר מעולה

---

זהו אחד הספרי מסע המהנים ביותר שיצא לי לקרוא.
קיבלתי אתמול עוד עותק במסגרת העברת הספר שיש לך לכל העולם (ניתן להצטרף בעמוד הפייסבוק של המקרר- ישנה קהילה בינלאומית שמעבירה את הספר וכעת יש כמה קוראי עברית שזכו להיות חלק מהחוויה ואף רשמו לי תודה על גב הספר הפנימי).

זה מתחיל בקומיקאי בריטי בערב של שתייה עם חברים, ונגמר בהתערבות הזויה לפיה זו לא בעיה לתפוס טרמפים עם מקרר באירלנד.
כאמור בערב שיכורים לא באמת זוכרים כלום אבל היה חוזה שמוכיח את אמיתות הדברים- טוני הוקס התחייב למסע סביב אירלנד בטרמפים בלבד עם מקרר!
קומיקאי שנון עם זמן פנוי וספונטניות כבירה יצא למסע עם המקרר שהופך לדמות מרכזית אליה מתייחסים כאדם, מקרר עם נשמה. (או נעלים וכביסה בפנים, תלוי את מי שואלים...)
בדרכו של הוקס לספר את חוויותיו באופן מבדח בסיפור שאכן התרחש לומדים את אירלנד ומכירים את האנשים, אלו שלוקחים אותו טרמפ ואלו שנמצאים במקום בו הוא לן או שותה. ומגוון מצחיק וספונטני מלווה אותו ואת המקרר במסעו, בכל עצירה ישנם אלו שינסו לעשות דבר מיוחד עם המקרר, משהו שלא עשו מעולם, וכעת המקרר אולי אינו בשימוש אבל הוא גלש בים וגם הוטבל לנצרות. כאלו הם האירים.
החסרון היחיד והמורגש ביותר הוא כמובן החזיון עצמו. לספר כזה- למסע שכזה- חייבים לקחת מצלמה.
אבל המצלמה הדיגיטלית לא היתה בחזקת רבים וחבל :(
ספר מצויין מצחיק וחובה לכל מי שרוצה לחייך, ולהתרפק על תרבות אחרת ואירלנד שונה.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על האי הירוק, המקרר ואני